הממשלה מודה שקיצצה חצי מיליארד לערבים בהליך פגום אבל טוענת שזה בסמכותה
האגודה לזכויות האזרח הגישה לבג"ץ בקשה דחופה למנוע את העברת 500 מיליון שקל מכספי תוכנית הפיתוח לחברה הערבית לטובת המשטרה והשב"כ. זאת בעקבות הודעת המדינה יום לפני הבחירות כי הבקשות להעברות התקציביות הועברו לוועדת הכספים לצורך אישורן. בהודעה מוקדמת יותר שהעבירה החודש המדינה לבג"ץ היא מודה שההחלטה התקבלה ללא עבודת מטה ראויה אבל מבקשת לאשרה בטענה שלממשלה שיקול דעת תקציבי נרחב ביותר
האגודה לזכויות האזרח הגישה היום (ה') לבג"ץ בקשה דחופה לצו ביניים שימנע את העברת 500 מיליון שקל מכספי תוכנית הפיתוח החברתי והכלכלי לחברה הערבית "550 תקאדום" לטובת המשטרה והשב"כ. זאת בעקבות הודעת המדינה מ-26 באוקטובר, יום לפני הבחירות, כי הבקשות להעברות התקציביות הועברו לוועדת הכספים של הכנסת לצורך אישורן. בהודעה מוקדמת יותר שהעבירה החודש המדינה לבג"ץ היא מודה שההחלטה התקבלה בהליך פגום ביותר אבל מבקשת לאשרה בטענה שלממשלה שיקול דעת תקציבי נרחב ביותר.
כן מבקשת האגודה למנוע את יישום החלטת הממשלה להטיל על השב"כ לטפל בפשיעה אזרחית. לטענתה, "ללא צו ביניים עלולה ההחלטה להפוך למעשה עשוי, תוך פגיעה בלתי הפיכה בתוכניות ובזכויות שעליהן נועדה העתירה להגן".
בשנה האחרונה ערכו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והשרה לשוויון חברתי מאי גולן מספר ניסיונות לקצץ בתקציבי תוכנית 550. אך עד ליולי האחרון הצליחו לקצץ מהתוכנית רק כ-200 מיליון שקל. ב-15.7 לקראת הבחירות נחלו השניים הצלחה כאשר הממשלה החליטה להעביר 497 מיליון מהתוכנית למשטרה ולשב"כ ולהטיל על השב"כ להיאבק בפשיעה בחברה הערבית למרות שמדובר בפשיעה אזרחית.
מספר ארגוני זכויות אדם והוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות עתרו ב-30 ביולי לבג"ץ נגד הממשלה, המשטרה והשב"כ, בדרישה לבטל את החלטת הממשלה. עוד התבקש בית המשפט לקבוע כי השב"כ אינו מוסמך לטפל בפשיעה אזרחית. הארגונים העותרים הם: האגודה לזכויות האזרח, איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי ומרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל. העתירה הוגשה באמצעות עורכות הדין הגר שחטר וניצן אילני מהאגודה לזכויות האזרח.
בתשובת המדינה הודו עוה"ד יונתן ברמן ואמיר בכר ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה ש"נוסח החלטת הממשלה קודם בסד זמנים קצר, שהקשה על גיבוש התייחסויות המשרדים לכל רכיביה, וחרף חוות הדעת המשפטית שנלוותה להצעה". בחוות הדעת המשפטית שצורפה להצעת החלטת הממשלה נאמר ש"נוכח מכלול הקשיים והסוגיות שפורטו לעיל, מועד העלאתה אינו מאפשר לקיים את עבודת המטה המקצועית והמשפטית הנדרשת לקבלת ההחלטות ועל כן קיים קושי משפטי משמעותי בקבלת הצעת ההחלטה בעת הזו". בחוות דעת ששלחה היועמ"שית גלי בהרב מיארה לישיבת הממשלה נאמר ש"התוכנית המוצעת אינה מנמקת מדוע יש לממן את חיזוק האכיפה, מתפקידיה הבסיסיים של המדינה, דווקא באמצעות הפחתת תקציבים מתוכנית החומש".
למרות זאת טוענים ברמן ובכר שיש לדחות את העתירה בשל שיקול הדעת הרחב המסור לממשלה בנושא קביעת סדרי עדיפויות תקציביים. כן הם כותבים שאין בהחלטת הממשלה משום חריגה מתפקידי השב"כ.
בבקשת האגודה לזכויות האזרח מודגשת העובדה כי ב-14 ביוני 2026, לאחר בחינת הנתונים והתייעצות עם משרדי הממשלה, קבעה המשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, שהוסמכה להכריע בעניין, כי אין מקום להסיט תקציבים מתוכנית החומש וכי ניתן להמשיך להשתמש בהם ללא דיחוי. ואולם, שבועיים בלבד לאחר מכן, בעקבות הנחיה של ראש הממשלה, החלה הממשלה לקדם את הקיצוץ, מבלי שהוצגה תשתית עובדתית חדשה המצדיקה את שינוי ההחלטה. "ההחלטה אושרה למרות אזהרות של גורמי המקצוע והייעוץ המשפטי בדבר הליך קבלת החלטות פגום, חוסר תיאום בין משרדי הממשלה ופגיעה אפשרית בתוכניות קיימות".
