פרשנות
משרד האנרגיה שכח את הציבור: דו"ח הוועדה לבחינת מדיניות הגז הטבעי מעדיף את שברון
משרדי האוצר והסביבה ששלחו נציגים לוועדת דיין לבחינת מדיניות הגז הטבעי, החרימו את הצגת מסקנות הביניים על ידי משרד האנרגיה; המסמך שהוצג היום מתעלם ממחסור צפוי בעתודות הגז, נמנע מריסון שברון ומסתיר מידע חיוני מהציבור
בדומה להערכות, דוח הביניים של ועדת דיין לבחינת מדיניות הגז הטבעי מוכיח שבמשרד האנרגיה שכחו את הציבור הישראלי. היום (ד') הציגו במשרד האנרגיה את מסקנות הביניים של הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות ייצוא הגז הטבעי והתחרות בשוק הגז. במסיבת העיתונאים שנערכה החרימו חלק מחברי הוועדה את הצגת הנתונים, ביניהם משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה, עקב ההתנגדות לאופן שבו פעל משרד האנרגיה והמסקנות המיטיבות עם חברות הגז באופן קיצוני.
למרות שבדו"ח מכירים בכך שעתודות הגז הטבעי השמורות למשק המקומי לא יספיקו עד 2048, במשרד בחרו שלא להגדיל את מכסת הגז הטבעי השמורה למשק המקומי. כמו כן, במשרד בחרו להסתיר מהציבור מידע על גודל המאגרים, שבוועדות קודמות פורסמו ולא נתנו פתרונות מעשיים לבעיית התחרות בשוק הגז הטבעי בישראל.
אחת לחמש שנים מתכנסת ועדה בין משרדית הבוחנת את מדיניות הגז הטבעי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה, כיום עומד בראשות המשרד יוסי דיין. בוועדות הקודמות היה למשרד האנרגיה חבר ועדה אחד, מה שנתן למשרד הצבעה אחת. בוועדה הנוכחית יש למשרד 4 קולות, שהובילו לכך שלמרות הביקורת של מרבית החברים בוועדה על התנהלותו – דו"ח הביניים פורסם.
בעיה ראשונה: לא שומרים על הביטחון האנרגטי של ישראל
כאמור, בדוח יש שלוש בעיות מרכזיות: הבעיה הראשונה היא שלמרות שבמשרד האנרגיה מכירים בכך שעתודות הגז של ישראל לא יספיקו ליותר מ-25 שנה, בחרו שלא להגדיל את עתודות הגז הטבעי של ישראל. נכון להיום מאגרי הגז אמורים לשמור, יחדיו, עתודות של 440 BCM. לשם השוואה צריכת הגז השנתית כיום בארץ היא 13-14 BCM בשנה, והנתון צפוי לזנק עם העלייה בביקוש לחשמל עם הגידול באוכלוסייה וברכישת רכבים חשמליים.
באוגוסט 2023 הבטיח שר האנרגיה בזמנו ישראל כ"ץ שעתודות הגז בישראל יספיקו לפחות עד 2048. כ"ץ הצהיר על כך בעת שאישר למאגר הגז תמר את הגדלת הייצוא. אלא שד"וח הוועדה הנוכחי סותר את ההצהרה של כ"ץ. בוועדה פרסמו הערכה להיקפי הביקוש לגז טבעי עד 2048 בהתאם למספר תרחישים שתלויים בהיקף העלייה בביקוש ובהיקף הכניסה של האנרגיות המתחדשות למשק. במסיבת העיתונאים שנערכה היום אמר מנכ"ל המשרד יוסי דיין: "25 שנה זה לא מספר קדוש". לאחר מכן ציין שהיתרות יספיקו עד 2046, נתון שפחות מסתדר עם הנחות הוועדה.
לפי התרחישים של הוועדה היקף הביקוש לגז טבעי עד 2048 יעמוד על 464 BCM בתרחיש הנמוך ו-553 BCM בתרחיש הצריכה הגבוה. בכך, המשמעות של שמירת עתודות של 440 BCM בלבד מובילה לכך שתוך 20-25 שנה בישראל יידרשו לייבא גז טבעי ולאבד את הבטחון האנרגטי לאספקת החשמל למשק. חברי הוועדה תמכו בהגדלת היקף שמירת הגז הטבעי ל-515 BCM, בהתאם לתרחיש הביקוש המרכזי של הוועדה. נכון להיום נחתמו הסכמי גז בהיקף של 176 BCM, מה שמותיר למאגרי הגז בישראל יתרות זמינות לייצוא בהיקף 143 BCM. כמו כן למאגר הגז לוויתן ניתנה אינדיקציה שיותר להם לייצא 118-145 BCM נוספים – בהתאם להערכת גודל המאגר.
יש לציין שלחברות הגז יש אינטרס מובהק להגדיל את היקפי הייצוא – שכן מחירי הגז המיועדים לייצוא גבוהים יותר. מנגד, המשמעות היא שהיקף העתודות של ישראל ייפגע.
כך למשל, בתחילת השבוע שלח מנכ"ל משרד החוץ עדן בר טל מכתב שבו טען שלעמדת המשרד התועלות המדיניות של ישראל יהיו גבוהות יותר אם יישמרו יותר עתודות גז בעתיד. כלומר – משמעות ההמלצה של וועדת דיין, או יותר נכון אי-ההמלצה, להגדיל את היקף שמירת הגז של ישראל תוביל לכך שהמשק הישראלי יהיה תלוי בייבוא גז טבעי, יושפע ממחירי הגז בעולם שעלולים להיות גבוהים יותר מהשוק המקומי, וגם ללא יתרון מדיני משמעותי.
במקום הפתרון הפשוט יותר של הגדלת היקפי עתודות הגז של ישראל, משרד בחרו לכתוב בפרק הבטחון האנרגטי שתי המלצות: אחסון גז טבעי והקמת תשתית ייבוא. בניגוד לאירופה וארה"ב בישראל אין היום מתקן לאחסון גז טבעי – אך אלו מתקנים יקרים מאוד ודורשים השקעה רבה. הפתרון השני הוא הקמת תשתית ייבוא גז טבעי.
בלי צעדים משמעותיים בתחום התחרות
בוועדה גם ויתרו על צעדים אופרטיביים להגברת התחרות בשוק הגז הטבעי המקומי. בקרב חלק מחברי הוועדה היה רצון להוסיף למסקנות הביניים המלצה להוצאתה של שברון מאחד ממאגרי הגז הטבעי בישראל. כיום פועלים בישראל שלושה מאגרים (הגודל בהתאם להערכת החברות): לוויתן (607 BCM); תמר (291 BCM) ומאגרי גז של אנרג'יאן, בעיקר מאגר כריש, עם 128 BCM.
ענקית האנרגיה האמריקאית שברון היא החברה המפעילה את תמר ולווייתן ובעלת אחזקה של 40% בלוויתן ו-25% בתמר. המשמעות היא שלחברה אחת יש השפעה ישירה על 90% מעתודות הגז של ישראל. במשרד האנרגיה בחרו שלא להכניס את ההמלצה וכאמור עקב הכוח המרובה של המשרד בוועדה היא לא נכנסה.
במקום בדו"ח הוועדה בחרו לציין מספר צעדים אחרים – הראשון הוא גילוי ופיתוח מאגרי גז טבעי נוספים. יש לציין שסיכויי ההצלחה בחיפושי גז חדשים נמוכים ומדובר בהליכים שבין יציאה לחיפוש ועד הפקה של 5-10 שנים. כמו כן הציעו לאפשר סחר משני בגז הטבעי – כלומר לתת לצרכני הגז הטבעי לסחור ביניהן על מכירות הגז הטבעי שהן קנו.
זווית נוספת היא ביטול הפטור שניתן למאגר לוויתן ממכר בנפרד של הגז. במאגר לוויתן מחזיקות 3 חברות: ניו מד אנרג'י (45%), שברון (40%) ורציו (15%). עד 2030 לחברות המחזיקות במאגר יש היתר למכור את הגז כמקשה אחת ולא כל אחת בהתאם לחלקה. במאגר תמר יש פטור כזה לכל תקופת פעילות המאגר ובכריש מחזיקה חברה אחת בלבד. מדובר במהלך רצוי, אך לא בטוח שמספיק.
בעיה שלישית: פחות שקוף מבעבר
אי אפשר להתעלם מעוד היבט והוא חוסר השקיפות של משרד האנרגיה ביחס למאגרי הגז. יתרות הגז שצוינו הן הערכת החברות – אלא שבמשרד מבצעים גם ההערכה עצמאית לגודל המאגרים שמשפיעה על קבלת ההחלטות. לפי הערכת המשרד במאגרי הגז בישראל יש כ-850 BCM בלבד, 15% פחות מהערכת החברות. בדו"חות הקודמים המשרד פרסם את ההערכות של כל מאגר בנפרד, אלא שכעת הוחלט שלא לפרסם את הנתון אלא רק את הנתון המצרפי, בניגוד לעמדת חלק מחברי הוועדה. משמעות המהלך הוא קושי של הציבור להעריך ואת פעילות הוועדה ולתת מענה יעיל לפעילות של המשרד. מעבר לכך, מדובר בנתון בסיסי שבמשרד בחרו להסתיר מהציבור.
