פרשנות
ההפיכה כבר מועשרת ל־90%: כך נראית מתקפה על בית המשפט העליון
הדיון על מינוי ראש השב"כ דוד זיני הפך לזירת קרב, עם קהל מוסת, קנאי ושטוף בשנאה עיוורת לשופטים וליועצת המשפטית. ובדיוק כמו במערכת הפוליטית, גם בבית המשפט האופוזיציה לביביסטים רופסת
ככה בדיוק נראית הפיכה משטרית, הפיכה שכבר מועשרת ל־%90. הדברים נאמרים למרות הזהירות המתבקשת כדי שלא לשחוק את המונח הזה. אבל אין תיאור הולם יותר לניסיון לפוצץ דיון בבית המשפט העליון.
לדיון בכשרות מינויו של האלוף דוד זיני לראש השב״כ הגיע היום קהל מוסת, קנאי, שטוף בשנאה עיוורת לשופטים וליועצת המשפטית. קהל ששואג בושה! בושה! ומתפרץ (בלי בושה) לדברי השופטים. מזכיר הממשלה יוסי פוקס הודיע לעיתונאים שעוד כשבועיים זיני ימונה. לצידו ישב עו״ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית גלי בהרב־מיארה, שחתום על חוות הדעת שחוללו את האירוע. לידם הח״כים טלי גוטליב, לימור סון הר־מלך ויצחק קרויזר שמסבירים כי פורעי החוק היחידים באולם הם השופטים והיועמ״שית. אורח נוסף הוא הח״כ לשעבר מוטי יוגב, ״אבי״ הדי־9 וההמלצה להעלותו על בית המשפט העליון. עכשיו הוא הגיע לוודא ביצוע. ״יצחק עמית הוא העבריין הראשי כאן״, הוריד יוגב את הכף של הדי־9 על כל אוזן מזדמנת.
כבר בתחילת הדיון הודיע הנשיא עמית על הפסקה כדי לשמוע במעמד צד אחד עדכון על התקדמות בפרשת קטארגייט. את צאתו מהאולם ליוותה שאגת בוז מתמשכת. אם להקביל את שנעשה בבית המשפט למערכת הפוליטית, אז גם כאן האופוזיציה לביביסטים די רופסת.
הדיון נסב על שתי עתירות שנעות במסלולים סותרים: האחת, לאפשר לנתניהו למנות ראש שב״כ, והשנייה, להוציא מידיו את ההליך, ולהעבירו לסוג של ועדת איתור. כמו במינוי נציב שירות המדינה. היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת לשתיהן ומציעה דרך ביניים: ראש הממשלה יאציל את הסמכות לשר אחר שיראיין מספר מועמדים שיעברו את ועדת גרוניס שתבדוק לא רק את טוהר המתמנה אלא את גם טוהר ההליך.
בשני צידי העתירות ניצבות משפחות חללים, נרצחים, חטופים. למשפחות האלה מעמד מיוחד בחברה הישראלית. חוב של כבוד יש למדינה למי ששילמו את המחיר היקר ביותר. אבל, האם מעמדן המיוחד, האם החוב הכבד, מקנה להן סמכות וכוח עודפים בניהול ענייניה של המדינה? עצם השסע בקרב המשפחות עצמן מקזז את הסמכות המוסרית העודפת הזו ומפצל את עמדותיהן - פוליטית, אידיאולוגית, עניינית.
ועדיין, לצד התומך בראש הממשלה יש את האב השכול עו״ד יצחק בונצל. ממקומו הרעים צרורות של האשמות וקובלנות בפניו הנדהמות של הנשיא עמית. זה קרה לאחר שמשמר בתי המשפט נאלץ לפנות בכוח הורים שכולים מהאולם. הפינוי הזה נערך אחרי שפעמיים נאלצו השופטים לעזוב את האולם בגלל הפרעות וקריאות מהקהל. בעיקר של ח״כ טלי גוטליב. המשמר נאלץ לפנות אם שכולה שנגררה החוצה בידיה ורגליה בליווי זעקות שבר של גוטליב.
לאחר שהשופטים חזרו לאולם עבר השרביט מגוטליב לבונצל. גם גוטליב וגם בונצל הודיעו שאין בדעתם להישאר באירוע השערורייתי הזה ולכן ינטשו אותו בזעם. ורק אז חזר השקט, והדיון הצליח לעלות, והפעם סופית, על המסלול הענייני. השיממון המשפטי הטוב והמוכר חזר לאולם. ונדמה שדווקא הדיון המקצועי האיר פניו לפוטנציאל המינוי.
עורכי הדין איתמר מירון (בשם עותרי הצד של נתניהו) ומיכאל ראבילו (פרקליטו של נתניהו) הסבירו שפיקוח נפש מחייב אמון אופטימלי בין ראש הממשלה לראש השב״כ. ראבילו קשר את הצלחת התקיפה באיראן להרמוניה המופלאה בין הבכירים. מירון גייס את רבי חיים מבריסק לטענה שאנו מחמירים ב״ניגודי עניינים״ ומקלים ב״פיקוח נפש״. אבל עיקר טענתו היתה החוק: ״רה"מ מוזכר 30 פעם בחוק השב״כ והמשמעות ברורה: הנחת התיאום המלא, הכפיפות המהותית, הלגיטימיות הדמוקרטית״. עמית השיב: ״אין מחלוקת מה קובע החוק, אבל המוסד של ניגוד העניינים מרחף מעל כל דבר חקיקה״. מירון: ״לפעמים החוק גובר על ניגוד העניינים, אבל אנחנו מציעים איזונים. מה רע בפתרון שבו ממלא המקום ש׳ או אפילו רונן בר ימונו לפקח על המשך החקירות של קטארגייט ו׳בילד׳״. וראבילו השלים מטעם נתניהו: ״גם אם יש ניגוד עניינים, יש הרבה הסדרי ביניים שניתן להחיל מבלי לפגוע בסמכות המינוי של ראש הממשלה״.
השופט שטיין הסכים: ״תגידו שזה החוק ואי אפשר להגמיש אותו במקום פתרונות עקיפים של שיקול דעת. אם הוראות החוק הן מנדטוריות, זה מספיק טוב בשבילי״. אפילו עמית לא שלל פתרון מעשי: ״לצערי, לא היינו צריכים להיות כאן ויכול להיות שדרכי הפרקטיקה עוד לא ננעלו״.
השופטת כנפי־שטייניץ הקשתה על באת כוח היועמ"שית עו״ד נטע אורן: ״אנו עוסקים בשלילת סמכות קריטית של ראש ממשלה. אינני רואה אצלכם דיון בתכלית החוק, בשלילת חלופות פוגעניות פחות משלילת הסמכות. שלילת סמכות היא רק במקום שניגוד העניינים הוא מתמיד ובתחום נרחב. האם זה המצב?״. מירון השיב שקטארגייט ו”בילד” הן חקירות שיסתיימו בקרוב ונפחן הוא אלפית זניחה ממשימות הארגון.
עו״ד אורן התמקדה בהתעלמות נתניהו מהנחיות היועצת, ב״זיהום״ המינוי, ברמיסתו את פסק הדין בעניין רונן בר. ״ניגוד העניינים״, אמרה, ״הוא לרוב כלל מניעתי צופה פני עתיד וכאן הוא כבר מתממש במלוא הדרו לאחר שנתניהו במו פיו קשר עצמו לחקירות המתנהלות. חבריי טענו שביטחון המדינה גובר. גם שמירה על מניעת ניגוד עניינים זה ביטחון המדינה. אולי כך יימנע מינוי של אדם פחות מתאים לתפקיד ותימנע פגיעה בביטחון המדינה״.
לאחר דיון בדלתיים סגורות עם מזכיר הממשלה, פרסמו השופטים החלטה שתאמה את עמדתם בדיון: ״אנו תקווה כי יימצא פתרון מוסכם שיהיה בו כדי לייתר את ההכרעה בעתירות אלו״.
המהומה בבית המשפט העליון, אתמול. "יכול להיות שדרכי הפרקטיקה עוד לא ננעלו״, אמר הנשיא יצחק עמית
