סגור
חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי (צילום: יואב דודקביץ)

מלחמה, דיוני תקציב וסדר יום עמוס? השר מיכאל מלכיאלי מצא זמן להקים חברה שעוסקת בנדל"ן

הכללים לניגוד עניינים וחוק החסינות של חברי הכנסת אוסרים עליהם לעסוק בעיסוקים נוספים. למרות זאת, החליטה ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה לאשר למלכיאלי להקים חברה. בעבר קידם השר הצעת חוק לצמצום השקיפות בענף. מלכיאלי: עוסק רק בענייני המשרד. חשיפת שומרים

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי (ש"ס), עוסק במקביל לכהונתו כח"כ וכשר גם בעסקי נדל"ן. כך בתחילת מרץ, תוך כדי המלחמה, דיוני התקציב וסדר היום העמוס של הממשלה, מצא מלכיאלי את הזמן הפנוי כדי לרשום חברה שתרכוש נכס למטרות השכרה. רישום החברה בוצע יום אחד לאחר שמלכיאלי התייצב בפני ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה וביקש אישור להקמת החברה בניגוד לכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים ולחוק חסינות חברי הכנסת האוסר עליהם לעסוק בעיסוק נוסף. הוועדה, בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן, אישרה את בקשתו.
מלכיאלי, תושב ירושלים בן 42 שהיה בעבר חבר מועצה בעיר, הוא בעל תואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית. החל מ-2016 הוא מכהן כחבר כנסת. לתפקידו כשר הוא מונה בדצמבר 2022, עם כינון הממשלה הנוכחית. חמישה חודשים לאחר מינויו, במאי 2023, הוא פנה לוועדת ההיתרים וביקש שיינתן לו אישור להחזיק בחשבון הבנק שלו סכום של כ-400 אלף שקלים, שהוא סכום גבוה מהמותר לחבר כנסת. בנוסף, הוא ביקש שיאושר לו להקים חברה ביחד עם שותף ולרכוש באמצעותה נכס להשכרה.
הוועדה התכנסה לדיון בנושא בשישי למארס השנה, אחרי שקודם לכן ביקשה ממלכיאלי ומשותפו להעביר לה מסמכים שונים. מלכיאלי הגיע לוועדה פיזית כדי לשטוח את בקשתו והסביר כי "הלכה למעשה גם טרם כהונתו עסק ברכישת דירות ומכירתן". ואכן, מסמכים שונים מעידים כי מלכיאלי החזיק, השכיר ומכר נכסי נדל"ן גם תוך כדי כהונתו כחבר כנסת. בשיחה עם שומרים סירב מלכיאלי לומר כמה דירות יש בבעלותו, ואמר שהוא משקיע את כל זמנו ומרצו במשרד לשירותי דת. יצויין, שב-2021 הגיש מלכיאלי הצעת חוק רלוונטית לתחום הנדל"ן, שתכליתה לשים סוף לשקיפות בנסחי הטאבו הפתוחים לעיון הציבור, כך שלא יכללו מידע בנוגע למשכנתאות.
כך או אחרת, על פי סיכום הדיון בוועדה מלכיאלי התחייב בפני חבריה שהוא לא יתערב בענייני החברה שיקים, וכי כל הפעילות תבוצע בידי שותפו לחברה. הוועדה, שקיבלה את בקשתו, מסרה כי מלכיאלי "קיבל על עצמו לפעול לחציצה נוספת ביחס לחברה הפרטית, על-ידי מינוי נציגה חיצונית ובלתי תלויה, רואת חשבון במקצועה, שאין לו עימה היכרות מוקדמת, אשר תפעל בשמו בכל ענייני החברה, ותקבל החלטות על-פי שיקול דעתה הבלעדי ולא תמסור לשר שום מידע". הוועדה לא פרסמה מיהו שותפו של מלכיאלי, אך יום למחרת הישיבה נרשמה חברה חדשה תחת שמו של מלכיאלי ועורך דין ירושלמי בשם קובי איפרח, שהוא חבר של מלכיאלי, היה שותפו בעסקאות בעבר ואף הלווה לו כספים בזמן שמלכיאלי כיהן כחבר כנסת. העסקה שלצורכה נפתחה החברה היא רכישת נכס נדל"ן מסחרי והשכרתו.
עורך הדין איפרח לא היה השותף הראשון של מלכיאלי בעסקי הנדל"ן שלו. שומרים מצא שמלכיאלי החזיק בנדל"ן עם אדם אחר, תושב ירושלים שבבעלותו גם חברת הפקות הפונה למגזר החרדי. ב-2017, בזמן שמלכיאלי כבר כיהן בכנסת, נתבעו השניים על ידי זוג ששכר מהם דירה בירושלים. בתביעה נאמר כי השוכרים הם אנשים קשי יום שאחד מהם מוכר כדר רחוב. לדבריהם, הם חתמו על חוזה לשכירת הדירה, אך כשנכנסו אליה גילו כי יש בה עובש שלא מאפשר מגורים. הם פינו את הדירה על מנת שזו תשופץ ולטענתם מלכיאלי ושותפו לא איפשרו להם לחזור לדירה לאחר השיפוץ. מלכיאלי והשותף הגיבו בתביעה נגדית. ובסופו של דבר הועבר התיק להליך גישור שבו הוסכם ששני הצדדים יבטלו את התביעות. בשיחה עימו ביקש מלכיאלי שלא להתייחס לתביעה, מפאת כבוד התובעים. התדיינות משפטית אחרת שעסקה בנכס של השניים הוגשה בשנת 2020.
מלכיאלי, כאמור, לא אמר לשומרים כמה נכסים בבעלותו. לדבריו, "אני לא מתעסק עם זה וזה לא מעניין אותי. אני עסוק כל כולי במשרד". כשנשאל מדוע טרם פורסם הסדר ניגוד העניינים שלו השיב שוועדת ההיתרים קיבלה לידיה את כל החומרים שביקשה. משרד המשפטים נשאל על כך והשיב כי למלכיאלי יש טיוטת הסדר ניגוד עניינים מחייבת, שתפורסם לאחר השלמתה.
ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה, ״ההחלטה המדוברת אינה מקלה עם השר. הוועדה קיבלה החלטה מחמירה ומגבילה ביותר כלפי השר, וזאת לאחר שוידאה עמו כי לבד מהשקעתו החד פעמית לא יעסוק כלל וכלל בהמשך הטיפול בהשקעה זו. כך, למשל, הוועדה דרשה מהשר מלכיאלי להרחיק את עצמו מכל קבלת החלטה באשר להשקעה. בנוסף הוועדה קבעה כי על השר לקחת הלוואה מהבנק בלבד ולהחזיר הלוואה שלקח משותפו עוד טרם מינויו לשר, למנות נאמן שיבצע פעילויות בנכס בלי לערב את השר, להקפיד על אי עדכונו של השר ולפעול בהתאם להסדר ניגוד העניינים שבוצע לשר על ידי היועצת המשפטית לממשלה. כל אמירה אחרת חוטאת לאמת ומגלה חוסר הבנה בהחלטות של ועדת ההיתרים".