לאחר הניסיונות להדיחו: מנכ"ל איגוד הבנקים פורש
איתן מדמון הודיע על פרישתו לאחר שמונה שנים בתפקיד, ויישאר בו עד סוף השנה; ביולי נחשף בכלכליסט כי בכירים במערכת הבנקאית פעלו להחלפתו, על רקע ביקורת על תפקוד האיגוד בהתמודדות עם הלחצים הציבוריים והפוליטיים על הבנקים; מדמון: "הצלחנו לשמור על המערכת מפני מהלכים פופוליסטיים שאיימו עליה"
מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, הודיע היום (ג') על פרישתו לאחר כשמונה שנים בתפקיד. מדמון מסר את הודעתו לנשיא האיגוד ויו"ר בנק לאומי, אורי אלון, והשניים סיכמו כי יישאר בתפקידו עד סוף השנה. באיגוד הבנקים צפויים לפתוח בהליך לאיתור מחליף למדמון. צוות האיתור יכלול מספר נציגים מתוך הוועד הפועל, הגוף המנהל של האיגוד, שבו חברים יושבי הראש והמנכ"לים של חמשת הבנקים הגדולים, לצד נציג של הבנקים הקטנים והזרים. המלצת צוות האיתור תוגש לאישור הוועד הפועל, וההליך צפוי להימשך כמה חודשים.
הודעת הפרישה מגיעה לאחר שביולי האחרון נחשף בכלכליסט כי בכירים במערכת הבנקאית פעלו להחלפתו של מדמון. המהלך נחשף בעקבות צילום מסך של התכתבות בין בכירי הבנקים, שפרסם בטעות בסטטוס הווטסאפ שלו יו"ר הבנק הבינלאומי, רון לבקוביץ'. מההתכתבות עלה כי הבכירים דנו באפשרות לכנס פגישה סגורה, ללא נציגי האיגוד ומדמון עצמו, כדי לגבש מתווה להחלפתו.
ברקע לצעדים עמדה ביקורת מצד גורמים במערכת הבנקאית על תפקוד האיגוד, ובעיקר על כישלונו, לטענתם, לשפר את תדמית הבנקים ולהתמודד עם הלחצים הציבוריים והפוליטיים שהופעלו עליהם. מדמון כיהן בתקופה שבה הביקורת הציבורית על הבנקים הגיעה לשיאים חדשים, על רקע רווחי העתק שרשמו בעקבות עליית הריבית. בעוד הבנקים מיהרו לגלגל את עליית הריבית אל האשראי, אל הפיקדונות - שמהם מרוויחים הלקוחות - הם עשו זאת באופן חלקי ואיטי בהרבה. לצד זאת נהנו מהכנסה משמעותית ממאות מיליארדי השקלים שמחזיק הציבור בעו"ש, מבלי לחלוק זאת איתם - סוגיה שהגיעה לאחרונה לפתחו של בית המשפט המחוזי, שאישר תביעה ייצוגית בנושא.
בין היתר הצביעו המבקרים על היטל המלחמה בסך 2.5 מיליארד שקל שהוטל על הבנקים בשנים 2024 ו-2025, ועל תשלום נוסף של 3.25 מיליארד שקל שעליו סוכם במרץ השנה, למרות התחייבות קודמת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי ההיטל יהיה חד פעמי. זאת לצד מתווה ההקלות ללקוחות שגובש בעקבות לחץ ציבורי ורגולטורי. מנגד, גורמים אחרים בענף ציינו כי מדמון פעל בתקופה חריגה של מלחמות, רווחי שיא וביקורת ציבורית גוברת, ולכן קשה לייחס את השחיקה במעמד הבנקים לפעילות האיגוד בלבד.
בעקבות חשיפת ההתכתבות פנתה רשות התחרות לאיגוד הבנקים בדרישה להבהרות, מחשש לקיומם של מגעים ישירים בין בכירי הבנקים מחוץ למסגרות הפורמליות של האיגוד.
מדמון, לשעבר מנכ"ל העיתון גלובס, מונה למנכ"ל איגוד הבנקים ב-2019 והחליף בתפקיד את משה פרל. בהודעת הפרישה אמר מדמון כי הוא גאה בכך שהבנקים שמרו על איתנותם הפיננסית במהלך מגפת הקורונה והמלחמה, לצד הרחבת הסיוע ללקוחות ולמדינה. "התמודדנו עם לחצים רבים, אבל לשמחתי, הצלחנו לשמור על המערכת מפני מהלכים פופוליסטים שאיימו עליה, תוך שהגדלנו משמעותית את רמת הסיוע ללקוחות ולמדינת ישראל".
מדמון עוזב את האיגוד בתקופה שבה במערכת הבנקאות הישראלית מודאגים מהסנקציות שמקדמות מדינות שונות על פעילות כלכלית בהתנחלויות ונערכים לאפשרות שהצעדים יגיעו גם אל הבנקים הישראליים.
בחודש שעבר הודיעה בריטניה על כוונתה לאסור רכישת סחורות ושירותים מההתנחלויות, ובמקביל פרסמו 11 מדינות נוספות הצהרה משותפת על כוונתן לקדם או לתמוך בהגבלות על הסחר עם ההתנחלויות. בריטניה אף הודיעה כי תקדם משטר סנקציות רחב יותר, שעשוי לחול גם על גורמים המספקים שירותי מימון הקשורים להרחבת התנחלויות. המהלך דורש חקיקה שצפויה להימשך חודשים, ועדיין לא ברור אילו פעולות בנקאיות ייכללו בהגבלות.
בעקבות ההכרזות התקיימו שיחות בין איגוד הבנקים לגורמים במשרד החוץ, במשרד לעניינים אסטרטגיים ובבנק ישראל. במערכת הבנקאית מבקשים שהנושא יטופל ברמת הממשלה, ולא באמצעות החלטות עצמאיות של הבנקים.
סקירה משפטית שהוכנה עבור איגוד הבנקים על ידי עורכי הדין ד"ר רועי שיינדורף ועו"ד אווה דראי ממשרד הרצוג פוקס נאמן מצביעה על חשש נוסף, שאינו תלוי רק ביישום הסנקציות. בסקירה התייחסו עורכי הדין לאפשרות שהצהרות המדינות ישפיעו על ההתנהלות של גופים עסקיים ופיננסיים עוד לפני שתהיה חובה חוקית לעשות זאת.
כך למשל, בנקים זרים עשויים לערוך בדיקות מקיפות יותר לעסקאות שבהן מעורבים גורמים ישראליים, כדי לבחון אם יש להן קשר לפעילות בהתנחלויות. במקרים מסוימים הם אף עשויים לסרב לקחת חלק בעסקאות כאלה, משיקולי ניהול סיכונים, גם ללא הגבלות חקיקה מחייבות.
איגוד הבנקים פועל כעמותה שמטרתה המרכזית היא סיוע בקידום ענייניו של המגזר הבנקאי בישראל. הוא מתמקד בתחומי הרגולציה ובייצוג הבנקים מול מוסדות השלטון השונים בארץ, בהם בין היתר משרדי הממשלה, רשות ניירות ערך ורשות ההגבלים העסקיים. בנוסף פועל האיגוד בהסברה ובהפצת מידע לציבור. החברות באיגוד כרוכה בתשלום של מיליוני שקלים בשנה מצד כל בנק. באיגוד חברים עשרת הבנקים המסחריים הישראליים - לאומי, פועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות, הבינלאומי, יהב, מסד, מרכנתיל, וואן זירו ובנק ירושלים. כן חברים בו ארבעה בנקים זרים הפעילים בישראל - HSBC, סיטיבנק, ברקליס ו-SBI.
בנק לאומי חזר להיות חבר באיגוד רק בשנה שעברה, לאחר שפרש ממנו ב-2020 כשהנימוק שסיפק היה רצונו לקיים שיח ישיר מול הרשויות, בעלי העניין והלקוחות. עוד כתבו אז בבנק כי לעתים התנהלות בעייתית של בנק יחיד פוגעת בתדמית המערכת כולה, וראוי לייצר בידול. חזרתו של לאומי לאיגוד הבנקים, שנחשפה בכלכליסט, לוותה במינוי יו"ר הבנק אורי אלון לנשיא האיגוד.
