שופטי בג"ץ נתנו לרה"מ והיועמ"שית 6 ימים להגיע להסכמות על מינוי ראש השב"כ
אחרי מהומה שכללה צעקות, קריאות בוז ו"בושה", הוצאת ח"כיות ולבסוף פינוי אולם בית המשפט כולו - בג"ץ דן בעתירות בעד ונגד מינוי דוד זיני לראש השב"כ. לבקשת הצדדים, השופטים קבעו דיון נוסף ל-6 ביולי: "אנו תקווה כי יימצא פתרון מוסכם, שיהיה בו כדי לייתר את ההכרעה בעתירות"
בג"ץ דן היום (ג') בעתירות בנוגע לאופן מינוי ראש השב"כ. ההרכב מונה שלושה שופטים, שבראשם יושב נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. הדיון עסק בשתי עתירות העוסקות בדרך המינוי - האחת מצדדת בעמדת נתניהו למנות את האלוף דוד זיני, והשנייה מחמירה על זו של היועמ"שית. לאחר הדיון נתנו השופטים ארכה לקיום מגעים בין מזכיר הממשלה לבין הייעוץ המשפטי לממשלה, וקבעו דיון נוסף ליום ראשון (6 ביולי): "אנו תקווה כי יימצא פתרון מוסכם, שיהיה בו כדי לייתר את ההכרעה בעתירות", ציינו.
כזכור, בחוות דעתה, כתבה בהרב-מיארה כי נתניהו אינו רשאי למנות את ראש השב"כ לאחר פרישתו של בר, בעקבות פסיקת בג"ץ שקבעה כי הוא מצוי בניגוד עניינים בשל חקירת הפרשות בלשכתו. בפרשות החמורות, "קטאר-גייט" והדלפת המסמכים המסווגים, חשודים בין היתר יועציו יונתן אוריך ואלי פלדשטיין.
נשיא העליון יצחק עמית נשא את דברי הפתיחה בדיון בבג"ץ, ובזמן שעשה זאת החלו להישמע צעקות מהקהל. אישה אחת צעקה: "אתם דנים בעניינים של נוחבות!". היא זכתה למחיאות כפיים - והוצאה על ידי משמר בתי המשפט. השופט עמית הדגיש: "הקהל הוא לא צד בדיון. אנחנו נצא כעת לאולם אחר. היינו עדים עכשיו לשני דברים - התפרצות של פלונית מהקהל ומחיאת כפיים. ברגע שזה יקרה - נסגור את הדיון. עכשיו נעבור אולם".
הקהל קרא קריאות בוז ו"בושה" לעבר השופטים, ועמית הסביר כי הדיון עובר לדלתיים סגורות באופן זמני - כדי שהשופטים יקבלו סקירה על חקירות פרשת "קטאר-גייט" והדלפת המסמכים המסווגים לעיתון הגרמני "בילד". "אני רוצה להבהיר את סדר הטיעון והלו"ז", אמר עמית. "נשמע את סדר הטענות בעתירה הראשונה, ואז העתירה השנייה. קודם רה"מ ואחרי זה היועמ"שית. נסיים עם תשובה לשתי העתירות".
עו"ד מיכאל ראבילו ביקש מנשיא העליון לאפשר למזכיר הממשלה יוסי פוקס להשתתף בדיון בדלתיים סגורות: "יש לו את כל הסיווג", אמר. "התשובה היא לא, ואני חושב שאתה יודע אותה", ענה עמית. בדיון נכחו גם חברי הכנסת לימור סון הר-מלך ויצחק קרויזר מעוצמה יהודית, לצד טלי גוטליב מהליכוד. בעקבות הקושי בפינוי כלל הנוכחים מהאולם, הדיון בדלתיים סגורות הועבר לאולם אחר.
לאחר ששופטי העליון קיבלו סקירה בדיון שהתקיים בדלתיים סגורות - התחדש הדיון באולם המרכזי בבית המשפט בירושלים. עו"ד איתמר מירון, המייצג את העותרים שביקשו לאפשר לנתניהו למנות את זיני לראש השב"כ, אמר כי "האמת היא שחשבנו להתנגד לשידור הדיון. חששנו שלפעמים שידור הדיון מלהיט את היצרים. אנחנו חושדים, וגם מקווים מאוד, שבית המשפט ישמש פה המבוגר האחראי - בעולם שבו המתח עצום והלהבות עולות גבוה. אנחנו יודעים שבית המשפט יודע גם לרסן את הדברים".
לדבריו, "אני מייצג שורה שלמה של עותרים. מרביתם הורים שכולים. השאיפה הראשונה שלהם היא הגנה על אזרחי ישראל, שבשבילם נתנו את היקר להם מכול. הם מצפים שהמינימום יהיה שעובדי הציבור ונבחרי הציבור יעשו הכול כד להגן על אזרחי ישראל. אחרי שהם ראו איך זה נראה כשראש הממשלה עובד יד ביד ובהרמוניה עם ראש המוסד - וכל המדינה ראתה מה שהממשלה עשתה עם איראן - הם רוצים שבדיוק המערכת היחסים ההרמונית הזו תהיה עם ראש השב"כ. ואני חושב שזה סופר יסודי ובסיסי". הוא הוסיף: "בחוק השב"כ ראש הממשלה מוזכר 30 פעמים".
כשנשיא העליון עמית התייחס לדבריו של עו"ד מירון, המייצג את העותרים שטוענים כי נתניהו אינו נמצא בניגוד עניינים ועל כן יש בסמכותו למנות את האלוף זיני לראש השב"כ, קרא אדם מהקהל לעמית: "למה, אתה לא בניגוד עניינים?". השופט הוציא אותו מהאולם, ואיים: "זו תהיה ההפרעה אחרונה".
נשיא העליון עמית על המהומות באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"
עמית הוציא את הדיון להפסקה נוספת - אחרי שחברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד התפרצה לדבריו וצעקה במהלך הדיון. עמית אמר לגוטליב "זו קריאה ראשונה" - ומיד לאחר מכן נשמעו צעקות "בושה" באולם. גוטליב צעקה לעבר נשיא העליון: "אפשר להוציא אותי בכוח גם, אדוני יכול לקרוא ישרא למשמר (משמר בתי המשפט - נ"ב) להוציא אותי בכוח כי יש לי חסינות. הערתי הערה, מה קרה? אני לא מבינה על מה , מה קרה?". עמית הורה לקיים את הדיון ללא קהל, ובנוכחות של עיתונאים וחברי כנסת בלבד.
עם התחדשות הדיון בבג"ץ אחרי המהומה באולם, נשיא העליון הוציא את חברות הכנסת טלי גוטליב ולימור סון הר-מלך מהאולם - אחרי שאלה צעקו לעברו "בושה", "תתבייש לך", ו"זו בריונות". איציק בונצל, ששכל את בנו עמית ב-7 באוקטובר, צעק גם הוא על נשיא העליון, והאשים אותו כי הוא פוגע ב"אחדות העם". עמית ביקש ממנו לאפשר לו להמשיך את הדיון כמה פעמים - ולבסוף החליט לצאת להפסקה נוספת.
לפני כן נרשמה מהומה באולם, כאשר הרצל ומירב חג'אג', הוריה של סגן שיר חג'אג' ז"ל שנרצחה בפיגוע בארמון הנציב בירושלים ב-2017, סירבו להתפנות מאולם בית המשפט לאחר שעמית עצר את הדיון בפעם הראשונה.
עמית התייחס למהומות שפרצו באולם: "זה ניסיון להכשיל הליך משפטי. לא מכיר מדינה מערבית מתוקנת שבה דברים קורים בצורה כזו. זו פגיעה בליבת הדמוקרטיה, לא פחות. למרות התרעות חוזרות ונשנות של חברי ההרכב, שככל שיהיו הפרעות בדיון, בית המשפט יצטרך להורות על הוצאת הקהל - ההפרעות מהקהל המשיכו והתעצמו. בנסיבות אלה, כדי שניתן יהיה לקיים דיון כהלכתו, וכדי לאפשר זכות טיעון ללא מורא, הורינו לבית המשפט לפנות את האולם".
לדבריו, "מובהר בזה כי פומביות הדיון מותנית באפשרות לקיים את הדיון, ועיקרון זה מיושם תוך שימוש בסמכות בית המשפט לנהל את הדיון. בהחלטתנו זו הבאנו בחשבון כי זכות הציבור לדעת ועיקרון פומביות הדיון נשמרים, בנסיבות העניין, בכך שהדיון מצולם ומשודר".
עמית: "היה אפשר למנות את ראש השב"כ בלי להגיע לאולם בית המשפט"
עו"ד מירון הציג בפני השופטים את הטענות שלפיהן ראש הממשלה לא נמצא בניגוד עניינים בכל הנוגע למינוי ראש השב"כ, והדגיש כי הממשלה לוקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות. השופט עמית תהה אם יש ביקורת מצד השרים על מינוי ראש השב"כ ואם "הממשלה היא להקת המעודדות של ראש הממשלה", ומירון השיב: "לא, הממשלה מקבלת את ההחלטות".
לפני כן מתח השופט עמית ביקורת על מינוי דוד זיני לראש שירות הביטחון הכללי, ואמר כי "בגישה פרקטית יותר מצד הממשלה, היה אפשר למנות את ראש השב"כ בלי להגיע לאולם בית המשפט". לדבריו, "זה מה שהיועצת המשפטית ניסתה לעשות, אבל ראש הממשלה לא המתין כמה ימים ומיהר להכריז על המינוי. אולי השערים עוד לא ננעלו וניתן לפתור את העניין".
אחרי שהסתיימו דבריו של עו"ד מירון, שהציג את הטענות שלפיהן ראש הממשלה נתניהו לא נמצא בניגוד עניינים בנוגע למינוי ראש השב"כ, החל לדבר עו"ד רן שפרינצק - המייצג את העותרים נגד המינוי ובעד החמרת חוות הדעת של היועמ"שית. בפתח דבריו אמר שפרינצק כי "אני מייצג כאן היום קרובי משפחה של ישראלים שנרצחו ונחטפו לרצועת עזה ב-7 באוקטובר. העתירה שהגשנו היא צורך דחוף למינוי אחד התפקידים הרגישים ביותר - ראש השב"כ - שלא יהיה תחת שיקולים לא ראויים, ושיפעל בממלכתיות". לדבריו, "ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים חריף, לא כמו מה שאמרו פה. מתקיים נגדו הליך פלילי".
שפרינצק הוסיף: "יש לנו בקשה צנועה. בנסיבות העובדתיות הקיימות המאוד קשות שנחשפו במגוון ראיות, החשש לאור הנסיבות הקיימות שראש הממשלה יחזור ויעשה שימוש פוליטי בראש השב"כ - הוא חשש קונקרטי. הוא לא חשש תיאורטי. אם היה תיאורטי, לא היינו כאן. הסכנה למדינת ישראל עצומה".
השופט שטיין מתח ביקורת על דבריו: "יש גבול למה שאפשר לטעון, יש גבול גם לעתירות בסוג הזה. אני תוהה אם לא צריך לדחות את העתירה על הסף. אנחנו בדיסציפלינה שנקראת משפטים, ומה שאתם מבקשים לא נמצא בחוק. מדוע לא לדחות את העתירה על הסף?".
נציג נתניהו: "מינוי ראש שב"כ קבוע - צורך ביטחוני ראשון במעלה"
אחרי הפסקה שארכה כ-35 דקות, החל לטעון עו"ד מיכאל ראבילו, שמייצג את נתניהו ואת הממשלה בעתירות. בפתח דבריו הוא הציג עתירה שהגישה התנועה למען איכות השלטון נגד שר הביטחון על מינוי של רמטכ"ל חדש אחרי מלחמת לבנון השנייה. "הדברים הברורים האלה של בית המשפט הנכבד זה בעניין הסמכות, האחריות והסבירות שבהם נוקטים רה"מ ושר הביטחון - יפים גם לענייננו".
לדבריו, "בית משפט נכבד זה נוהג גם הוא, פעם אחר פעם, לציין את החשיבות של עיקרון ביטחון המדינה, שלא גובר על שאר השיקולים, אבל הוא שיקול נכבד וראשון במעלה. מינויו של ראש שב"כ קבוע בתקופה הזאת, כשאנחנו בעיצומה של מלחמה בשבע חזיתות, הוא צורך ואינטרס ביטחוני ראשון במעלה, עד כדי כך שמזכיר הממשלה כתב שאם לא יהיה מינוי קבוע - אנחנו מפקירים את ביטחון מדינת ישראל".
עו"ד ראבילו הציג את פסק הדין בעניין סיום כהונתו של רונן בר כראש השב"כ, ואמר: "יכול להיות מצב של ראש שב"כ שממונה על ידי ממשלה אחת, וממשיך בממשלה אחרת. אבל מי מינה את אותו ראש שב"כ? ראש הממשלה. רה"מ יודע בדיוק מה נדרש מהתפקיד, ומה התכונות המיוחדת שדרושות לראש שב"כ. לכן, גם אם ממשלה מקבלת ראש שב"כ שמונה על ידי הממשלה הקודמת, עדיין מדובר בתפקיד שבוצע על ידי רה"מ. אין פה פגיעה בעקרונות שהחוק דורש ומבקש". הנשיא עמית הקשה: "הייתי אומר, לפני שאדוני מתחיל, שיש בעיה מסוימת. יש פסק דין חלוט עם קביעה חלוטה".
ראבילו המשיך בדבריו, וטען כי קיים הבדל בין ההחלטה למינוי אדם לתפקיד לבין החלטה על הפסקת כהונה, וטען כי כך עולה גם מפסיקת בג"ץ בעניין רונן בר: "אם ראש השב"כ בר אחראי על חקירה מסוימת והממשלה מחליטה לסיים את כהונתו, ברור שיש מצב של ניגוד עניינים. אתם מנסים להסיר מהדרך את הגורם האחראי על קיום החקירה כרגע, לכן אפשר לומר שלנתניהו יש ניגוד עניינים. לעומת זאת, כשרה"מ מגיע ומציע את מינוי האלוף זיני - שאין לו שום נגיעה לחקירה - הוא יבוא וינסה לרמות ולהכשיל ולפגוע בחקירה?". עמית ציטט את ראש הממשלה נתניהו, וענה לראבילו: "זו בכלל לא השאלה. אני מוכרח להגיד שראש הממשלה לא חושב כמוך, הוא חושב שסיום ומינוי זה אותו דבר".
עו"ד ראבילו, המייצג את הממשלה, המשיך להציג את הטענה שלפיה נתניהו לא נמצא בניגוד עניינים באשר למינוי האלוף זיני לראש השב"כ. הוא ביקש להדגיש בפני השופטים: "אני רוצה רק לציין - נאמר פה שראש הממשלה מצפצף על החוק, ושלא מעניין אותו החוק. אני מוחה על הדברים האלו, הוא נותן כבוד גדול - גם בעניין הזה של מינוי ראש השב"כ וגם מול בית המשפט. הוא מתחשב בהערות של בית המשפט". לאחר מכן הוציא עמית את הדיון להפסקה נוספת, מאחר שלשופט שטיין יש דיון משפטי נוסף שעליו לקחת בו חלק.
נציגת היועמ"שית: "ההליך זוהם"
אחרי הפסקה נוספת, עו"ד נטע אורן, נציגת היועמ"שית וסגנית מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ציינה כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פנתה לראש הממשלה בנימין נתניהו מיד לאחר שניתן פסק הדין בנוגע למינוי, וביקשה ממנו להמתין עם ההכרזה עליו עד שהדברים ייבחנו.
"נקבע שרה"מ היה מצוי בניגוד עניינים, אבל מה שקרה אחרי פסק הדין לא פחות חמור מזה", אמר עו"ד אורן. "בניגוד להנחייה של היועמ"שית, רה"מ כינס מסיבת עיתונאים, שם אמר כי 'פסק הדין שניתן הוא שערורייתי, פוגע בביטחון המדינה ומקשה על מינוי ראש השב"כ. ממשלת ישראל בראשותי תמנה ראש שב"כ'". לדבריה, "זו הפרה בוטה של הנחיית היועמ"שית, פגיעה בתוקפו של פסק הדין והטלת דופי בחקירות".
עוד אמרה עורכת הדין כי "ההתנהלות של רה"מ לאחר פסק הדין גרמה לזיהום של ההליך. לא מדובר בחשש לניגוד עניינים - אלא על ניגוד עניינים שהתממש".
השופט שטיין הגיב לעמדת נציגת היועמ"שית בדיון, ואמר כי "מותר לראש הממשלה לחלוק על חוות הדעת של היועמ"שית, על פי דוח ועדת שמגר. מותר לו". הנשיא עמית חלק על כך, והוסיף: "אני לא מסכים. אם כל שר יקבע דין לעצמו אנחנו נתכנס כאן לדיון כל יום".
שטיין הסביר כי "הקושי שלי הוא שאני קורא את החוק ויש פסיקה שאומרת כשיש רק בעל סמכות אחד, אם זה כך הפסיקה של ניגוד עניינים אומרת שבמצב כזה בעל הסמכות יפעיל את הסמכות שלו. עכשיו נשאלת השאלה מה צריך לעשות כדי לצמצם את הבעיות של ניגוד העניינים. אומר רה"מ זיני לא יעסוק בקטאר-גייט".
השופטת כנפי שטייניץ הצטרפה לעמדת השופט שטיין, ואמרה כי "יש ארגז כלים להתמודד עם סוגיית ניגוד העניינים". לדבריה, "שלילת הסמכות המוקנית לראש הממשלה בחוק אמורה להיות המוצא האחרון".
עו"ד אורן, נציגת היועמ"שית בדיון, התייחסה לדברי השופטים בנוגע לסוגיית ניגוד העניינים גם של הממשלה, ואמרה כי "התנהלות רה"מ והבאת הנושא בפניי הממשלה מעוררת חשש שהיא תשמש כידו הארוכה של רה"מ כדי למנות. במקרה הזה, בגלל השילוב של ניגוד העניינים העמוק שבו נמצא רה"מ והשלב הקריטי שבו נמצאות החקירות של מקורביו - ההליך זוהם".
הנשיא עמית ציין כי ניגוד העניינים המדובר "ממוקד ואינו למשך שנים", ושאל "אם הזמן לא יכול לפתור את זה?". עו"ד אורן, נציגת היועמ"שית, אמרה כי "אכן יכול. הוא חל כרגע שהחקירות נמצאות בשלב דרמטי ואחרי שמעורבות ראש השירות בחקירות האלה תהיה פחות משמעותי אז כך בהתאמה".
השופטת כנפי שטייניץ אמרה כי "כרגע אנחנו עוסקים בניגוד בעיתוי שצריך לבחור את ראש השב"כ, אבל המינוי הוא לחמש שנים. כאשר מדובר על פסילה מוחלטת יש לעשות זאת במסורה".
נציגת היועמ"שית עו"ד אורן אמרה לסיכום דבריה כי ישנם לפחות שני שרים שיכולים להיות רלוונטיים לקבל את הסמכות בנושא, בהם גם שר המשפטים. "בחקירות הללו יש היבטים משמעותיים של ביטחון המדינה ושמירת סוד, וזה גם היבט מניעתי שראש השב"כ הוא שאמון עליו. המשמעות של חקר האמת זה שמירה על ביטחון המדינה", אמרה.
עמית: "נשקול למנוע כניסת קהל"
עו"ד אליעד שרגא, שמייצג את התנועה לאיכות השלטון בעתירות, אמר בדיון בבית המשפט כי "אי-אפשר שלא להתייחס לקרקס מדרנו שהיה פה בבוקר", וקרא לשופטים למנוע כניסת קהל. הנשיא עמית השיב: "אנחנו באמת נשקול את זה. ככל שמנסים להלך אימים על בית המשפט העליון - זה לא יילך".
עו"ד שרגא הוסיף כי "יושבים בלשכת רה"מ אנשים שפעלו נגד החטופים". אימו של לוחם היס"מ רן גווילי שגופתו מוחזקת בעזה, קראה לעברו "אתה נגד החטופים. שלא תעז לעשות שימוש בחטופים. אני אמא של חטוף".
עו"ד ראבילו המייצג את הממשלה ביקש מהשופטים, בשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לקיים היום דיון בדלתיים סגורות. "יש עניינים ביטחוניים חשובים", הסביר.
לאחר שכל הצדדים בעתירות הציגו את עמדותיהם, הודיע הנשיא עמית כי הדיון הגיע לסיומו. מזכיר הממשלה יוסי פוקס הציע להעביר לשופטים סקירה ביטחונית, שלטענת ראש הממשלה בנימין נתניהו קשורה למינוי ראש השב"כ. בסוף הדיון נערך שיח בין פוקס לנציגי היועמ"שית, שביקשו מהשופטים לתת להם זמן להגיע להסכמות. השופטים נעתרו לבקשה וקבעו דיון נוסף ליום ראשון (6 ביולי). "אנו תקווה כי יימצא פתרון מוסכם, שיהיה בו כדי לייתר את ההכרעה בעתירות דנן", ציינו.
