פרשנות
הדחת אדלשטיין תחזק את הסיכוי שחוק ההשתמטות ייבלם מיד בבג"ץ
כוונת הקואליציה להעביר חוק השתמטות שהחרדים יכולים להסכים לו מעידה על רצונו של נתניהו להעביר תקציב וללכת לבחירות רק בנובמבר 2026. במצב הזה, פחות חשוב לו שההדחה מעלה מאוד את הסיכויים שבג"ץ יוציא צו מיידי נגד יישום חוק
השאלה המשפטית העיקרית בעניין חוק ההשתמטות שתגבש ועדת החוץ והביטחון אחרי הדחתו של יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין היא לא האם החוק ייפסל. ברור שייפסל, וכולם בכנסת יודעים את זה. השאלה העיקרית היא אם למחרת העברת החוק, בג"ץ יוציא צו ביניים שימנע את יישומו.
החוק של אדלשטיין היה חוק השתמטות למחצה, ונהנה מגיבוי היועצת המשפטית המוערכת של ועדת החוץ והביטחון מירי פרנקל שור. לכן, היו שקיוו לאיפוק של בג"ץ. ההדחה עצמה מבהירה שהחוק הבא יהיה חוק השתמטו על מלא. לכן היא מגדילה בהרבה את הסיכויים שנגד החוק החדש בג"ץ יוציא צו ביניים מיידי כך שהחוק לעולם לא יכנס לתוקף. צריך לזכור שבנושא ההשתמטות גם השופטים השמרנים בבג"ץ נוקטים קו תקיף מאוד.
הסיבה העיקרית שבגללה לחרדים כל כך דחוף להעביר חוק השתמטות היא הרצון לבטל את המצב שבו נגד עשרות אלפי תלמידי ישיבות תלויים צווי מעצר פעילים. צווים אלה מופעלים בכל היתקלות שלהם עם המשטרה, כלומר בשעת ניסיון לצאת מהארץ או למשל השבוע בשעות עיכוב בהפגנה נגד אתר הבנייה ביהוד, שנטען כי יש בו קברים עתיקים.
אחת הסיבות לעימות של החרדים עם אדלשטיין היתה העמדה שלו שהצווים יבוטלו רק לאחר עמידה ביעדים. ברור שכל חוק השתמטות יבטל אותם. אבל אם בג"ץ יוציא צו ביניים מידי, כל ההתבזות של הקואליציה תהיה לשווא.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה סברה שהשימוש שעשתה הקואליציה בחוק מלפני 7 באוקטובר כפלטפורמה לחוק ההשתמטות הוא פגם שפוסל את ההליך.
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפק, לעומת זאת, קבעה שבאמצעות הכנה רצינית ומעמיקה של החוק בכנסת אפשר לתקן את הפגם. הדחה של אדלשטיין בשל עמדתו שהחוק חייב להבטיח גיוס חרדים יוצרת פגם חדש, עמוק בהרבה.
קשה לחשוב על מהלך כל כך לא פופולרי בציבור הדתי לאומי שמוביל היום את המאבק לשוויון בנטל כמו הדחת אדלשטיין כדי להעביר חוק כניעה. המשמעות ברורה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבין שאפילו הניצחון על איראן לא גרם לציבור הישראלי לסלוח לו את זוועות 7 באוקטובר והחטופים, ולכן הוא רוצה שבחירות ייערכו במועדן, כלומר בנובמבר 2026. כדי להשיג את זה הוא חייב להחזיר את החרדים לקואליציה ולהעביר תקציב. העובדה שהעברת חוק השתמטות צפויה לפגוע עוד יותר במעמדו בציבור מתגמדת אל מול הצורך להרוויח זמן בשלטון.
למשוך זמן עד הבחירות
כדאי לשים לב לכך שהחרדים אומרים שהדחת אדלשטיין היא לא דרישה שלהם. אם בעבר ההדחה יכלה להיחשב ל"צעד בונה אמון", אחרי שפרשו הם דורשים חוק מוסכם. כלומר, אין כל טעם להתבזות של הקואליציה בהדחת אדלשטיין אלא אם נתניהו מתכוון ברצינות להעביר חוק השתמטות.
בראיונות לתקשורת החרדית הבהירו יו"ר דגל התורה משה גפני ויו"ר אגודת ישראל יצחק גולדקנופף שההסכמות של החרדים לסנקציות, הסכמות שניתנו ערב התקיפה באיראן, לא תקפות יותר. יהיה מענין לראות מאיזה נקודה יתחדש המשא ומתן.
בראיון לעיתון משפחה גפני היכה על חטא על כך שהחרדים לא תמכו בחוק ההשתמטות של ממשלת בנט-לפיד ועל כך שהסכימו להפיכה משטרית לפני שנחקק חוק השתמטות. לא היתה מצידו שום התייחסות לצורך בהתגייסות בזמן מלחמה. נראה שזה המקסימום של חשבון נפש שההנהגה החרדית הנוכחית מסוגלת אליו, ואולי זה גם מראה כמה היא לא רלבנטית.
לכאורה אין קשר, אבל המהלך של הדחת אדלשטיין הוא בשורה רעה מאוד למשפחות החטופים. לנתניהו הרבה יותר נוח לפרק את הממשלה על חוק השתמטות מאשר על עסקת חטופים והפסקת הלחימה. אם הוא נחוש לקיים את הממשלה עד כדי הדחת אדלשטיין הרי שהפסקת הלחימה בעזה, לצורך שחרור החטופים, נראית רחוקה מאוד.
תפקיד יו"ר ועדת חוץ וביטחון, כמו גם יו"ר ועדת הכספים, שווה במו"מ הקואליציוני למשרת שר בממשלה. מדובר בתפקיד בעל עוצמה פרלמנטרית גבוהה, בשל חשיבותה הרבה של הוועדה. ועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון הן הגופים המפקחים על פעילות הגרעין והשירותים החשאיים של ישראל. על רקע זה, תפקיד יו"ר הוועדה ניתן בדרך כלל לחברי כנסת ותיקים וממלכתיים במיוחד, ובדרך כלל בעלי רקע ביטחוני.
אדלשטיין, שיחסיו עם נתניהו הצטננו בשנים האחרונות, הודיע בעת הקמת הממשלה בסוף 2022 שאינו מעוניין לכהן כשר זוטר, ומעדיף לשמש כיו"ר ועדת חוץ וביטחון. מלחמת "חרבות ברזל" העצימה את התפקיד. מצד אחד, אדלשטיין נתן גיבוי לצה"ל ולמערכת הביטחון ומצד שני הוא לא הפך ל"יס מן". לא אחת, סירב להאריך באופן גורף את הבקשות להמשך הוצאת צווי 8. בוויכוח על הגיוס אדלשטיין נהג בממלכתיות, קיים תיאום עם ראשי ארגוני המילואימניקים והודיע שהוועדה בראשותו תוציא תחת ידה חוק גיוס ולא חוק השתמטות. הדחתו תגרום לפחות לחלק מהאופוזיציה להתפטר מוועדת חוץ וביטחון, כך שהקואליציה תחוקק את החוק ב"מגרש ריק", לפחות חלקית.
מי יחליף את אדלשטיין?
המועמד המוביל לרשת את אדלשטיין הוא ח"כ חנוך מיליביצקי שנבחר לכנסת לראשונה ב־2022 כנציג מחוז גוש דן ברשימת הליכוד, אליו הגיע עם רקורד של היועץ המשפטי של תנועת "קבלה לעם", תנועה בעלת עבר בעייתי שהוטחו בה ביקורות קשות וטענות על הנעשה בתוכה, כולל התרעות מצד המרכז לנפגעי כתות. בראש התנועה עומד מיכאל ליטמן, שנחשב למנהיגה הרוחני. במהלך 2024 עמד מיליביצקי במרכזה של פרשייה מביכה במסגרת הופצו בקרב עובדי הכנסת תמונת עירום והתכתבות שיוחסו לו. מיליביצקי הכחיש את הדברים וטען כי התמונה אינה שלו.
במסגרת הקמפיין שלו לראשות ועדת חוץ וביטחון טען מיליביצקי בתחילת השבוע כי השלב הבא במלחמה בעזה חייב לכלול כיבוש מלא של הרצועה ושהייה ארוכה בשטח. הנטל הצפוי על המשרתים בצה"ל בהגשמת חזונו לא הפריע לו להכריז על במת הכנסת בשבוע שעבר כי "דבקות בספרים, דבקות במסורת ישראל, דבקות בתורת ישראל – זה מה ששמר על עם ישראל במשך כל השנים הללו. זה הבסיס של עם ישראל". זאת, רגע לפני שהודיע כי "לא ייתן יד להרס עולם התורה", כצעד שניתן לפרש מצב מי שיעשה הכל כדי להעביר חוק השתמטות נרחב.
חבר כנסת נוסף מהליכוד שהגיש אתמול את מועמדתו לתפקיד הוא אביחי בוארון, שהמסר שבחר להעביר השבוע הוא הצורך בריבונות עכשיו ביהודה ושומרון. בוארון הוא אחד ממייסדי ארגון "לביא" שמקדם את מימושה של "תפיסת עולם ציונית במערכות השלטון בישראל" והוא גם מקימה של תנועת ההחזרה בתשובה "מעייני הישועה". בחודשים האחרונים בוארון בלט בקידום חוקים להחלשת מערכת המשפט, בהם הצעת חוק לפי היועמ"שים של משרדי הממשלה לא יהיו כפופים לייעוץ המשפטי לממשלה. הצעה אחרת של בוארון קבעה כי קריאה לסרבנות תיאסר בחוק ועונשה יהיה מאסר של עד 5 שנים. בשנה שעברה ון אירגן בוארון הפגנה מול בית המשפט העליון בעד ההפיכה המשטרית.
מי שצפוי להתמודד מולם על התפקיד הוא ח"כ בועז ביסמוט, שאליו הגיעה פנייה להתמודד מלשכת ראש הממשלה מתוך הערכה כי הוא יהיה המועמד הנוח להעביר חוק השתמטות נרחב שיספק את המפלגות החרדיות שפרשו בשבוע שעבר מהממשלה.
מי שייבחר היום בסיעת הליכוד כיו"ר ועדת חוץ וביטחון ייבחן במפלגה לפי מידת הנאמנות והכניעה שלו לנתניהו. היו"ר החדש יחל את מסע הפריימריז מכס יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ולעזאזל השיקולים הממלכתיים וצמצום השיוויון בנטל. איוש ראשות הוועדה בנאמן פוליטי חסר חוט שדרה מהווה עוד שלב של ההפיכה המשטרית - ריקון והחלשת מוסדות ממלכתיים (במקרה הזה, הוועדה הכי חשובה בכנסת) לצרכים אישיים ופוליטיים של ראש הממשלה והישרדות הקואליציה. וזאת דווקא בתקופה שבה כל כך חשוב הפיקוח ההדוק על שיקום הצבא וההיערכות שלו. העובדה שעסקני הספסלים האחוריים של הליכוד מתחרים על השאלה מי יהיה המוציא לפועל של חוק ההשתמטות, במקום לברוח מהמשימה המבישה כמו מאש, היא עוד הוכחה כמה התרחקה המפלגה מציבור המשרתים בצה"ל.
