עלייה של פי 10 בהיעדרויות מעבודה בתקופת מלחמת איראן
מדו"ח של משרד העבודה עולה שעצמאים לא עבדו בשיעור כפול משכירים מה שמעיד על הפגיעות הגבוהה שלהם למצבי חירום. עם זאת הירידה ב תעסוקה היתה נקודתית ובחודש יולי חזר המשק לפעילות רגילה
עליה של פי 10 נרשמה בהיעדרויות מעבודה בעקבות מלחמת איראן מ-36.3 אלף עובדים שנעדרו מסיבות כלכליות, מילואים או סיבה אחרת בחודש מאי ל-361.7 אלף שנעדרו ביוני. זו עליה משעור היעדרויות של 0.8% מכוח העבודה (גילאי 15 ומעלה) במאי ל-7.9% ביוני.
כך עולה מדו"ח על תעסוקה בתקופת מלחמת איראן שמפרסם אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד העבודה.
מרבית הנעדרים, 294.5 אלף עובדים (6.5% מכוח העבודה) נעדרו מסיבות כלכליות. חלקם גם יצאו לחל"ת וקיבלו דמי אבטלה. מספר הנעדרים בשל שרות מילואים זינק ב-170% מ-21 אלף במאי ל-56.7 אלף עובדים ביוני.
עוצמת הפגיעה בקרב עצמאים הייתה כמעט כפולה מזו של השכירים. כ-56.3 אלף עצמאים שהם 10.7% נעדרו מעבודתם כתוצאה מסיבות כלכליות, לעומת 5.3% בקרב שכירים (168 אלף עובדים). במשרד העבודה מציינים ש"הפער המשמעותי בין הקבוצות ממחיש את רמת הפגיעּות הגבוהה של העצמאים בשוק העבודה בתקופות של חירום לאומי והגבלות נרחבות על פעילות המשק".
השפעת המלחמה היתה גדולה בהרבה על אימהות לילדים קטנים. במשרד העבודה מציינים ש"פערים אלו מחדדים את הצורך במדיניות תומכת להורים בתקופות חירום, אשר תאפשר להם לשמר רציפות תעסוקתית לצד אחריות הורית מוגברת".
בבדיקה לפי ענפי תעסוקה, הירידה החדה ביותר בשיעור התעסוקה נרשמה בענף החינוך, שבו חלה הפחתה של כ-51 אלף עובדים, בעיקר בשל סגירת מוסדות החינוך. ירידות נרחבות נוספות נרשמו בענף שירותי בריאות ורווחה (כ-34 אלף עובדים פחות). לעומת זאת, ענף הבנייה המשיך לפעול כמעט כרגיל. זאת, בניגוד לתחילת מלחמת עזה, אז חלה פגיעה משמעותית בענף בעקבות ירידה של עובדים פלסטינים, בשל מגבלות ביטחוניות והרתיעה מהעסקת ערבים בכלל.
