ה־AI כבר עמוק בבחירות: 13% מתכני הפוליטיקאים נוצרו בבינה מלאכותית
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- פרויקט חדש של האוניברסיטה הפתוחה חושף כי כ-13% מהתכנים המפורסמים על ידי פוליטיקאים ומפלגות במערכת הבחירות הנוכחית נוצרו באמצעות בינה מלאכותית.
- מפלגת הליכוד מובילה משמעותית בשימוש בטכנולוגיה זו ומהווה כ-70% מכלל תוצרי הבינה המלאכותית שזוהו, בעיקר על רקע התמודדויות בפריימריז הפנימיים.
- מיזם זה ב-AI נועד להגביר את השקיפות ולשמור על טוהר הבחירות באמצעות זיהוי, תיוג והנגשת מידע לציבור על תכנים הכוללים רכיבים טכנולוגיים היברידיים.
מפלגות ופוליטיקאים פרסמו במערכת הבחירות הנוכחית יותר מ־1,100 תכנים שנוצרו באמצעות AI, כ־13% מכלל התכנים שהעלו לפלטפורמות מדיה חברתית — כך עולה מנתוני פרויקט מעקב חדש בהובלת האוניברסיטה הפתוחה, שמזהה ומרכז את כל תוכני ה־AI שמפרסמים מפלגות ופוליטיקאים. המפלגה המובילה: הליכוד, שברקע הפריימריז הפוליטיקאים שלה אחראים ל־70% מתוכני ה־AI שפורסמו.
הפרויקט, "זה ב־AI", הוקם על מנת להנגיש לציבור את השימוש ב־AI בזמן מערכת הבחירות. הוא פועל באמצעות סריקת חשבונות פייסבוק, טיקטוק, אינסטגרם ו־X (לשעבר טוויטר) של פוליטיקאים ומפלגות, וניתוח התכנים שפרסמו — תמונות, סרטונים, פוסטים, קטעי קול — על מנת לזהות האם מדובר בתוכן שנוצר על ידי AI.
"אנחנו רוצים לייצר כלים ציבוריים של שקיפות כדי לעזור לציבור להתמודד עם כניסה של AI למערכת הבחירות, וכך גם לסייע לשמירה על טוהר הבחירות", אמרה לכלכליסט מובילת הפרויקט, פרופ' ענת בן־דוד מהאוניברסיטה הפתוחה. "זו מערכת הבחירות הראשונה בישראל שבה נעשה שימוש שכזה בבינה מלאכותית. הבוחרים עדיין לא מכירים את כל השימושים שמועמדים עושים ב־AI. אנחנו לא סבורים ש־AI בהכרח פסולה, אלא רוצים להסתכל על כל סוגי השימושים ולענות על שאלה שמטרידה אזרחים שנחשפים לתעמולה: האם זה ב־AI?".
מוודאים גם בעזרת בדיקה אנושית
הזיהוי מתבצע בהליך רב־שלבי. ראשית, נבדק האם מפעיל החשבון פרסם הודעה שמבהירה שמדובר בתוכן AI (ועדת הבחירות המרכזית חייבה מפלגות ופוליטיקאים לצרף הודעה כזו לתוכני AI), האם הפלטפורמה עצמה סימנה את התוכן כ־AI והאם יש על התוכן חתימת מים של המערכת שבאמצעותה נוצר שמזהה אותו כתוכן AI. אם לא מזוהה אחד מסימונים אלו, התוכן נבדק בידי מערכות לזיהוי AI, שהחלטתן מאושררת בידי צוות אנושי.
אם התוכן זוהה כתוצר AI, הוא מצורף למאגר האתר לצד מידע רלבנטי כדוגמת הפלטפורמה שבה פורסם, סוג התוכן, תאריך הפרסום וכמובן התוכן עצמו. הפרויקט לא מחווה דעה שיפוטית על התוכן, ומסתפק בתיוג תיאורי. המטרה העיקרית היא, כאמור, ליצור מאגר מידע שישמש אזרחים לניטור היקף השימוש ב־AI לאורך מערכת הבחירות, איך השחקנים והמפלגות השונות עושים שימוש בתוכן זה ועוד. המימון לפרויקט הגיע ממרכז שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות ומרכז ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל אביב, והוא נתמך על ידי ברייט דאטה (Bright Data) הישראלית, שהכלים שלה משמשים לאיסוף התכנים מהפלטפורמות.
לדברי בן־דוד, השימושים יכולים להיות מגוונים. "בקצה אחד, פוסטר או ג'ינגל בסרטון תעמולה. בקצה השני, יכולים להיות שימושים שמביאים להטעיית בוחרים. למשל, סרטוני דיפ־פייק שמתארים משהו שלא קרה ועלולים לעורר סערה שיכולה להטות בוחרים לפני הבחירות. אלו האזורים שבהם כלי כזה, מעבר לקידום אוריינות AI, יכול לסייע בשמירה על טוהר הבחירות. במקביל, הוא יסייע לחזק את אמון הציבור במערכת: אם ועדת הבחירות תחליט להסיר תוכן מסוים אפשר יהיה לראות אצלנו שהוא נוצר ב־AI", הסבירה.
"הבחירות הקרובות יהיו שונות מכל דבר שהכרנו עד היום, בעקבות המקום המרכזי ש־AI תופסת בחיינו, בניגוד לבחירות 2022", אמרה דנה מזיא, מנהלת מיזם Bright Initiatives של ברייט דאטה. "בעידן כזה חשוב מתמיד לפתח חשיבה ביקורתית ביחס לכל מה שאנחנו רואים ברשת, ובמקביל לבנות כלים שיאפשרו לבחון את הדברים לעומק".
לפי נתוני הפרויקט, נכון לאתמול בבוקר, מ־28 ביולי פרסמו מפלגות ופוליטיקאים 8,611 פוסטים. 12.7% מהם (1,097) זוהו ככאלו שנוצרו, לפחות בחלקם, בידי AI. שיא השימוש היומי ב־AI נכון לעתה נרשם ביום שישי האחרון, עם פרסום של 138 תוכני AI 19.8% - מכלל הפוסטים. קיימת מגמה של עלייה בשימוש בתכני AI, הן במספרים מוחלטים והן כשיעור מכלל התכנים. ב־28 ביולי, למשל, פורסמו רק 9 תכני AI, שהיוו 3.4% מכלל הפוסטים.
הפלטפורמה המובילה לפרסום תוכני AI היא פייסבוק (32%), ואחריה אינסטגרם (30%), X (20%) וטיקטוק (18%). 76% מתוכני ה־AI שזוהו היו סרטונים, והנותרים תמונות. הליכוד מובילה את טבלת תוכני ה־AI עם 773 תכנים (70%), ואחריה בהפרש משמעותי הדמוקרטים (56, 5%), ישראל ביתנו (55, 5%), ישר (38, 3%), ביחד־יש עתיד (30, 3%) ועוצמה יהודית (30, 3%).
אריאל קלנר אחראי ל־16% מתכני ה־AI לבדו
ארבעת הפוליטיקאים המובילים בשימוש בתוכני AI הם כולם מהליכוד, וכל אחד מהם פרסם יותר תוכני AI מכל מפלגה אחרת. מוביל את הרשימה אריאל קלנר, שעם 179 פרסומי AI אחראי לבדו ל־16% מתוכני ה־AI, ואחריו חנוך מילביצקי (79 תכנים), דודי אמסלם (66) ואביחי בוארון (61). ההיקף הגדול של תוכני AI בליכוד הוא תוצאה של הפריימריז הקרובים במפלגה, והמאמצים של המתמודדים לקדם את עצמם בהתחשב במגבלות תקציביות.
השימוש ב־AI הוא פעמים רבות מעודן, כזה שלא קל למשתמש מהשורה לזהות בקלות. ראש הממשלה בנימין נתניהו, למשל, פרסם מה־28 ביולי 20 פריטי AI (שהם 16% מכלל הפרסומים שלו). אלו כללו תמונת AI באינסטגרם שחוגגת שש שנים להסכמי אברהם, קידום ב־X לפודקאסט שבו התראיין עם תמונה שלו ושל המראיין שנערכה ב־AI, וסרטון אינסטגרם שכולל קליפ של ריאיון עם עזתי לערוץ התעמולה הפרו־ממשלתי 14. במקרה האחרון, הקטעים מהריאיון אותנטיים, והגרפיקות המאיימות שצורפו הן שנוצרו בידי AI.
תוכן זה, ורבים דומים לו, ממחישים את החדירה העמוקה של AI לשימוש הפוליטיקאים ככלי נפוץ, ואת המורכבות שמייצרת טכנולוגיה זו בעבור מצביעים שמנסים להתמודד עם התכנים שהם מקבלים מהם. השימוש ב־AI כבר מוטמע עמוק במערכת הבחירות, לא רק ליצירה מלאה של תכנים אלא גם לעיבוד, עריכה והעצמה של תכנים קיימים. פשטות ומהירות השימוש בכלי עריכה מבוססי AI עתידות להאיץ את המגמה של התרחבות השימוש בתוכני AI בשבועות שנותרו עד לבחירות.
וכשמדובר בתכנים היברידיים כמו סרטון הריאיון עם העזתי, המצב סבוך במיוחד. גם כשהתוכן מסומן כ־AI, בידי יוצר התוכן עצמו או באדיבות גורם חיצוני כמו "זה ב־AI", עדיין עולה התהייה איזה חלק מהתוכן יוצר בעזרת AI. האם התמונה של נתניהו לוחץ יד עם מגיש הפודקאסט שבו התראיין היא כולה תוצר של AI או רק נוסף לה בעזרתו כיתוב ורקע? האם העזתי המרואיין הוא יציר AI, או שבאמת אמר את מה שיוחס לו, ו־AI שימשה רק לעריכה וגרפיקה?
"המורכבות הזו משקפת את המציאות של ייצור התכנים", אמרה בן־דוד. "רובם מיוצרים כמדיה היברידית, ולא כסרטוני AI מלאים. הרכיבים מושתלים בתוך הווידיאו בעיקר, והסרטון עצמו כולל חלקים אותנטיים לגמרי. אנחנו מסמנים כל דבר שיש בו רכיב AI, בשונה מוועדת הבחירות שמחייבת לסמן רק תוכן AI שמוגדר כבעל נחזות עמוקה. זה חשוב מבחינת השקיפות. אנחנו לא סלקטיביים במה שאנחנו מעלים, אנחנו מסתכלים על כולם".
