מבקר המדינה: "כל החלטות הממשלה לטיפול בעורף לא יושמו"
דו"ח המבקר קובע כי בעת ניהול העורף במלחמה, פעלה הממשלה ללא גוף אחראי, ללא סמכויות מוסדרות וללא תמונת מצב לאומית. הדו"ח מטיל אחריות על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכיהן רוב התקופה מאז מלחמת לבנון השנייה, ומבקר את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שלא מימש את סמכויותיו. נתניהו על הדו"ח: "מסמך לא רלוונטי"
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, קובע שכל החלטות הממשלה בנושא הטיפול בעורף בחודשי המלחמה הראשונים "לא יושמו באופן ממשי, לא השיגו את תכליתן ולמעשה התפוגגו". גרמה למחדל העובדה ש"במשך 17 שנים, מאז מלחמת לבנון השנייה, 13 מהן תחת בנימין נתניהו הממשלה לא השלימה את הסדרת הסמכויות לניהול הטיפול בעורף בשעת חירום. מדובר במחדל שנמשך שנים רבות - הוא נוגע לתחום ההיערכות לחירום שחשיבותו ראשונה במעלה". המבקר קובע שהממשלה פעלה עם "חסר יסודי וחמור של מידע במהלך המלחמה".
מבקר המדינה מפרסם היום דו"ח חמור במיוחד על ניהול התחום האזרחי במהלך מלחמת עזה. "הניהול הלקוי של התחום האזרחי במלחמה" כלל על פי אנגלמן את המחדלים הבאים: אין גוף אחראי לניהול הטיפול בעורף, הקבינט החברתי כלכלי לא מילא את תפקידו, פורום המנכ"לים לא היה אפקטיבי ולא קיבל החלטות, המשל"ט (מרכז שליטה) האזרחי לא מימש את תפקידיו, לממשלה לא היתה תמונת מצב לאומית מלאה, הציבור התקשה לקבל מידע חיוני".
על פי הדו"ח, "במשך 17 שנים, מאז מלחמת לבנון השנייה, הממשלה לא הסדירה את הסמכויות והאחריות לניהול הטיפול בעורף בשעת חירום. לא הוקנו לשר הביטחון, או לכל גורם אחר, הסמכויות לניהול המאמץ האזרחי בשעת חירום". בהעדר גוף אחראי "נפגעת במישרין יכולת הממשלה לספק את צורכי התושבים בזמן מלחמה". המבקר קובע אחריות: "ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, אשר כיהן בתפקיד זה במשך כ-13 שנים, מחויב היה לפעול להבטחת ניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת חירום".
התוצאה היא ש"גופי החירום שפעלו תחת משרד הביטחון - רח"ל (רשות חירום לאומית) ופיקוד העורף (פקע"ר), לא נתנו מענה על כלל הפערים שעלו מיד עם פרוץ המלחמה". המבקר מפרט: לא הוטלה על רח"ל אחריות וסמכות לתאם בזמן חירום את כלל פעילות משרדי הממשלה וממילא רח"ל לא עסקה בכך. פקע"ר שלו משאבים רבים ואנשי מילואים, "לא נתן מענה על צורכיהם של המפונים ותפקיד נציגיו באתרי המפונים לא היה ברור".
לאחר פרוץ המלחמה הממשלה הסמיכה את הקבינט החברתי-כלכלי לניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף, בריכוז מנכ"ל משרד רוה"מ יוסי שלי. אולם, "כל החלטות הממשלה בנושא לא יושמו באופן ממשי, לא השיגו את תכליתן ולמעשה התפוגגו". המבקר קובע ש"הקבינט החברתי-כלכלי, בראשות שר האוצר, נמנע הלכה למעשה ממילוי התפקיד החיוני שהטילה עליו הממשלה - טיפול במכלול ההיבטים האזרחיים במלחמה". שר האוצר כינס רק 5 ישיבות של הקבינט בשנת המלחמה הראשונה. הקבינט גם לא קיבל החלטות. המבקר קובע ש"שר האוצר סמוטריץ' "לא מימש את סמכויותיו".
המנגנון שבאמצעות הקבינט האזרחי היה אמור לנהל את העורף היה המשל"ט האזרחי. אבל המשל"ט האזרחי פעל חודשיים וחצי עד שנסגר "בלי שהצליח למלא את ייעודו" ראש המשל"ט האזרחי טל בסכס הודיע שלושה ימים לאחר שנכנס לתפקידו על פרישה בשל העדר כלים וסמכויות. המבקר קובע ש"משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, לא פעלו במהירות המתבקשת בעת מלחמה ולא עשו את המרב כדי לסייע בהקמת המשל"ט. החלטות הממשלה לא יושמו באופן ממשי, לא השיגו את תכליתן ולמעשה התפוגגו".
מתחילת המלחמה ועד אמצע דצמבר קיים פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה, בראשות המנכ"ל יוסי שלי, 27 דיונים שבהם התקבלו 0 החלטות. בין היתר לא התקבלו החלטות בנושא המפונים, ההערכות לחזית הצפונית והמחסור בעובדים זרים.
המבקר מגלה ש"אף על פי שהממשלה הטילה את האחריות לגיבוש תמונת מצב לאומית על שלושה גופים ממשלתיים, "לא הייתה בידי הממשלה ומשרדי הממשלה תמונת מצב לאומית מלאה בכל הנוגע לניהול האזרחי במהלך המלחמה". בין היתר לא היה מידע על מספר המפונים, מספר האנשים שנפגעו ומצבם, מספר האנשים המאושפזים, מספר התלמידים הלומדים בפועל במוסדות חינוך ומספר התלמידים הלומדים מרחוק, ומספר המטופלים על ידי שירותי הרווחה לעומת הזקוקים לטיפול.
בשל חוסר התאום נוצרה אנרכיה של מוקדי חירום וקמפיינים. "נכון לאפריל 2024, 33 גופים ממשלתיים הפעילו 48 מוקדי חירום טלפוניים במהלך המלחמה, חלקם תוך כפילות. במהלך ארבעת החודשים הראשונים למלחמה 27 גופים ממשלתיים התקשרו עם לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם) לצורך ביצוע כ-80 קמפיינים לציבור, על רקע מלחמת חרבות ברזל. עלות ההתקשרויות הסתכמה בכ-93 מיליון שקל".
מטעמו של ראש הממשלה נתניהו נמסר בתגובה: "בעוד ממשלת ישראל משיגה הישגים היסטוריים חסרי תקדים ששינו את פני המזרח תיכון, דוח מבקר המדינה עוסק בהערות שוליים חסרות חשיבות אמיתית. ראש הממשלה דוחה את המסקנות המופרכות העולות מהדוח ורואה בו כמסמך בלתי רלוונטי. התזמון בפרסום הדוח ערב הכניסה והשתלטות על העיר עזה, שהיא שלב קריטי בהכרעת החמאס, תמוהה ומעלה סימני שאלה ביחס למטרת הפרסום והמסקנות שבדוח. ראש הממשלה נתניהו קיים את הבטחתו לשנות את פני המזרח תיכון, תוך ניהול מערכה מדינית, ביטחונית ואזרחית בנחישות ובאחריות, לשם החזרת כל חטופינו ומימוש יתר מטרות המלחמה".
מלשכת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נמסר ש"שר האוצר מצטרף לביקורת ולכשלים שמצא המבקר ומבקש לחזק את המסקנות". סמוטריץ' מאשים ש"הררי המשפטיזציה והבירוקרטיה הישראלית הציבו חסם אדיר בפני היכולת לקבל החלטות ולממשן בזמן אמת ולהגיב מהר לצרכים. כך יצא כי השר קיבל לידיו אחריות אך ללא סמכות ויכולת לממשה". השר מביא כדוגמה הוראה שנתן להעביר 5 מיליון שקלים לזק"א שלקח מספר חודשים לבצע. "לצד זאת, הניהול שהוביל השר בנחישות גדולה אפשר מתן מענה גדול ומרחיב ביותר ל-200,000 מפונים, 300,000 מילואמיניקים, ולמאות אלפי עצמאים. זאת במקביל לניהול הכלכלה, העמדת התקציבים הדרושים לניהול המלחמה במאות מיליארדי שקלים, הובלת הליכי שיקום ליישובי הדרום והצפון במילארדי שקלים ועוד".
מנכ״ל משרד ראש הממשלה לשעבר ושגריר ישראל באמירויות, יוסי שלי, מסר בתגובה: "אם ניתן לסכם את דו״ח המבקר בשתי מילים – הרי שמדובר ב'חוכמת הבדיעבד'. בנייגוד למשתמע מדו"ח המבקר, מפרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר משרד ראש הממשלה ופורום המנכ״לים פעלו סביב השעון לתת מענה לאתגרים קריטיים: פינוי מאות אלפי אזרחים מצפון ומדרום תחת אש, אספקת ציוד ומזון, גיבוש מתווה למתן טיפולי טראומה וחוסן, פתיחת בתי ספר, יצירת מעטפת למשפחות החטופים ועוד. בתקופה הרלוונטית התקבלו מאות החלטות ממשלה בחרדת קודש, תחת איום ביטחוני חסר תקדים, בשיתוף פעולה מלא ובמסירות אין קץ". לדברי שלי, "הגשתי תגובה מפורטת בת 78 עמודים, מבוססת ומנומקת. למרות זאת, בחר המבקר לפרסם דוח המתעלם מנתונים אלה ואינו משקף נאמנה את המציאות".
