הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
בבוקר יום שני שעבר תיעד מישהו שהשקיף על אתר הבנייה של חברת אאורה ביהוד את השיא האחרון בסאגה האלימה שמתרחשת בו זה כחודשיים. במבט ראשון, מהזווית המוגבהת שממנה צולם הסרטון לא היה אפשר לראות יותר מהמולה: דמויות כהות שהתרוצצו על אדמת הלס הכתומה באתר שנוקדה בכמה עשרות בורות. מבט בוחן יותר גילה שהדמויות נחלקו לשתי קבוצות: גברים חרדים בשחור שישבו או עמדו ליד או בתוך הבורות, ושוטרים בכחול כהה שניסו לפנות אותם בכוח. מדי פעם התרוממו לאוויר נקודות שחורות קטנות — המגבעות שהגברים בכחול תלשו מראשיהם של הגברים בשחור והעיפו למרחק בניסיון לגרום להם לנטוש את משמרתם. בצד שמאל של הפריים היתמר עשן שחור מהטרקטור שהחרדים הציתו דקות אחדות קודם לכן.
נפגשתי עם יעקב אטרקצ'י (59), הבעלים של אאורה, שהיא חברת הפינוי־בינוי הגדולה בישראל, כמה ימים לפני התקרית, לאחר חזרתו לישראל בטיסת חילוץ מאיטליה. לדבריו, נסע לשם עם אשתו כדי לאפשר לה להתאוורר מהאירוע הקיצוני הקודם בפרשה — הסתערות ונדליסטית של עשרות חרדים קיצונים על ביתם הפרטי באפקה בתל אביב.
"האמת היא שיצאנו לנופש בשביל אשתי", אומר אטרקצ'י, "לי אין צורך להתאוורר, לי יש צורך לפרק להם את הצורה, אבל אני מתאפק! זאת חבורה שבאה לעשות פוגרום בבית שלי ואף אחד לא עוצר או חוקר אותם. בחודש האחרון הרגשנו מופקרים לגמרי. בזמן האזעקות ישבתי עם המאבטחים הפרטיים ששומרים עכשיו מחוץ לבית שלי. זה הזוי".
המאבק של החרדים הקיצונים נגד אאורה ובעליה התחיל בחודש מאי, לאחר שרשות העתיקות מצאה באתר הבנייה של החברה ביהוד 280 קברים. אנשי הרשות תיארכו את הקברים לתקופות הכלקוליתית, הברונזה והרומית, מה שאומר שהאנשים שעצמותיהם נמצאו בקברים באתר חיו לפני כ־8,000 עד 1,700 שנה. מהממצאים, כפי שעלה מדו"ח של ארכיאולוג מרחב מרכז של רשות העתיקות, ד"ר עמית שדמן, לא ניתן היה לקבוע אם העצמות היו שייכות ליהודים. זאת, הוא כותב, מכיוון ש"בתקופה הרומית — בעיקר במאות הראשונה והשנייה לספירה — יהודים, נוצרים ופגאניים קברו אותו הדבר. קשה מאוד לציין ישות אתנית ללא סממנים נוספים כגון כתובות, כלי מידה וכיוצא באלה. סממנים אלה לא נמצאו כלל בחפירה". אלא שהוא מסייג: "קביעה זו הינה על בסיס מנהלי החפירה ואין היא מתיימרת לקלוע לדעתם של אנשי דת".
ואכן, אנשי ארגון אתרא קדישא החרדי, הפועל להגנתם ושימורם של קברי יהודים, לא השתכנעו. "על פי אמות מידה הלכתיות כמו מנח הנפטרים, ואופן הקבורה, מבחינתנו מדובר בבית קברות יהודי ולכן הוא צריך להישאר שם", אומר בכיר בארגון.
המחלוקת לגבי זהותם של המתים משמעותית. אם החרדים הקיצונים היו משתכנעים שהעצמות לא שייכות ליהודים, רשות העתיקות היתה מאשרת את פינויין מן האתר והן היו נקברות במקום אחר לפי נוהל שמקובל במקרים כאלה. אלא שמבחינת אתרא קדישא ותומכיו, זיהוי העצמות כשייכות ליהודים לטענתה לא איפשר את הפתרון הזה. התוצאה: העבודות באתר נתקעו.
גורם שבקיא בתחום אומר אומר כי מניסיונו, אי הבהירות מאפשרת להגיע למגוון הסדרים. "ניתן להעתיק את הקבר למקום אחר במלואו וניתן להביא עצמות לקבורה מחדש בצורה מכובדת. יש פתרונות קבורה ליהודים או לספק יהודים, וזה תלוי בהסדר שאליו מגיעים. זה עניין של כוח, כבוד וכסף. אין צודק ולא צודק, יש מי חזק יותר".
ביום שני השבוע הודיעה רשות העתיקות לאאורה כי החליטה להתיר לחברה להמשיך את העבודות ביהוד ללא מגבלות, אולם ספק אם אנשי אתרא קדישא והתומכים בארגון יזנחו את מאבקם. כך או כך, אטרקצ'י רואה בהחלטה ניצחון.
"משמעות ההחלטה היא שרשות העתיקות סיימה את העבודה, פינתה את השטח, ושאנחנו עובדים רגיל עד סוף הפרויקט. נגמר האירוע. הסמכות בחוק היא רק לרשות העתיקות, כל ההמצאות האחרות הן רק של פוליטיקאים", הוא אומר. "אנחנו עוברים מסכת התעללות של כמעט 50 יום ובבית אני עדיין עם אבטחה, אבל אני מרגיש גאווה. עמדנו בפרץ של הלחץ, הוונדליזם, האלימות והפרוטקשן. אם אחריי יבואו עוד יזמים — אולי התופעה הזאת תיגמר. אבל שלא נתבלבל — אני אמצה איתם את הדין ואגיש תביעות נגד כולם. עשו לי נזקים במיליונים, התפרעו, שברו, טינפו ויצאו חלקים!"
5 צפייה בגלריה
פשקוויל חרדי שקורא להצטרף להפגנות ביהוד. בכיר באתרא קדישא: "האנשים מגיעים להפגין מהכאב שלהם, זה הפך למאבק של עם ישראל"
5 צפייה בגלריה
חרדים מתפרעים ליד ביתו של אטרקצ'י בתל אביב, ביוני. "לאחר ההתפרעות אצלי בבית, החרדים הלכו לעשות טקס פולסא דנורא על הקבר של אבא שלי בקריית שאול. זו בעצם קריאה לאלוהים להורג אותי על הקבר של אבא שלי!"
"הגיעו שני אוטובוסים עמוסים בחרדים בזמן שהייתי בבית עם אשתי ועם בני. הם קפצו על הגדרות, שברו את השער, עקרו את האינטרקום, וזרקו על הבית בקבוקים ושקיות עם צואה. לקח לנו שלושה ימים לטהר את זה"
אתה נחשב מקורב לראש הממשלה. בכל הזמן הזה לא יכולת להרים טלפון ללשכה שלו ולבקש עזרה?
"אני לא מנצל קשרים, אבל יש פה חידלון של המערכת. סוחטים פה יזם. איך המשטרה מאפשרת את זה?!"
בוא נלך קצת אחורה. ספר מה בדיוק קרה אצלך בבית.
"בלילה שבין חמישי לשישי בתחילת יוני הגיעו בבת אחת שני אוטובוסים עמוסים בחרדים בזמן שהייתי בבית עם אשתי ועם בני החייל. הם קפצו על הגדרות של הבית, שברו את השער, עקרו את האינטרקום, וזרקו על הבית בקבוקים ושקיות עם צואה. לקח לנו שלושה ימים לטהר את הדבר הזה. רק תדמייני שלא היו לי מאבטחים ועשרות מופרעים היו מצליחים להיכנס לי לסלון".
ומה קרה לאחר שהם לא הצליחו?
"לא ראיתי שהשוטרים שהזעקנו עצרו מישהו מהם, וממני המופרעים האלה נסעו לאלקנה, לבית של המשנה למנכ"ל שלי, הוד וקסלר, שלמזלו היה בחופשה. מה שהם עשו אצלי ואצלו זה ונדליזם לשמו. אלו לא היו הפגנות רגילות. הם באו לשבור".
ומה עשיתם?
"הגשנו תלונה למשטרה, ואמרו לנו שמטפלים בה, אבל החלטתי שאני לא מתכוון לוותר כהוא זה. אני אשלם מיליונים למאבטחים ולא יסחטו ממני שקל. הם חשבו שישברו אותי כמו את כולם, אבל אצלי זה לא יקרה".
איפה השוחד? חזקי קלמנוביץ', איש אתרא קדישא שנפגש איתך, הכחיש שדרש ממך שקל לאתרא קדישא, אלא שתממן את שימור הקברים באתר הבנייה. הוא גם אומר שההפגנות נובעות מקושי רגשי של הקהילה החרדית לנוכח מה שנתפס אצלה כחילול קברי יהודים.
"לי קלמנוביץ' אמר 'בוא נעשה פתרון קונסטרוקטיבי — נשמר את הקברים במרתף, כי צריך פתרון הנדסי שישאיר אותם בשטח'. אבל הפתרון הזה יעלה לי 10 מיליון שקל! מנכ"ל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, אמר לי 'למה אתם לא מסתדרים איתם?' אבל אני לא 'מסתדר' עם אף אחד. יש חוק. אני מסתדר רק איתו".
גורם בענף הבנייה מסביר: "אנשי אתרא קדישא לא דורשים כסף אלא פתרון שעולה הרבה כסף. הם מייצרים את הבעיה ואז מציעים פתרון. לי אישית הציעו אותו בשרטוט של אדריכל ואז גם הפנו אותי לקבלן שיודע לבצע אותו".
5 צפייה בגלריה
הפגנת חרדים באתר הבנייה של אאורה ביהוד שבה הוצת טרקטור, בשני שעבר. "סוחטים פה יזם. איך המשטרה מאפשרת את זה?!"
תשלום על הפגנות, תשלום כפול לחוטפים מכות
קצת רקע: 114 דירות שנבנו בשנות החמישים והשישים נהרסו במסגרת הפרויקט של אאורה ביהוד כדי להקים במקומן מתחם מגורים ובו 450 יחידות דיור. "מכיוון שיהוד מוכרזת אזור עתיקות, התפקיד של רשות העתיקות הוא לשמר אותן, ומשום כך באתרי בנייה במקומות האלה עושים בדיקה מקדימה, מפקחים תוך כדי עבודה וחופרים, והיזם משלם על זה אגרה — במקרה הזה 3 מיליון שקל", אומר אטרקצ'י. "באתר שלנו מצאו כדים, קברים ושרידי אדם, אבל עצמות לא נחשבות לעתיקות ולכן אינן בתחום טיפולה של הרשות. חוץ מהחבר'ה מאתרא קדישא אף אחד לא טוען שהן שייכות ליהודים. הם מגיירים את המתים".
אטרקצ'י לא קונה את הטענה שלפיה החרדים שמפריעים מזה חודשיים לעבודות באתר והשתוללו בביתו ובבית המשנה למנכ"ל שלו מונעים רק מדאגה לגורל העצמות שנמצאו ביהוד. הוא סבור שישנה מאחוריהם יד מכוונת שמפעילה עליו לחץ באמצעותם. לטענתו, בשיחה שניהל עם אחד מנהגי האוטובוסים שהביאו את המפגינים ליהוד, נאמר לו שכל מפגין שמגיע לאתר מקבל תשלום עבור מאמציו, ושהתשלום מוכפל אם אותו מפגין סופג מכות במהלך ההפגנה.
מידע שמהדהד את חשדותיו של אטרקצ'י הופיע ב־2012 בתחקיר של העיתונאים יקי אמדקר וג'וש בריינר שפורסם בוואלה. נטען בו בין השאר כי אנשי אתרא קדישא פנו ליזם וביקשו ממנו לפקח על הבנייה בתשלום. כשיזם נענה לבקשה, אנשי הארגון מתגמשים ודווקא מסייעים בפינוי קברי יהודים משטחים המיועדים לבנייה. וכשהם לא? "מי שמסרב לשלם — הם ידאגו למרר לך את החיים ויפגינו לך מתחת לבית, יאיימו על הילדים שלך ויעשו הכל כדי לעצור את העבודות", צוטט בתחקיר אהרלה יקטר, שפרש מאתרא קדישא והקים את האגודה למניעת חילול קברים.
בעצם אתה טוען שנסחטת.
"כן. ואני לא מוכן להיסחט. יש שרידים? נביא רב או כהן דת מוסלמי ונזיז אותם. אני אשלם על זה, אבל אל תתערבו ותגידו לי מה לעשות! אתרא קדישא זה לא גוף של המדינה. אני לא מחויב לדרישות שלהם!"
אתה מאוד נסער.
"אני מנסה לספר מה קרה בצורה נינוחה למרות מה שעברנו. יומיים־שלושה לאחר ההתפרעות אצלי בבית, החרדים הלכו לעשות טקס פולסא דנורא על הקבר של אבא שלי בקריית שאול. זו בעצם קריאה לאלוהים להרוג אותי על הקבר של אבא שלי!".
"כשהייתי בכיתה ה' ואחותי היתה בכיתה ח', ילד שהיה בגילה וגדול ממני בהרבה תקף אותה ולא היססתי לקפוץ עליו. גם עכשיו אני רוצה להגן על הבית שלי מהאנשים שהסתערו עליו ואני מחזיק את עצמי לא להיכנס בהם"
"לנפטרים יש חזקה קניינית. היזם אמור לספוג את העלות"
בכיר באתרא קדישא מכחיש מכל וכל את טענותיו של אטרקצ'י, שלפיהן פעילות הארגון מהווה סחיטה לכאורה. "זה כל כך הזוי ומופרך", הוא אומר. "גם כשאנחנו מלווים פרויקטים ונותנים יעוץ ליזם זה נעשה בחינם. אנחנו וכסף לא הולכים ביחד. יש עלות לפתרון, לשינוי שהוא נדרש לעשות, אבל אפילו לא הספקנו להיכנס איתו לזה, כי היה אפס שיתוף פעולה מצד אטרקצ'י מהרגע הראשון. מרגע שהוא הבין שמדובר בבית קברות, הוא פשוט רצה להעיף אותו משם. אלא שלנפטרים יש חזקה קניינית במקום, וכדי שלא לפגוע בהם צריך לשנות את התכנון ולבנות מעליהם. את זה היזם אמור לעשות ולספוג את העלות".
ואם לא ממלאים אחר רצון העמותה אז חרדים מגיעים להפגנות אלימות באתר? זורקים צואה על בית של יזם?
"אין לי מושג מי האנשים האלה. אם זרקו צואה זה מזיק למערכה, אבל עדיין זה לא מצדיק להרוס בית קברות יהודי בן אלפיים שנה. אנחנו לא מממנים אוטובוסים, לא גובים שכר על ייעוץ ומשתדלים אפילו לא לשתות קפה במקום שאליו אנחנו באים. האנשים מגיעים להפגין מהכאב שלהם, זה הפך למאבק של עם ישראל".
אטרקצ'י לא משתכנע, וכדי להמחיש את ההשפעה שלשיטתו יש לאתרא קדישא על מקבלי ההחלטות הוא מספר שכשבוע לפני הצתת הטרקטור נערך באתר ביהוד סיור יוצא דופן. לקחו בו חלק מנהל רשות העתיקות; ראש עיריית יהוד־מונוסון אמנון סעד; ושני שרים שבחרו להקדיש לעניין זמן בימים שבהם נוחתים על ערי ישראל טילים בליסטיים: שר המורשת, עמיחי אליהו, ושר הדתות, מיכאל מליכאלי. אל הארבעה התלווה גם קלמנוביץ', ואת אטרקצ'י זה הרתיח. "לזמן את קלמנוביץ' לסיור כזה זה לתת לגיטימציה לעמותה שלו ולציבור שעומד מאחוריה ונוהג באלימות, ולניסיון לסחוט אותי", הוא מאשים.
בסיכום הפגישה שהופץ למשתתפים, ראש העירייה התייצב לצד היזם: "לאור הממצאים לא נמצא אישור ודאי שהקברים הם של יהודים", כתב. "מעמדם לפי שעה הוא של מסופקים, ולכן אני מציע פתרון של העברה שלהם למקום אחר. אין היתכנות לפתרון הנדסי במקום ואין לשנות את התוכנית... לא אתן ידי לבריונות ואני רואה את עצמי כסמכות היחידה במתן האישור להמשך הבנייה".
אלא שבינתיים, לרשות העתיקות היו טענות דווקא כלפי אטרקצ'י. "לצערנו", נכתב בתגובתה, "החפירה באתר נעצרה לזמן קצר בתחילת יוני בשל חקירה פלילית נגד חברת אאורה בחשד שהיא לקחה את החוק לידיים והפעילה גורמים להוצאת ממצאים ארכיאולוגיים ועצמות, תוך פגיעה בקברים, באישון לילה ובהסתר מרשות העתיקות וממשרד הדתות".
"קשקוש", טוען אטרקצ'י בתגובה. "לא באתי להוציא כלום. לפני שבועיים הבאנו רב וקברן שיתחיל לפנות את השרידים שבהם רשות העתיקות אומרת במפורש שהיא לא מטפלת".
ומה לגבי החקירה הפלילית?
"לא ידוע לי על תלונה. זימנו שני עובדים שלי לרשות העתיקות. שאלו אותם שאלות במשך שעה וקיבלו מהם תשובות".
שר הדתות מלכיאלי, שמשרדו עשוי להתבקש בסופו של דבר להכריע בסוגיה בהיותו הגוף המדינתי שאמור לטפל בהעתקת קברים ממקומם, אומר כי "אם יתברר שהנושא בסמכות המשרד נעביר אותו לרבנות הראשית ומה שהיא תגיד לנו — נעשה. השכל הישר אומר שנעתיק את הקברים ושבכך יסתיים העניין. אני לא מכיר פסיקה ביחס למה שהוא ספק יהודי, אבל נבצע את מה שתהיה הפסיקה ההלכתית בנושא".
"אי אפשר לאיים עליי. אני לא יודע מה זה להיות חלש"
אטרקצ'י, אב לשלושה בנים, ששניים מהם עובדים באאורה, נולד בשכונת קריית שלום שבדרום תל אביב לאם ילידת טורקיה שהיתה עקרת בית, ולאב יליד עיראק שהיה ירקן. את התעקשותו להיאבק באלימות שמפעילים נגדו החרדים הוא מייחס לכך שבילדותו נדרש להיות קשוח כדי לשרוד בשכונה.
"אני יודע להתמודד עם כל מצב", הוא אומר, "לכן עליי אי אפשר לאיים ואולי אי אפשר לסחוט. אני לא יודע מה זה להיות חלש. זה מגיע מהשכונה שהיית צריך להיות חזק בשביל לשרוד בה. כשהייתי בכיתה ה' ואחותי היתה בכיתה ח' ילד שהיה בגילה וגדול ממני בהרבה תקף אותה ולא היססתי לקפוץ עליו. גם עכשיו אני רוצה להגן על הבית שלי מהאנשים שהסתערו עליו ואני מחזיק את עצמי לא להיכנס בהם".
את משיכתו לעולם העסקי אטרקצ'י זוקף לזכות העבודה עם אביו. "למרות התארים שיש לי (תואר ראשון במשפטים, בכלכלה ובמדעי המדינה ותואר שני במינהל ציבורי ושלטון מקומי — דב"נ) את המסחר למדתי בחנות הירקות של אבא שלי בשדרות ירושלים ביפו. הייתי ילד חרוץ ומגיל 7 הלכתי לעבוד איתו בחנות אחרי בית הספר. בסביבה שבה גדלתי הייתי ילד קצת חריג מבחינת השאיפות שהיו לי להתקדם ולהתפתח".
אטרקצ'י החל את דרכו הניהולית בשירות הציבורי. הוא היה סגנו של ראש עיריית חולון משה רום ואז שימש מבקר העירייה ונחשף לתחומי התכנון, הבנייה, והכספים. לאחר מכן למד יזמות נדל"ן ובגיל 32 מונה לנהל את החברה הממשלתית לפיתוח לוד ורמלה. "עוד לא קראו לזה פינוי־בינוי אבל זה בעצם מה שהחברה עשתה. זה נתן לי את הניסיון הכי גדול שיש", הוא אומר.
מתי התחלת לחשוב כיזם?
"כל החיים חשבתי כיזם. גם כשכיר התנהלתי כאילו זו חברה שלי, זה בדנ"א. ב־2004 יצאתי לשוק הפרטי וב־2007 הקמתי עם שותפים (בועז משעולי ויוסי צליח) את אאורה ישראל. כשהשותפים שלי נכנסו לקשיים בגלל השקעות שלהם ברומניה, ב־2011–2012 עשיתי רכישה במהופך ומאז החברה הציבורית בבעלותי. לאט־לאט פינוי־בינוי הפך לעיקר הפעילות שלנו, ובשנים האחרונות אנחנו עושים רק פרויקטים גדולים".
תמכור מניות?
"אין סיכוי בעולם שאמכור את החברה, ואמשיך לעבוד פה כל עוד אני נושם".
כמה מהפעולות שביצע אטרקצ'י בחברה הציבורית זכו לביקורת. כך למשל כשהתברר שאת שירותי עריכת דין לאאורה מספק משרדה של סיגל אטרקצ'י, אשתו של יעקב, תמורת עמלות של 1.5% מחוזי המכר שנחתמו בידי החברה. בסך הכל שולמו לה בין 2012 ל־2018 כ־36 מיליון שקל. באוגוסט 2019 קנסה הרשות לניירות ערך את החברה בסכום של 200 אלף שקל עקב גילוי חסר על התשלומים לאשתו של אטרקצ'י בדיווחי אאורה. "זה משלב אחר בחיי החברה", אומר כיום אטרקצ'י. "יש לה עוד כמה פרויקטים מהעבר, אבל בנוסף אנחנו עובדים עם עוד 20 משרדי עו"ד".
באפריל האחרון אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב לנהל תביעה נגזרת נגד אטרקצ'י בטענה שהוא ניצל לכאורה הזדמנות עסקית של החברה — רכישת קרקע ובניית קמפוס הקרייה האקדמית אונו — באמצעות חברה פרטית שבבעלותו, וזאת בלי שהדבר הוצע קודם לחברה הציבורית. אטרקצ'י אומר שהרכישה לא היתה בתחום שהתחרה בפעילות אאורה. מאאורה נמסר: "אאורה מעולם לא ניסתה לרכוש וגם לא רכשה מעולם מגרש שייעודו מסחר ותעסוקה. אאורה גם לא יזמה או פיתחה או מכרה מגרש שזה ייעודו. אאורה עוסקת בנדל"ן למגורים ותחום עיסוקה אינו נדל"ן למסחר ותעסוקה".
"כדי לענות על הצרכים של ענף הבנייה צריכים להגיע עוד 50–60 אלף עובדים זרים לישראל. נשגב מבינתי למה זה עדיין לא קורה. הכי טוב יהיה להביא לפה עובדים מקצועיים, ואם לא – אז להכשיר עובדים אחרים"
5 צפייה בגלריה
בניית ממ"דים בשדרות. "המציאות חייבת להדליק פה את כל הנורות האדומות ולהגיד לכולם: תתחילו לאשר תוכניות ומהר"
(צילום: עמית שעל)
5 צפייה בגלריה
בניין שנפגע מטיל איראני ברמת גן, ביוני. "הסיבוב הבא יגיע, השאלה רק מתי"
(צילום: שאול גולן)
"מיגון דירתי הוא כבר לא פריבילגיה אלא צו השעה"
שווי השוק של אאורה זינק ב־41% בתקופת המלחמה עם איראן עקב כך שהמרת בתים ישנים בבתים חדשים שיש בהם ממ"ד היא גזרת הפעילות המובהקת של החברה. כיום היא נסחרת לפי שווי של 7.1 מיליארד שקל והיא פעילה ב־30 פרויקטי פינוי־בינוי שבהם אלפי דירות.
ב־%56 מהדירות אין ממ"ד. מה עושים עם זה?
"היום מיגון דירתי הוא כבר לא פריבילגיה, הוא צו השעה. המציאות של התקופה האחרונה חייבת להדליק פה את כל הנורות האדומות ולהגיד לכולם: תתחילו לאשר תוכניות ומהר. בנייני המעברות משנות החמישים והשישים נבנו בסטנדרט שהיום לא ראוי. הם יכולים ליפול מרעידת אדמה, תחזוקה לקויה, שלא לדבר על הדף של טיל. לכן חייבים לתמרץ פינוי־בינוי. החשש שלי הוא שעכשיו, כשנגמרה המלחמה, נחזור לשגרה ונגיד 'וואלה הכל בסדר פה', וזה הכי גרוע, כי הסיבוב הבא יגיע, השאלה רק מתי".
הבעיה היא שגם אם המדינה תתמרץ את בנייתם — מאז 7 באוקטובר אין בארץ מספיק פועלים כדי לממש את ההחלטה.
"לפני 7 באוקטובר שוק הבנייה הסתמך על עובדים זרים, סינים בעיקר, ועל פלסטינים מעזה ומיהודה ושומרון. עזה נסגרה, משם אף אחד לא מצפה שהגעת פועלים תחודש. מיהודה ושומרון מגיעים קצת פועלים במתכונת של עצימת עיניים. לדעתי החלק הזה ייפתח בשלב מסוים, אבל קשה לבנות על היציבות שלו בגלל שיקולי ביטחון. חייבים יותר עובדים זרים במדינה. כשאני מוכר דירה — אני רוצה לספק אותה בזמן".
אז מה לשיטתך המדינה צריכה לעשות?
"כדי לענות על הצרכים, צריכים להגיע עוד 50–60 אלף עובדים זרים. נשגב מבינתי למה זה עדיין לא קורה. הכי טוב יהיה להביא לפה עובדים מקצועיים, ואם לא — אז להכשיר עובדים אחרים".
הבאת כמות כה גדולה של עובדים זרים עשויה ליצור בעיות חברתיות.
"למה? תבדקי את העובדים הסינים — הם לא נשארו לגור פה. בדרום תל אביב יש בעיות בגלל אפריקאים שנכנסו לארץ באופן לא חוקי. עובדים שמגיעים מסין והודו מגיעים לתקופה וחוזרים".
אתה עומד בלוחות הזמנים שלך?
"אנחנו מחזיקים חברה קבלנית בעצמנו, את מגידו שקנינו לפני שנה וחצי מרני צים כי הבנתי שיש בעיית פועלים, אז מה שאנחנו יכולים אנחנו בונים בעצמנו. בנוסף לכך אנחנו עובדים עם קבלנים שעושים לנו ביצוע. ב־%80–90% מהפרויקטים בשנה וחצי האלה הסתדרנו, אבל בגלל המחסור אני צריך לשלם על הביצוע יותר. ומה שעולה לי יותר עולה גם ללקוח".
בפרויקטים של פינוי־בינוי אתה מוגן?
"אני לא משלם מיליונים ומיליארדים על הקרקע, אז עלויות המימון יחסית יותר נמוכות. במשך השנים הרבה יזמים התרחקו מפינוי־בינוי כי מבחינתם אתה מחכה הרבה זמן וזה לא קורה, אבל היום זה צו השעה. פינוי־בינוי לדעתי תופס 25% מנפח הבנייה בישראל ובעוד כמה שנים לדעתי יתפוס את רובו".
בעבר הלא רחוק שמך עלה לכותרות כשהתגלה שתיווכת בין בנימין נתניהו לבני גנץ בהקמת ממשלת האחדות ביניהם. כישלון ההסכם מרחיק אותך מהפוליטיקה?
"חשבתי שאני יכול לעזור להקים ממשלה שרוב הציבור רצה. אני לא אחראי לביצוע. ביום שהוקמה הממשלה הסתיימה עבודת ההתנדבות שלי. מה שקרה ביניהם אחר כך (הסכם הרוטציה הופר —דב"נ) זה כבר פוליטיקה".
איך הגעת לזה?
"אני ונתניהו מכירים הרבה שנים, ואנחנו ביחסים ידידותיים ביותר. חשבתי שכאיש עסקים אני יכול לעזור בלחשוב מחוץ לקופסה".
אתה כועס עליו על כך שהוא נעזר בך להקים ממשלת רוטציה ולא יישם את חלקו בעסקה?
"כל מה שהמדינה צריכה אני מתייצב, אבל אני לא פוליטיקאי. פרויקט חיי הוא אאורה".
אתם בקשר היום?
"לא כל כך".
