ניתוח
ארקיע במשבר, האחים נקש מחפשים כיסא מפלט אצל רמי לוי
ארקיע, שנקלעה למשבר תזרימי ומתמודדת עם הפסדים, פנתה לבעלי ישראייר לבחינת מכירת החברה. העובדים, שמחזיקים ב־20% מהמניות, נאבקים נגד דילול נוסף באחזקותיהם. אם העסקה תצא לפועל, שתיים משלוש חברות התעופה הישראליות המרכזיות יהיו תחת אותו גורם — והתחרות בענף עלולה להיפגע
ארקיע נקלעה לעימות חריף בין בעלי השליטה, האחים נקש, לבין העובדים, על רקע מצבה הפיננסי של חברת התעופה, הצורך בהזרמת הון והאפשרות למכירתה. בעוד הבעלים מבקשים להזרים לחברה הון נוסף במהלך שעלול לדלל שוב את אחזקות העובדים, המחזיקים כיום בכ־20% ממניותיה, העובדים מתנגדים למהלך ודורשים לשמור על חלקם. במקביל פנו האחים נקש לרמי לוי, מבעלי ישראייר המתחרה, והציעו לו לבחון את רכישת ארקיע.
העובדים נחשפו בישיבת דירקטוריון לכוונת האחים נקש להזרים הון נוסף לחברה באמצעות הנפקת מניות. העובדים מחזיקים כיום בכ־20% ממניות ארקיע באמצעות תאגיד תות, לאחר ששיעור אחזקותיהם דולל בעבר מכ־30% בעקבות הזרמות הון של הבעלים. כעת הם מתנגדים לדילול נוסף ודורשים שהזרמת הכספים תיעשה ללא פגיעה בחלקם בחברה.
מנגד, בעלי השליטה טוענים כי החברה זקוקה להזרמת כספים דחופה כדי להתמודד עם הפסדי עתק מתחילת השנה ולהימנע מחדלות פירעון. במקביל, הם כבר פנו לרמי לוי, מבעלי החברה המתחרה ישראייר, בהצעה לרכוש את החברה. בישראייר אישרו כי התקבלה פנייה לבחינת רכישת ארקיע, אך הדגישו כי אין ודאות שהבדיקה תבשיל לכדי עסקה. קבוצת נקש מינתה את אבי חורמרו, מנכ"ל הקבוצה, לנהל את המהלך מטעמה.
עבור העובדים, הכנסתו של חורמרו לאירוע שוות ערך להכרזת מלחמה, לנוכח המתיחות ארוכת השנים בינם לבינו. ביולי 2020, במהלך משבר הקורונה, הפגינו מאות עובדים מול משרדי החברה ומול ביתו של חורמרו, שכיהן אז בתפקיד בכיר בהנהלה. העובדים טענו אז כי בעלי השליטה מעכבים את קבלת ההלוואה בערבות המדינה ומתחמקים מחתימה על הסכם קיבוצי. חורמרו דחה את הטענות. לאחר העימות הוא חדל לעסוק בענייני ארקיע, וכעת חזר לתמונה במסגרת ניהול המהלך מטעם הבעלים.
בשלב זה חורמרו ולוי כבר נפגשו, וישראייר אף דיווחה על הנושא לבורסה, אך הבהירה כי טרם בחנה אותו לעומק. משא ומתן בין רמי לוי לאחים נקש על רכישת ארקיע צפוי להיות מורכב במיוחד. הסיבה לכך היא שארקיע אינה חברה המדווחת לבורסה והדו"חות הפיננסיים שלה אינם חשופים. המשמעות היא שבתרחיש של משא ומתן ייאלצו האחים נקש לחשוף בפני המתחרה הגדול ביותר שלהם, מבעלי ישראייר, את המידע העסקי והפיננסי של החברה. במצב שבו ישראייר לא תרכוש את ארקיע, האחים נקש למעשה יחשפו לשווא מידע מסחרי פנימי.
"חשש שהעובדים יישאו במחיר הכשלים"
למרות שבשלב זה מדובר בגישוש ראשוני בלבד, בישראייר כבר מעריכים כי גם במקרה של רכישה המותג "ארקיע" לא יימחק, אלא קבוצת לוי תפעיל שתי חברות תעופה שיפעלו זו לצד זו ויהיו כפופות לאותו גורם. כל הסכם בין הצדדים יחייב כמובן את אישור רשות התחרות, שטרם קיבלה פנייה רשמית בנושא, אך יש להניח כי אם המגעים יתקדמו, הצדדים יפנו לרשות בבקשה לקבל החלטה מראש כדי למנוע אי־ודאות.
ביום שני שלח איגוד עובדי התחבורה ונמלי הים מכתב התראה להנהלת החברה ולחורמרו, ובו איים בנקיטת צעדים ארגוניים ובהכרזה על סכסוך עבודה. האיגוד טען כי הנהלת החברה מקדמת תוכניות התייעלות וצמצום כוח אדם ללא תיאום עם נציגות העובדים, וכי קיים חשש שהעובדים יישאו במחיר הכשלים הניהוליים. העובדים דורשים להקפיא את המהלכים שבמחלוקת ולנהל עמם משא ומתן.
למחרת הפגינו העובדים גם מול משרדי החברה בבני ברק. במהלך המחאה טענו כי בעלי השליטה מנסים לפגוע בזכויותיהם ולהכין את החברה למכירה, תוך צמצום כוחם והשפעתם. הם דורשים כי החברה תימכר במצבה הנוכחי וכי יינתן להם מקום במשא ומתן עם רוכשים פוטנציאליים.
מנגד, "קבוצת החזקות תעופה", שבאמצעותה מחזיקים האחים נקש בארקיע, טענה במכתב לעובדים כי החברה זקוקה להזרמת הון משמעותית, בין היתר כדי לקבל מענק מהמדינה. לטענתה, המדינה מתנה את העברת המענק בהשקעה מקבילה מצד בעלי המניות. החברה הזהירה כי בעלי מניות שלא ישתתפו בהזרמה עלולים להיות מדוללים, והזמינה את העובדים להזרים את חלקם היחסי כדי לשמור על אחזקותיהם.
האחים נקש מעמידים את החברה למכירה כבר תקופה, אך עד כה לא הצליחו להשלים עסקה. בין המתעניינים היו איש עסקים חרדי מניו יורק ואוליגרך רוסי. גם משא ומתן עם אליוט זמל האמריקאי, שעל פי הדיווח היה קרוב לסגירת עסקה לפי שווי של 140 מיליון שקל, לא הבשיל. בעלי השליטה מייחסים את מצבה של ארקיע, בין היתר, להתנהלות החברה תחת המנכ"ל עוז ברלוביץ'. העובדים, לעומת זאת, טוענים כי המהלכים הנוכחיים נועדו לצמצם את השפעתם ולהעביר את החברה לבעלים חדשים תוך פגיעה בזכויותיהם.
המשבר בארקיע מתנהל כעת בשני מישורים במקביל: הצורך בהזרמת הון כדי להתמודד עם הפסדים ולשמור על פעילות החברה, והמאבק על עתיד הבעלות ועל מעמדם של העובדים. אם תתקדם עסקת מכירה, היא תצטרך להתמודד גם עם מבנה האחזקות החריג של החברה ועם כוחם של העובדים כבעלי מניות.
כל רוכש פוטנציאלי יצטרך לשאול את עצמו כיצד הגיעה ארקיע למצב הזה. בתקופה שבה המתחרות, ישראייר ובעיקר אל על, ממנפות את המחסור בחברות תעופה זרות בעקבות המתיחות הביטחונית, ארקיע רק מפסידה, וזאת אף שנתח השוק שלה בנתב"ג זינק מ־3.8% בימים שלפני מלחמת "חרבות ברזל" ל־11% בספטמבר האחרון.
בניגוד לארקיע, אל על נמצאת בגל הצלחה ונהנית מרווחי עתק ומחוסן תזרימי חסר תקדים. אמנם מצבה הכלכלי של ישראייר מציג תמונה מורכבת יותר: מצד אחד, החברה מתמודדת עם הפסדים כספיים כבדים במחצית הראשונה של 2026 בעקבות השפעות ישירות של המצב הביטחוני והמלחמה; מצד שני, החברה רושמת צמיחה משמעותית במנועי צמיחה אסטרטגיים ומדווחת על תזרים מזומנים חיובי. ישראייר ממשיכה לרכוש מטוסים, להשיק קווים ולשמור על יציבות בתקופה של אי־ודאות. כל זה קורה בזמן שכאמור ארקיע מתקשה להחזיק מעמד.
לארקיע יש מוניטין בעייתי. מצד אחד, זו חברה ישראלית שלקחה חלק משמעותי בטיסות החילוץ ורק השנה השיקה כ־10 קווים חדשים, בהם פוקט, מנילה, מלאגה, וינה וטאלין שבאסטוניה. מצד שני, בחודשים האחרונים שמה הפך למטבע לשון בכל הנוגע לאיחורי טיסות, ביטולים ושירות גרוע. האירועים האחרונים בוודאי אינם מועילים למוניטין של החברה, שפספסה תזמון שלא יחזור על עצמו להפוך לסיפור הצלחה, בדומה למתחרותיה.
תחרות בסימן שאלה
המשבר בארקיע לא נולד בוואקום. הוא מתרחש על רקע טלטלה ממושכת שעובר ענף התעופה העולמי בכלל והישראלי בפרט מאז משבר הקורונה. בישראל המגפה השביתה כמעט לחלוטין את הפעילות הבינלאומית, הובילה להוצאת עובדים לחל"ת ולפיטורים, ויצרה צורך בסיוע ממשלתי ובהזרמות הון מצד בעלי המניות. הענף החל להתאושש, אך באוקטובר 2023 פרצה מלחמת "חרבות ברזל", שבעקבותיה חברות תעופה זרות רבות ביטלו את טיסותיהן לישראל והותירו את החברות המקומיות לספק חלק ניכר מהביקוש. התוצאה היתה התחזקות משמעותית בנתח השוק של אל על, ישראייר וארקיע, שנהנו מהיעדר חלק גדול מהתחרות הזרה ומעלייה בביקוש לטיסותיהן.
גם ב־2026 נרשמו שיבושים נוספים בעקבות המלחמה עם איראן, סגירת המרחב האווירי והגבלות על פעילות נתב"ג. לצד זאת, ענף התעופה הישראלי, בדומה לענף בעולם, מתמודד גם עם התייקרות חריגה בעלויות התפעול. מחיר הדלק הסילוני זינק, והמצב הביטחוני מאלץ את החברות לבטל טיסות, לשנות לוחות זמנים ולהתמודד עם אי־ודאות תפעולית, שפוגעת בהכנסות דווקא כשההוצאות מזנקות.
על רקע זה, האפשרות שישראייר תרכוש את ארקיע אינה רק מהלך עסקי הנוגע לעתיד שתי החברות, אלא גם שינוי מבני בשוק התעופה המקומי. אם העסקה תצא לפועל, שתיים משלוש חברות התעופה הישראליות המרכזיות יתמזגו לשחקן אחד, לצד אל על ואייר חיפה, שפעילותה מצומצמת יותר. המשמעות עלולה להיות צמצום התחרות בין החברות הישראליות, במיוחד בקווים שבהם הן מתחרות כיום על אותם נוסעים, כמו קפריסין, יוון, גאורגיה, הונגריה, איטליה וניו יורק, וכן ירידה בכוח המיקוח של הצרכנים מול החברות המקומיות.
בתקופות שבהן חברות זרות מצמצמות את פעילותן או משעות טיסות, התלות של הציבור במספר קטן יותר של מפעילים ישראליים עלולה להקשות על שמירת היצע טיסות מגוון ועל ריסון מחירי הכרטיסים. מנגד, תומכי המהלך עשויים לטעון כי איחוד הפעילות יאפשר לחברה הממוזגת להתמודד טוב יותר עם העלויות הגבוהות ועם אי־הוודאות הביטחונית בענף, מהלך שעשוי להיטיב עם שתי החברות.
