ניתוח
המיסוי הגבוה על סיגריות אלקטרוניות עודד עבריינות. אז למה עכשיו מעלים אותו שוב?
146 מיליון שקל מס פוטנציאלי, גבייה של 60 אלף שקל בלבד: המס על סיגריות אלקטרוניות היה גבוה כל כך שאיש לא שילם אותו. מה עושים? משום מה, דווקא מעלים עוד יותר את המס, עד לשיעור שקרוב ל־100% מהמחיר לצרכן. אחרי שגם זה לא עבד, עכשיו מעוניינים ברשות המסים לרדת מהעץ הזה
הנה חידה: כמה מס הצליחה לגבות רשות המסים ב־2023 ממיסוי סיגריות אלקטרוניות? הנה רמזים לפתרונה: המס על סיגריות אלקטרוניות ב־2023 היה 9 שקל למילילטר, ולפי הערכות שמרניות, נצרכו כ־16.2 מיליון מיליליטר ב־2023, כלומר נצפה להכנסות של כ־146 מיליון שקל לכל הפחות. ועכשיו לתשובה האמיתית: רשות המסים הכניסה 60 אלף שקלים בלבד מהמס על נוזל לסיגריות אלקטרוניות, או כמו שהגדיר זאת בכיר ברשות המסים: "כנראה מישהו אחד התבלבל, ושילם בטעות".
העובדה שהמס לא הכניס כסף למדינה, לא מנעה מהממשלה והכנסת להעלות את המס ביולי 2024 לרמה של כ־19 שקל למיליליטר. כבר אז התריע ד"ר עופר רז-דרור מרשות המסים בפני חברי הכנסת כי "אפס כפול שתיים ייתן אפס, אין הכנסות מהמס הזה". ב־2024 הרשות המסים יצאה למבצע אכיפה, אך גם הוא לא הצליח, ובסך הכל, מס הסיגריות האלקטרוניות הניב 4 מיליון שקל בלבד. לשם השוואה, ההכנסות ממיסוי סיגריות רגילות עומד על כ־7 מיליארד שקל בשנה. וכמובן, בשנים אלו לא חלה ירידה בשיעור העישון של סיגריות אלקטרוניות, כלומר היעדר ההכנסות לא נבע מכך שאנשים הפסיקו לעשן, אלא מכך שהם מצאו דרכים לעשן ללא מס.
2 צפייה בגלריה
מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ'. 7 מיליארד מסיגריות רגילות
(צילום: אביחי סוחר / משרד האוצר)
הרצון להטיל מיסוי גבוה על סיגריות אלקטרוניות נבע מכך שהן שער הכניסה של ילדים ובני נוער לעישון. המיסוי הגבוה הוצע אחרי שנכשל הניסיון של משרד הבריאות לאסור לגמרי את הסיגריות האלקטרוניות. אך הלהיטות למסותן בשיעור גבוה הביאה לכך שהמס לא היה חכם וממילא לא יעיל.
איך הצליחו הכנסת והממשלה לייצר כשלון מרהיב כזה? ומה צריך לעשות הלאה? את התשובות לשאלות הללו מספק דו"ח שכתבו ברשות המסים והוגש בשבוע שעבר לשר האוצר. התשובה הקצרה היא: כל השוק הפך להיות עברייני, כולם עברו לעבוד בשחור. התשובה הארוכה יותר היא: המס על נוזלי האידוי לסיגריות האלקטרוניות סובל משתי מחלות שהפכו את העלמתו לאטרקטיבית במיוחד - הראשונה היא שהמס היה גבוה ברמות חריגות, השנייה היא שהיה קל מאוד להעלים את המס הזה.
פי 23 מה־OECD
כמה גבוה המס על נוזל סיגריה אלקטרונית בישראל? עד 2024, המס היה גבוה פי 10 מהמס הממוצע במדינות ה־OECD ופי שישה משוודיה, המדינה עם המס הכי הגבוה על סיגריה אלקטרונית אחרי ישראל. אחרי יולי 2024, המצב הקצין: המס בישראל גבוה פי 23 מהממוצע ב-OECD, ופי 12 משוודיה. וכמו שמסכמים מחברי הדו"ח: "איננו מכירים עוד פער קיצוני כזה בשיטת המס הישראלית בהשוואה למדינות ה-OECD".
השוואות נוספת בעזרת מדד אחר – כמה מתוך המחיר שהצרכן משלם הוא המס – גם היא משרטטת תמונה מטרידה: במוצר רגיל שיש עליו מע"מ, כ־15% מהמחיר הוא מע"מ. באלכוהול, כמעט חצי מהמחיר הוא מס. בדלק – 60%. ובסיגריות, אנחנו מגיעים לבערך 80% מס, ולכן יש לא מעט עבריינות בעולם הסיגריות. אבל בסיגריות אלקטרוניות, 98.3% מהמחיר לצרכן הוא בעצם מס. לשם המחשה: בקבוק ליטר וחצי שמלא בנוזל אידוי חייב במס של כ־28,500 שקלים, כשהשווי הכלכלי שלו הוא כ־500 שקלים בלבד.
אז מה עשו בענף כדי להימנע מהמס? ראשית, החלו היצרנים והיבואנים לייבא בצורה נפרדת את מכשירי האידוי – שאינם ממוסים כלל – ללא הנוזל. מיד עם העברת המיסוי, חלה קפיצה ביבוא מכשירי האידוי, וכ־8 מיליון מכשירים יובאו בשנים 2024-2022. במקביל, את נוזל הסיגריה האלקטרונית החלו להכין בארץ. אלו שפחות חששו מרשות המסים, פשוט רכשו את החומרים הדרושים ליצירת נוזל אידוי. אלו שחששו יותר מרשות המסים, לא סיימו את תהליך יצירת נוזל האידוי בעצמם, והשאירו לצרכן לערבב בין שני בקבוקונים.
בסיכומו של דבר, האופן שבו המס הוטל על הסיגריות האלקטרוניות הביא אותנו לרע מכל העולמות – אין ירידה בהיקף צריכת הסיגריות האלקטרוניות, אין הכנסות למדינה, לא ניתן להטיל רגולציה בריאותית אחרת שנוגעת לשלום הציבור כי כל השוק עבר ל"שחור", והמדינה העבירה תחום פעילות שלם לתוך העולם העברייני, כשהיא מתגמלת את השוק השחור ומענישה את מי שמבקש לשמור חוק.
במבט ראשון היה אפשר לטעון כי אין צורך לבצע שום שינוי חקיקה, רק להטיל על רשות המסים לעשות יותר מבצעי אכיפה. אבל העלויות שהרשות תידרש להן בכדי לבצע אותם יהיו גבוהות מהמס שייגבה. יתירה מזו, לפעמים מבצעי האכיפה פוגשים דווקא את השחקנים הלגיטימיים למחצה, ואילו השחקנים העבריינים לגמרי חומקים מהרדאר.
מס חדש על מכשירים
הוועדה מציעה שינוי דרמטי במערכת המס על הסיגריות האלקטרוניות: ראשית, הפחתה קיצונית במס על נוזל האידוי, מ־19 שקל ל־1 שקל למיליליטר. שנית, הטלת מס חדש שבמסגרתו כל מכשיר אידוי ימוסה ב־30 שקל. הוועדה סירבה לייצר אבחנה בין מכשירים חד-פעמיים לרב-פעמיים, משום שקשה להבחין ביניהם. הוועדה מעריכה כי באופן עקרוני ההכנסות ממס על המכשירים יהיו כ־180 מיליון שקל בשנה, ומנוזל האידוי כ־260 מיליון שנה, בסך הכל 440 מיליון שקל בשנה. אך היא מעריכה, שגם אחרי המלצותיה, יהיה שוק שחור נרחב: 40% משוק הנוזל יישאר שחור, ו־20% משוק מכשירי האידוי יהפוך לשחור, וכך ההכנסות בפועל יהיו רק 300 מיליון בשנה.
הוועדה גם מציעה לחוקק תיקונים בחוק, ולפעול בכדי להקים יחידה רלוונטית ברשות המסים שתגבה את המס. הוועדה חותמת את הדו"ח בקריאה לנקוט עוד צעדים שיעזרו להגביל את השימוש בסיגריות אלקטרוניות: לאסור ולהגביל טעמים בסיגריות אלקטרוניות, למנוע ממכשיר האידוי להיות בצבע מושך ובשילוב משחקים וכדומה. עוד המלצה היא להגביל את גודל המיכל במכשיר האידוי.
