שני צדדים למטבע: מתי תנודות בשער הדולר הופכות לנכס או חשיפת מס?
חברות ישראליות מגייסות, לוות ופועלות יותר ויותר בדולרים. אבל כאשר שער החליפין משתנה, השאלה אינה רק שאלה תזרים ומימון אלא גם שאלת מס – האם דיני המס רואים בכך חלק מהעסק או אירוע פיננסי נפרד
תנודתיות בשערי המטבע נתפסת לעיתים כסוגיה פיננסית בלבד - עניין של ניהול סיכונים, החלטות גידור או מדיניות השקעה. אלא שלשינויים בשער החליפין עשויה להיות גם משמעות מיסויית מהותית.
ככלל חברות ישראליות מגייסות כספים בדולרים, נוטלות הלוואות במט"ח או מחזיקות יתרות מטבע משמעותיות כחלק מפעילותן. שינוי בשער החליפין במצבים אלה, יכול ליצור בדוחות הכספיים רווחים או הפסדים של מיליוני שקלים.
אולם, השאלה החשובה לצורכי מס אינה רק האם נוצר רווח או הפסד - אלא מה היה תפקיד המטבע בפעילות החברה.
כאשר הדולר עולה - וכאשר הדולר יורד
מטבע חוץ משפיע על שני צידי המאזן.
חברה שהחזיקה יתרות דולריות משמעותיות עשויה ליהנות מעלייה בשער הדולר, אך להיפגע כאשר השקל מתחזק ושווי הדולרים שבידה נשחק.
מנגד, חברה שנטלה הלוואה דולרית נמצאת לעיתים בצד ההפוך: התחזקות השקל עשויה להביא לשחיקת ההתחייבות וליצירת רווח חשבונאי, בעוד שעליית הדולר מגדילה את היקף ההתחייבות.
אותה תנודת מטבע יכולה להיות רווח לחברה אחת והפסד לאחרת.
אבל לצורכי מס, השאלה אינה לאיזה כיוון זז המטבע - אלא מה מקור החשיפה.
במקרה זה, אין שני צדדים למטבע
אחת הטעויות הנפוצות היא לבחון את הסוגיה רק לאחר שיודעים מה הייתה התוצאה.
כאשר נוצר הפסד, תרצה החברה לטעון כי המט"ח היה חלק בלתי נפרד מפעילותה העסקית ולכן ההפסד צריך להיות מוכר כהפסד עסקי.
אבל אותה עמדה צריכה להיות עקבית גם במקרה ההפוך.
אם המט"ח הוא חלק מהעסק - גם רווחי המט"ח עשויים ללכת בעקבות העסק. יהיה קשה לשנות את העמדה שננקטה בשנים קודמות ולטעון כי המט"ח מוחזק לצרכים פיננסיים בלבד.
במילים אחרות, אין שני צדדים למטבע.
הפסד חשבונאי אינו בהכרח הפסד מס
עקרונות המס עוסקים ככלל במימוש, כך למשל עלייה וירידה בערך נכס, גם אם נרשמה בדו"חות החשבונאיים תנוטרל לצרכי מס ותוכר רק בעת מכירת הנכס. הפרשי שער לעומת זאת, מתבטאים לצרכי מס בצורה דומה לחשבונאות. לכן, לשאלת התנודתיות בשער החליפין השפעה שוטפת על דיווחי החברה לצרכי מס. עם זאת, גם אם נרשם הפסד משער החליפין בחשבונאות, ייתכן שיכולת הקיזוז שלו לצרכי מס תהיה מוגבלת, וייתכן אף שההפסד ירד לטמיון לחלוטין ולא ניתן יהיה לקיזוז.
כלומר, חברה יכולה להציג בדוחותיה הפסד מט"ח משמעותי ועדיין לגלות שלא מדובר בנכס מס שניתן לנצל, ומנגד חברה יכולה לצבור הפסדים עסקיים שנים רבות ולגלות שלא תוכל לקזז הכנסות משער החליפין כנגד הפסדים אלה.
אבל לא כל דולר בקופה הוא פיקדון להשקעה
אין דין חברה המחזיקה יתרות מט"ח כהשקעה פיננסית כדין חברה שבה המט"ח הוא חלק ממנגנון הפעילות.
כך למשל, חברת טכנולוגיה שגייסה עשרות מיליוני דולרים לצורך מימון פעילותה אינה בהכרח דומה לחברה שהחליטה להשקיע עודפי מזומנים בדולר.
בחברות צמיחה, כספי הגיוס הם לעיתים "חומר הגלם" שמאפשר את פעילות החברה - תשלום לעובדים, מחקר ופיתוח, רכישת שירותים והתרחבות לשווקים.
בנסיבות המתאימות ניתן לטעון כי תוצאות המט"ח קשורות לפעילות העסקית עצמה ולא לניהול השקעה פיננסית נפרדת - כך ניתן יהיה לקזז את הפסדי המט"ח מפעילויות אחרות ולקזז הפסדי מפעילות כנגד רווחי המט"ח. עם זאת, רשות המיסים נוהגות לבחון סוגיה זו באופן תדיר בהתאם לפסיקה, לעובדות ולמאזנה של החברה ולנסות ולשנות את סיווג בו נקטה החברה, כדי לצמצם את יכולת קיזוזי ההפסדים.
ומה לגבי הלוואות במטבע חוץ?
אותו עיקרון חל גם בצד ההתחייבויות.
כאשר חברה נוטלת הלוואה דולרית, יש לבחון מדוע ניטלה ההלוואה.
הלוואה שנלקחה לצורך פעילות עסקית - רכישת נכס המשמש את העסק, מימון פעילות או הרחבתה - אינה בהכרח דומה להלוואה אשר ניטלה לצרכי השקעה.
הפסיקה הכירה בכך שבמקרים המתאימים יש לבחון את הקשר בין המימון לבין הפעילות העסקית שאליה הוא נועד.
בסופו של דבר, המטבע "הולך אחרי המהות הכלכלית": האם מדובר בכלי של העסק או בנכס פיננסי העומד בפני עצמו.
ולפעמים אפשר לטפל בבעיה מראש - התקנות הדולריות
מעבר לשאלה כיצד לסווג רווח או הפסד לאחר שנוצרו, קיימים מקרים שבהם נכון לבחון מראש את סביבת המטבע שבה פועלת החברה.
המחוקק הכיר בכך שיש חברות שעבורן הדולר אינו רק מטבע השקעה אלא המטבע הכלכלי שבו הן פועלות.
לשם כך קיימות התקנות הדולריות, המאפשרות לחברות שעומדות בתנאים מסוימים לחשב את הכנסתן החייבת בהתאם לדולר ארה"ב.
עבור חברות מתאימות, בחירה כזו עשויה לצמצם פערים הנוצרים כאשר הפעילות הכלכלית מתנהלת בדולר, אך חבות המס נמדדת בשקלים.
עם זאת, זו החלטה שיש לקבל מראש, וטרם תחילת שנת הפעילות ולא לאחר שמתברר אם שער החליפין עלה או ירד.
המסקנה: לא מחכים לתוצאה
הדיון בהפרשי שער מתחיל הרבה לפני הגשת דוח המס.
חברה צריכה לשאול בזמן אמת:
• מדוע היא מחזיקה מט"ח?
• האם המטבע קשור להכנסות ולהוצאות שלה?
• האם קיימת מדיניות ברורה לגבי כספי גיוס?
• האם מבנה המימון מתאים לפעילות?
• האם קיימת אפשרות לבחור במשטר דיווח מתאים?
בעולם שבו חברות ישראליות מגייסות בדולרים, משלמות בשקלים, לוות במטבע חוץ ונמכרות לרוכשים בינלאומיים - מטבע אינו רק עניין פיננסי. הוא גם החלטת מס.
ולפעמים ההבדל בין הפסד שנעלם לבין נכס מס משמעותי נקבע הרבה לפני ששער הדולר השתנה.
כי בסופו של דבר - שני צדדים למטבע
מאת עו"ד ענת שביט ועו"ד (רו"ח) ליאור גל, STL – Shavit Tax Lawyers
d&b – לדעת להחליט
