האוצר נגד משרד האנרגיה: להגביל את שברון להחזקה במאגר גז אחד עד 2030
אגף התקציבים מתנגד למסקנות ועדת דיין לבחינת מדיניות הגז ופרסם את מסקנותיו לגבי החלטותיה, החושפות מחלוקת חריפה עם משרד האנרגיה בנוגע לריכוזיות במשק הגז. החשש: ללא התערבות, התחרות תיעלם והמחירים בשוק המקומי יזנקו. ראש האגף יוגב גרדוס: רוב הגופים החברים בוועדה מתנגדים להמלצות שפורסמו
ועדת דיין לבחינת מדיניות ייצוא הגז הטבעי ובחינת התחרות במשק פירסמה בחודש שעבר את מסקנות הביניים – שלא כללו בשורה משמעותית לציבור, והמשך של המצב הקיים בו חברה אחת, שברון, בעלת אחזקות בכ-90% מעתודות הגז של ישראל. כמו כן במשרד בחרו שלא להגדיל את עתודות הגז המיועדות לשוק המקומי, על חשבון הייצוא, מה שעלול להוביל למחסור בגז טבעי מוקדם מהצפוי.
במשרד האנרגיה פרסמו את מסקנות הביניים, וניצלו את מספר הקולות הגבוה שלהם בוועדה – כך שנוצר מצב שמרבית הגופים החברים בוועדה מתנגדים למסקנות הביניים שהוגשו. למעשה, חלק מחברי הוועדה כמו המשרד להגנת הסביבה ואגף התקציבים במשרד האוצר החרימו את מסיבת העיתונאים בה הוצגו מסקנות הביניים של הוועדה, בשל המסקנות החלשות שלא היוו בשורה לציבור.
כעת פורסמה המלצת אגף התקציבים במשרד האוצר, החברים בוועדה, שכוללת מסקנות חריפות בהרבה מול אלו של משרד האנרגיה. ההבדל המרכזי בין מסקנות הביניים של משרד האנרגיה לאלו של אגף התקציבים נוגע לשברון. כיום בישראל פועלים שלושה מאגרי גז: לוויתן עם כ-600 BCM, תמר עם כ-300 BCM וכריש עם כ-100 BCM (בהתאם להערכת החברות). הצריכה השנתית בישראל היא כ-13 BCM, וצפויה לעלות משנה לשנה עם הזינוק בביקוש לחשמל (בשיעור של כ-3% בשנה) והפסקת ייצור החשמל בפחם. כבר היום משמש הגז הטבעי לייצור כ-70% מהחשמל בישראל.
בעוד שכריש מוחזק ומופעל על ידי חברת אנרג'יאן, בתמר ובלוויתן יש אחזקות למספר גופים שונים. שברון האמריקאית מחזיקה ב-40% מלוויתן ו-25% מתמר, והיא גם החברה המפעילה את שני המאגרים. המשמעות היא שלחברה השפעה קריטית על משק הגז המקומי, וחשש מחוסר תחרות במשק. מאגר כריש הוא הקטן ביותר במשק, ולכן עתודות הגז שלו מוגבלות.
כריש החל את הפקת הגז באוקטובר 2022, והוא האחרון מהמאגרים הפעילים שהחל את ההפקה. כניסתו של כריש למשק המקומי הובילה לירידה של מחירים בשוק הישראלי, אך מכיוון שמדובר במאגר הקטן ביותר – לכריש אין את ההיקפים הדרושים כדי להמשיך להתחרות בשני המאגרים האחרים. על פי ההמלצות של האגף: "התקופה שמסתיימת עם כינוס ועדת דיין הינה "תור הזהב" של התחרות והמחירים במשק הגז הטבעי בישראל – תקופה שבה היו שלושה מציעים של גז לחוזים חדשים (שני מפעילים) ופיקוח מחירים לפי נוסחאות המתווה. בתקופה זו הוצעו חוזים במחירים הנמוכים ביותר בשוק הישראלי, ואת ההשפעה ניתן לראות במחיר הגז הממוצע. שני מאפיינים אלה כבר לא נכונים לשוק הגז נכון לשנת 2025 בה לאנרג'יאן אין כמות גז פנויה ואין רגולציה של פיקוח על מחירים מלבד פיקוח על פי סעיף ז' (דיווח על מחירים)". עוד נכתב כי "הימנעות מצעדים משמעותיים בעת הזו, צפויה להביא להפיכת הריכוזיות למציאות קבועה, להפחתת כוח המיקוח של הצרכנים, ולהגברת התלות של משק החשמל בחברות הגז".
לכן, באגף התקציבים בחרו להוסיף המלצה לפיה חברה אחת לא תוכל להיות בעלת אחזקות ביותר ממאגר אחד בהיקף של מעל 80% מעתודות הגז במשק המקומי, החל מ-2030. כבר לפני מספר חודשים פורסם בכלכליסט על הכוונה של האוצר להוסיף המלצה להוציא טת שברון מאחד המאגרים – ועל התנגדות משרד האנרגיה למהלך. המשמעות היא שלפי אגף התקציבים עד 2030 לא תוכל שברון להחזיק בשני המאגרים: "לאור ממצאי הוועדה ומבנה השוק הנוכחי, אגף התקציבים – בתמיכת רשות התחרות – ממליץ, בכפוף לבחינת התכנות וישימות, לנקוט בצעד מבני משמעותי של צמצום הריכוזיות במשק הגז, באמצעות קביעת מגבלה לפיה החל משנת 2030 לא תותר החזקה ביותר מאסדת גז אחת במידה ואחזקות אלה מהוות יותר מ80%- מעתודות הגז במשק במשק. המלצה זו נועדה להתמודד עם הבעיה המערכתית של ריכוזיות גבוהה במקטע ההפקה והולכת הגז, ולבסס תחרות בת-קיימא לטווח הארוך".
כמו כן, היום כל מאגר גז יכול למכור את הגז הטבעי במקשה אחת – כלומר למרות שבמאגר לוויתן מחזיקות שלוש חברות (שברון, ניו מד אנרג'י ורציו), הגז הנמכר מהמאגר, הן יכולות למכור את הגז כגוף אחד. תמר קיבלו פטור שמאפשר את המכירה כך לכל אורך פעילות המאגר – בעוד שבלוויתן הפטור עד 2030. גם משרד האנרגיה וגם אגף התקציבים תומכים בביטול המכר בנפרד החל מ-2030, אך באגף התקציבים נוקטים בגישה מעט חריפה יותר לפיה ללא אסדרה חלופית יבוטל המכר המשותף בלוויתן החל מ-2030.
ביקורת משמעותית נוספת על מסקנות הביניים של ועדת דיין היא שלא נשמר מספיק גז טבעי לישראל. לפי ניתוח הוועדה, עד 2048 ייצרכו בישראל 515 BCM (תרחיש ביניים), שתלוי בין היתר בכניסת האנרגיות המתחדשות. לעומת זאת, כיום החברות המחזיקות במאגרי הגז מחויבות לשמור רק 440 BCM לשוק המקומי והיתר לייצוא – המשמעות היא שישראל תיאלץ לייבא גז טבעי מוקדם יותר. מחיר הגז הטבעי המיועד לייצוא גבוה יותר – ולכן לחברות יש אינטרס להגדיל את היתרי הייצוא. באגף התקציבים רצו להגדיל את עתודות הגז הנשמרות ל-515.
כמו כן את ההחלטות על הגדלת היתרי הייצוא יכול לקבוע משרד האנרגיה באופן עצמאי, ללא היוועצות עם משרדים אחרים. גם אגף התקציבים תמך בשינוי מדיניות זו. משרד החוץ תומך בשתי המסקנות הקודמות ואף מנכ"ל המשרד עדן בר טל טען שיש לבטל את פרסום מסקנות הביניים ללא שתי מסקנות אלו.
באגף התקציבים הציעו שתי המלצות נוספות להגדלת התחרות במשק – הראשונה היא יצירת Open Access לתשתיות ייצוא חדשות שמוקמות למאגרים חדשים, במטרה לעודד כניסה של שחקנים חדשים לשוק. ההמלצה הנוספת היא מימון ממשלתי לחיבור מאגרי גז קטנים לתשתית של המשק המקומי – המטרה במהלך היא לעודד חברות לעשות חיפושים ולהגדיל את סיכויי ההקמה למאגר גז קטן, שייתכן שלא ישתלם לפתח אותו ללא התמיכה.
"ירידה ברמת השקיפות"
יחד עם הפרסום של ההמלצות של אגף התקציבים פנה ראש האגף יוגב גרדוס למנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין וביקר את המסקנות של הוועדה: "יתרה מכך, עבודת הוועדה לוותה לטעמנו במספר ליקויים כדוגמת הימנעות מפרסום עתודות הגז בכל מאגר באופן הפוגע ביכולת לנתח את מצב הביטחון האנרגטי ואת המצב התחרותי בשוק ומהווה ירידה ברמת שקיפות המידע המוצג לציבור ביחס לוועדות קודמות. בנוסף, במהלך עבודתה של הוועדה, ניכרה מגמה מדאיגה של ריכוז סמכויות עודפות בידי משרד האנרגיה. בעוד שבוועדות קודמות, ועדת צמח וועדת אדירי, החזיק משרד האנרגיה בכוח שווה ליתר".
גרדוס אף הוסיף פירוט של המלצות ועדת דיין ובו הראה שהגופים היחידים התומכים בהמלצות הן משרד האנרגיה ובחלקן המועצה הלאומית לכלכלה - בעוד יתר הגופים מתנגדים או לא מביעים עמדה בסוגיה ספציפית.
ממשרד האנרגיה נמסר: "משרד האנרגיה והתשתיות שם לנגד עיניו את אבטחת אספקת הגז הטבעי למשק במחיר הנמוך ביותר והדרך הנכונה לעשות זאת הינה על ידי מציאת מאגרים נוספים, כניסת חברות בינ״ל חדשות ויצירת תחרות. המשרד עוקב באופן הדוק אחר מחיר הגז הטבעי למשק הישראלי ואנו נשתמש בכל הכלים העומדים לרשותנו כדי להבטיח את המחיר מבלי להיגרר לצעדים המוטעים שאותם מציין האוצר, שיבריחו חברות בינ״ל, ימנעו מציאת מאגרים חדשים ויתבטאו בהעלאת מחירים. לצערנו עמדת משרד האוצר אינה עומדת בקנה אחד עם המציאות - וראו החוזים שנחתמו אך לאחרונה עם מאגרי תמר וכריש להקמת תחנת הכוח קסם עד לשנת 2044. בדומה לכך, התחזיות אודות מחסור צפוי בגז טבעי אינן מבוססות ויוצרות בהלה מיותרת".
