הליכוד ניסה לחוקק את "חוק בנט" לפני הבחירות - יועמ"שית הכנסת בלמה
הח"כים כץ ובוארון דרשו לחייב את בנט להחזיר חובות בגובה 15 מיליון שקל של ימינה, לפני שיעביר 10 מיליון שגייס למפלגתו החדשה. יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הודיעה כי לא ניתן לטפל בכך בימים שנותרו עד לפיזור הכנסת; במקביל אישרה ועדת הכנסת הגדלת מימון בחירות ב-33 מיליון שקל
הליכוד דרש הבוקר בוועדת הכנסת לחוקק עוד לפני הבחירות את "חוק בנט", שנועד לחייב את יו"ר "ביחד" נפתלי בנט להחזיר חובות עבר בסך של כ-15 מיליון שקל של מפלגתו ימינה לכנסת, בטרם יעביר את הכספים שגייס - כ-10 מיליון שקל - למימון הפעילות של מפלגתו "בנט 2026". היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, בלמה את הניסיון והודיעה כי לא ניתן לטפל בכך בימים שנותרו עד לפיזור הכנסת ב-16 ביולי 2026.
הנושא הועלה על ידי ח"כים אופיר כץ ואביחי בוארון (ליכוד) בדיון שקיימה וועדת הכנסת בהמלצותיה של הוועדה הציבורית למימון המפלגות, להעניק הקלות למפלגות בסך של כ-33 מיליון שקל, כפי שנחשף באתר כלכליסט. כץ אמר כי "אי אפשר להתייחס למפלגה שקיבלה כסף ולא מחזירה אותו, ולתת לה אפשרות כאילו כלום לא קרה ולהתמודד מחדש".
בוארון, שהגיש את הצעת "חוק בנט", דרש לשלב את עיקרי החוק בחקיקה שמקדמת כעת וועדת הכנסת ביחס למימון הבחירות של המפלגות. "המפלגות הותירו חובות ולא דופקים חשבון לציבור. הדבר דומה לבעל עסק ובעל חברה שהביא אותה לחדלות פרעון ומתכסה תחת מסך של היותה חברה בערבון מוגבל".
היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק הציגה את עמדת הלשכה המשפטית ביחס לסיום כהונת הכנסת ומועד פיזורה כך שגם מהדברים עולה שאין לבצע כעת את החקיקה של "חוק בנט": "כבר בישיבת הנשיאות הראשונה בכנס זה אמרתי שבמידה והכנסת תמלא את ימיה והבחירות יהיו ב-27 באוקטובר, החוק נותן טווח פיזור של בין 90-150 ימים, אבל בנסיבות הייחודיות של הכנסת הזאת, בעיני התאריך הנכון לפיזור הכנסת הוא 17 ביולי, 101 ימים לפני מועד הבחירות. משתי סיבות: לייצר שקיפות חקיקתית ובנוסף מתן יציבות עבודת הלשכה המשפטית מול המשך מהליכי חקיקה הרגילים והשוטפים של הכנסת, תוך מניעת מחלוקות מיותרות סביב מגבלות של 'תקופת בחירות'".
יו"ר הוועדה הציבורית, ד"ר רון שפירא, אמר כי "הנושא צריך להיות מטופל ברמת חקיקה לאחר הבחירות. אנו רוצים להתחיל לדון בזה בקרוב". פרופ' דוד האן, החבר בוועדה הציבורית, אמר כי "מבלי להיכנס לשמות של מפלגות, יש שאלות מקצועיות בהקבלה לדיני תאגידים - איך מתייחסים למפלגה שהיא סוג של תאגיד שמאויש על ידי בני אדם. אותם אנשים לעיתים במפלגה אחת ולעיתים בגוף אחר. בסופו של דבר כספי ציבור מגיעים למפלגות ומשמשים את האנשים במפלגות - נבחרי הציבור. כשיש תנועה והפרדה בין הגוף לבין האנשים, והגוף עצמו לא עבר מערכת בחירות מסוימת, האנשים מתמודדים במסגרת אחרת והחוב נשאר. כאשר מדובר במימון ציבורי ואף אחד לא נדרש אליו, יש בזה הרבה טעם לפגם. צריך לקחת אותו בחשבון. אין כאן טענה לכך שזה לא בסדר שאדם עובר ממפלגה למפלגה, אבל האם אדם שהיה קשור עם גוף שהותיר חוב - האם זה צריך לפגוש אותו בהמשך הדרך - זה דבר שחייבים להידרש אליו וההקבלה לתאגידים מאוד רלוונטית".
אפיק וגם היועצת המשפטית של וועדת הכנסת, ארבל אסטרחן, אמרו כי לא ניתן לדון בכך לפני הבחירות. חשב הכנסת אליסף אלעזר אמר כי חובותיהן של המפלגות שאינן מכהנות בכנסת עומדים כיום על כ-31 מיליון שקל, לפי החלוקה הבאה: מרצ - 10 מיליון שקל, ימינה - 15 מיליון שקל, עצמאות - 4 מיליון שקל, הבית היהודי - 3.2 מיליון שקל, תנועה ירוקה - 3 מיליון שקל, דרך ארץ שעימה נמנה הח"כ לשעבר יועז הנדל - 2.6 מיליון שקל, ובל"ד - 267 אלף שקל.
אלעזר מסר כי עם חלק מהמפלגות, כמו מרצ והתנועה הירוקה, נחתמו הסכמים שלפיהם, ככל שהמפלגה מגייסת כספים - 20% יעברו לכנסת. אם המפלגה תיכנס לכנסת, מהמימון השוטף 80% ישמשו להחזר החוב. אפיק הסבירה כי "הכנסת עושה הסכמים והגישה תביעות נגד מפלגות שלא הגיעה עמן להסכם". לדבריה, כעת אי אפשר לפגוע במפלגות שנמצאות כרגע מחוץ לכנסת.
הוועדה אישרה הבוקר את הגשתה להצבעה בקריאה ראשונה של הצעת חוק המבוססת על המלצותיה של הוועדה הציבורית. כפי שנחשף בכלכליסט, עלות מימון הבחירות למפלגות מהקופה הציבורית תגדל ב-33 מיליון שקל. המלצתה המרכזית של הוועדה היא הגדלת יחידת מימון הבחירות לכל ח"כ מ-1.638 מיליון שקל ל-1.835 מיליון שקל - עלות מוערכת על ידי חשב הכנסת ב-25.5 מיליון שקל. כמו כן, הוועדה המליצה על הגדלת יחידת המימון הקבוע לכל רשימה, המתווספת למימון הבחירות לפי מספר המנדטים, מ-1.835 מיליון שקל ל-2.579 מיליון שקל - בעלות של 5.7 מיליון שקל. עלות נוספת נובעת מהמלצת הוועדה לפרוס את חובות המפלגות ולהקדים את מועדי התשלומים והמקדמות לרשימות.
