ועדת המנכ"לים ממליצה: אגרת העסקת עובד זר לעסק קטן תיחתך ב-83%
האגרה השנתית לעשרת העובדים הזרים הראשונים בעסקים עם עד 100 עובדים תרד מ-8,490 ל-1,420 שקל לעובד; האגרה להגשת בקשה להעסקת עובד זר תאוחד ל-370 שקל בכל הענפים, והחיוב יותאם לתקופת ההעסקה בפועל
ועדת המנכ"לים לעובדים זרים ממליצה להפחית באופן חד את האגרות שמשלמים מעסיקים עבור עובדים זרים, ובפרט את העלות לעסקים קטנים ובינוניים. לפי המלצות הוועדה, האגרה השנתית לעובד זר בעסק המעסיק עד 100 עובדים תרד ל-1,420 שקל עבור עד עשרה עובדים זרים, לעומת 8,490 שקל כיום במרבית הענפים - הפחתה של כ-83%.
בנוסף ממליצה הוועדה, בראשות משרד ראש הממשלה, לקבוע אגרה אחידה של 370 שקל להגשת בקשה להעסקת עובד זר בכל הענפים. כיום גובה האגרה משתנה בין הענפים: 1,420 שקל בענף המלונאות, 1,060 שקל בענפי הבניין והתעשייה ו-710 שקל בחקלאות.
מדובר בשלב נוסף בניסיונות הממשלה להפחית את העלויות המוטלות על מעסיקי עובדים זרים. בשנים האחרונות הורחבו מכסות העובדים הזרים במשק בעקבות המחסור בכוח אדם שהחריף מאז פרוץ המלחמה והפסקת כניסתם של עובדים פלסטינים. לצד הרחבת המכסות, מעסיקים בענפים שונים טענו כי האגרות והעלויות הנלוות מייקרות משמעותית את העסקת העובדים הזרים. ב-2024 הסתכמו הכנסות המדינה מאגרות על העסקת עובדים זרים ביותר ממיליארד שקל.
הוועדה ממליצה גם לשנות את אופן חישוב האגרה השנתית, כך שהמעסיק יחויב בהתאם למועד כניסתו של העובד לישראל ולמשך תקופת העסקתו בפועל. כיום עשוי מעסיק להידרש לשלם אגרה שנתית מלאה גם כאשר העובד מגיע לישראל במהלך השנה או מסיים את עבודתו לפני סופה. טענות נגד המנגנון הזה הועלו בעבר גם על ידי מעסיקים, שטענו כי הם נדרשים לשלם אגרות עוד לפני שהעובדים מגיעים לישראל.
הפחתת האגרות לעובדים זרים היא סוגיה שנויה במחלוקת בין משרדי הממשלה. בעבר כבר המליצה ועדת המנכ"לים על הפחתת האגרות, אך משרד האוצר התנגד להפחתה גורפת, בין היתר בטענה שהאגרות נועדו לשמר תמריץ להעסקת עובדים ישראלים. באותה עת נדרשה חתימת שר האוצר כדי להוציא את ההפחתה לפועל.
המהלך הנוכחי מתמקד במיוחד בעסקים קטנים ובינוניים: ההנחה באגרה השנתית תחול על עסקים המעסיקים עד 100 עובדים, ורק ביחס לעשרת העובדים הזרים הראשונים שהם מעסיקים. לפי הודעת הוועדה, מטרת השינוי היא להפחית את עלויות ההעסקה ואת הנטל הבירוקרטי על העסקים.
