בג"ץ דחה עתירה נגד דין הרציפות בחוק ההשתמטות: "העת לביקורת היא בתום ההליכים"
השופטים סירבו להתערב בהליך חקיקה שטרם הושלם למרות חוות דעת היועמ"שית על "קשיים מהותיים". החוק מבוסס על הצעה מתקופת ממשלת השינוי
בג"ץ דחה את עתירת משמר הדמוקרטיה הישראלית ופורום איילון לזכויות האדם נגד החלת דין רציפות על חוק ההשתמטות מהקדנציה הקודמת. מדובר בהליך שפתח את חקיקת חוק ההשתמטות בקדנציה הנוכחית וממילא אם העתירה היתה מתקבלת היה צריך לפתוח בחקיקה מחדש. שופטי בג"ץ קבעו שלא מדובר במקרה חריג שמצדיק חריגה מהכלל ואינם מתערבים בהליך חקיקה לפני שיסתיים.
ב-31.1.2022 בתקופת ממשלת השינוי אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק ההשתמטות שהיתה בעצם חוק המשך הפטור משירות לתלמידי הישיבות. בשל פיזור הכנסת ארבעה חודשים לאחר מכן הליכי החקיקה לא הושלמו. ב-16.5.2024 החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה להביא את ההצעה לאישור הכנסת בדין רציפות כפלטפורמה לחקיקת חוק ההשתמטות החדש. זאת, בין היתר במטרה להתבסס על חוק של האופוזיציה הנוכחית. הוועדה עשתה זאת למרות חוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה לפיה ההצעה להחיל דין רציפות על הצעת חוק מלפני ה-7.10 ללא עבודת מטה מסודרת "לוקה במספר קשיים מהותיים". לכן לפי עמדת היועמ"שית "קיימת מניעה משפטית" להעביר אותה.
ב-6.6.2024 הפיצה היועצת המשפטית לכנסת שגית אפק חוות דעת לפיה הכנסת רשאית להצביע על החל דין הרציפות למרות הפגמים, בהנחה שניתן יהיה לתקן אותם בהליכים יסודיים בוועדת החוץ והביטחון. ב-10.6.2024 הוגשה העתירה (עורכי הדין יובל יועז ואוהד שפק ייצגו את משמר הדמוקרטיה ועו"ד משפה שפירא את פורום איילון). השופטת יעל וילנר נמנעה מלהוציא צו ביניים נגד קיום ההצבעה בכנסת ובאותו יום החילה הכנסת דין רציפות על החוק שמשמש בסיס לדיונים על חוק ההשתמטות בוועדת החוץ והביטחון. עמדת הממשלה היתה כי אין מקום לביקורת שיפוטית על הליכי חקיקה בטרם הושלמו וכן שאין פגם חמור בהחלטת הממשלה. העתירה עוד לא הגיעה לשלב שבו צריכה היועצת המשפטית להחליט אם להעניק לממשלה ייצוג נפרד.
השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ודפנה ברק ארז כותבים כי "הגענו לכלל דעה כי אין מקום לחרוג במקרה זה מהכלל לפיו העת לביקורת שיפוטית על הליכי חקיקה היא בתום ההליכים". זאת על בסיס עיקרון הכבוד ההדדי בין הרשויות. עוד ציינו שדחיית מועד הביקורת השיפוטית עשויה לייתר את הדיון כולו אם חוק ההשתמטות לא יאושר.
הם מציינים ש"בשלב זה איננו מביעים עמדה לגופם של דברים". אבל כן מזכירים שיועמ"שית הכנסת שגית אפק כתבה בחוות הדעת שלה ש"הליך חקיקה תקין עשוי לרפא פגם שנפל בשלבי הכנת והגשת החוק ממשלתית ולמצער ליטול את עוקצו ולשול את סיווגו כפגם היורד לשורשו של הליך המצדיק את התערבות החקיקה".
