פרשנות
בבנק ישראל חוששים מהשלכות המלחמה, ולא ימהרו להוריד את הריבית
בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי בפעם ה־13 ברציפות; למרות התאוששות המשק לאחר מבצע "עם כלביא", סיכוני האינפלציה נוטים כלפי מעלה; הוועדה המוניטרית הזהירה שהמשך המלחמה מגביר את הסיכון לצמיחה מתונה וגירעון גבוה
זאת הפעם ה־13 שהוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד אמיר ירון, לא מורידה את הריבית. ובצדק. בסוף, חייבים מבוגר אחראי שינהל את הסיכונים. שר האוצר סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו מוכיחים שוב ושוב שאי אפשר לסמוך עליהם בניהול כלכלת ישראל.
חברי הוועדה המוניטרית הדגישו את משקלם של השיקולים הגיאו־פוליטיים על ניהול המדיניות המוניטרית, ושאי הוודאות הגיאו־פוליטית – עם הטיה הקלה להמשך והעמקת המלחמה - חייבת לבוא לידי ביטוי. לא בכדי, הסוגיה החמה הזו מופיעה כבר בראש המשפט המסכם את החלטת הריבית היום: "על רקע אי הוודאות הגיאו־פוליטית, תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות לאינפלציה ליעדה, היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקאלית".
עם זאת, המשפט הקריטי יותר מגיע בהמשך ההחלטה כשהוועדה המוניטרית מסקרת את החלטת שר האוצר סמוטריץ' להגדיל את תקרת הגירעון ל־2025 בפעם השלישית, ל־5.2%: "ככל שהמלחמה תיארך ותתעצם, קיים סיכון שמגבלות ההיצע יוסיפו להעיב על התאוששות הפעילות, שהצמיחה תהיה מתונה יותר, ושהגירעון בתקציב והאינפלציה יהיו גבוהים יותר". המדיניות התקציבית של הממשלה לא ממש מסייעת להביא לתפנית המוניטרית הכל כך מיוחלת.
תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מדברת על שלוש הפחתות ריבית שנה קדימה, אך זו תחזית פנימית ולא התחייבות חלוטה. ההערכות מבוססות על כך שמגבלות ההיצע (מספר העובדים, הדירות והטיסות במשק) מתמתנות. אך הנתונים מראים את ההיפך ובנק ישראל חייב להגיב לנתונים האמיתיים. לפי שעה אין איתותים שהמשק בדרך להקלות היצע, ההיפך הוא הנכון. גיוס מילואים רחב רק יפחית את כמות היצע העבודה, שתהפוך למנוע אינפלציוני.
האינפלציה אכן יורדת, אך היא עדיין גבוהה – 3.1%, מעל תקרת יעד יציבות המחירים, גם תנודתית מאוד, אך לבטח מאוד מושרשת בעיקר בשירותים. אינפלציית הליבה, המנכה את מחירי המזון והאנרגיה המאוד תנודתיים, נותרה ברמה גבוהה של 3.5% – 0.5% מעל תקרת יעד יציבות המחירים. בנק ישראל, שהיעד המרכזי שלו הוא יציבות מחירים, לא יכול להתעלם מהסיכון הזה. חברי הוועדה מציינים כי סיכוני האינפלציה הם כלפי מעלה ויש סיכוי גבוה יותר להתגברות.
לדבריהם, האצה האפשרית באינפלציה או "אי התכנסותה ליעד", כפי שמצוין בהודעה, יכולה להיגרם כתוצאה משלושה תרחישים אפשריים: החמרה של המצב הגיאו־פוליטי, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע הקיים והרעה בתנאי הסחר העולמיים – תרחיש שדורש הרחבה.
משמעות התרחיש השלישי היא שסיפור המכסים של טראמפ טרם הסתיים והוא ממשיך להוות איום מהותי, ולראייה – נשיא ארה"ב עדיין לא חתם על הסכם עם הודו או סין. בינתיים, מדד מחירי היצרן בארה"ב זינק בכ־1% בחודש האחרון לעומת צפי של עלייה מתונה של 0.2%. כלומר, בינתיים החברות האמריקאיות הן אלה שסופגות את העלאת המס (מכס הוא מס על האמריקאיים) אבל ברור לכלל השחקנים הכלכליים כי בעתיד הקרוב הן יגלגלו את העלויות העודפות לצרכן. כלומר, זה יתורגם לאינפלציה.
החשש הגדול הוא כי המשק הישראלי עלול לייבא את אותה אינפלציה. הסימנים הראשונים לא מעודדים, שכן דווקא אינפלציית המוצרים (הסחירים) עולה כבר חודש שני ברציפות. כלומר, הסקטור שהיה צפוי להוריד את האינפלציה – המוצרים - דווקא מתייקר. במקביל, כאמור, אינפלציית הלא סחירים (שירותים) נותרה ברמה גבוהה והרחק מהיעד (3.5%). גם שער החליפין לא ממש עזר הפעם, שכן השקל נחלש מאז החלטת הריבית האחרונה.
ומה לגבי הצמיחה שרשמה ירידה של ממש, 3.5% בחישוב שנתי, ברבעון השני? בבנק ישראל מדגישים כי אותו נתון שלילי כולל בתוכו את העצירה הכמעט מוחלטת של המשק בגלל מבצע "עם כלביא" ביוני ולכן הנתון אינו משקף את הפעילות "האמיתית" במהלך הרבעון השני של 2025, כאשר ברבעון השלישי ישנם כבר סימנים מובהקים להתאוששות.
בשורה התחתונה נראה שהורדת הריבית בארה"ב ממש באופק, אך בארה"ב ולא בישראל.
