סגור
ראש הממשלה בנימין נתניהו והכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג
ראש הממשלה בנימין נתניהו והכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג (צילומים: יאיר שגיא, אלכס קולומויסקי)

הכלכלנית הראשית: ההפיכה המשטרית עלולה למחוק מחצית מהגידול בצמיחה לנפש בחמש שנים

אחרי האזהרה של אגף התקציבים הבוקר לאובדן של 100 מיליארד שקל בשנה, גם שירה גרינברג מספקת תחזית מדאיגה: ההפיכה עלולה למחוק כ-270 מיליארד שקל מהתוצר על פני 5 שנים וכ-385 מיליארד שקל בהכנסות ממסים על פני 15 שנה

אחרי אגף התקציבים שהזהיר הלילה את שר האוצר כי "ההפיכה המשטרית תגרום לאובדן של עד 100 מיליארד שקל בשנה למשק", הכלכלנית הראשית במשרד שירה גרינברג מספקת תחזית "שמרנית" וקודרת הרבה יותר. לפי הניתוחים של גרינברג וצוותה, ההפיכה המשטרית עלולה למחוק מחצית מהגידול בצמיחה לנפש (0.8 נקודות אחוז), כ-270 מיליארד שקל מהתוצר על פני חמש שנים וכ-385 מיליארד שקל בהכנסות ממסים על פני 15 שנה.
הניתוח של גרינברג שגם מבוסס על סימולציות ועל הספרות הכלכלית מראה כי הנזק להכנסות ממסים מזנק על פני זמן: אם ב-5 השנים הראשונות אובדן הכנסות ממסים המצטבר צפוי להגיע ל-70 מיליארד שקל, בין השנים ה-10 ל-15 (החומש שאחרי עשור) הנזק המצטבר עבור אותם שנים- פשוט עשור מאוחר יותר -מזנק פי 5.5 ומגיע ל-385 מיליארד שקל. קרי, הנזק עולה בקצב עולה.
גרינברג מזהירה כי האומדן שהיא מספקת הוא ממש לא של תרחיש פסימי, ש"הגמישות" שנלקחה לצורך החישובים (מידת הרגישות של הכנסות ממסים להתפתחות התוצר והצמיחה) היא נמוכה יחסית. כלומר, ההנחה היא כי ההאטה החדה בקצב הצמיחה תשפיע יחסית מעט על הכנסות ממסים. קרי, בקצה, הפגיעה עלולה להיות הרבה יותר חדה. כמו כן, הניתוח של גרינברג מזהיר כי קשה לאמוד את הפגיעה בהייטק ולכן האומדנים עלולים להיות שמרניים גם בגלל הסיבה הזו.
מוקדם יותר הבוקר כאמור פורסם כי אגף התקציבים במשרד האוצר הציג אתמול (ב') בדיון לילי חריג לשר בצלאל סמוטריץ' ניתוח ובו מופיעות ההשלכות האפשריות של ההפיכה המשפטית על כלכלת ישראל, לרבות חשש למחיקת תוצר של עד 100 מיליארד שקל בשנה על פני עשור. זאת בעקבות הורדת דירוג אפשרית לישראל.
אתמול בצהריים הציגו ראשי האוצר למנכ"ל האוצר שלומי הייזלר את העבודות ואת התוצאות הקשות כאשר הדיון עם השר היה מתוכנן ל-19:00. אלא שהסקנדל התורן שסמוטריץ' חולל בנאומו בצרפת (משבר דיפלומטי מול ירדן) שכלל האמירה ש"אין דבר כזה עם פלסטיני" - עיכב את הדיון שהחל באיחור רב. בתום הדיון, סביב חצות, שיגר סמוטריץ הודעה לפיה "בדיון הוצגו נתוני המאקרו של ישראל והוצגו הסיכונים וההזדמנויות האפשריות של הרפורמה והמחאה נגדה. הכלכלה הישראלית חזקה, והנתונים הנוכחיים כפי שהוצגו בדיון ממשיכים להצביע על איתנותה ועל פוטנציאל הצמיחה הגדול של המשק הישראלי. תפקידנו גם לשווק לשווקים ולגורמים איתם אנו עומדים בקשר בעולמות הכלכליים הבינלאומיים את איתנות הכלכלה הישראלית אל מול המשבר הכלכלי הבינלאומי, את איתנות הדמוקרטיה הישראלית".
בכירי האוצר הזדעזעו לקרוא את הודעה ואחד מהם מסר ל"כלכליסט": "הודעת שר האוצר איננה משקפת מה שהיה בחדר. לא ברור על איזה הזדמנויות הוא מדבר ומתייחס. היתה תמימות דעים בתוך החדר כי המהלכים עלולים לפגוע פגיעה קשה ביותר בכלכלת ישראל". היועץ המשפטי של האוצר, אסי מסינג, אחד מהגורמים שהכי לחץ לקיום דיון שכזה, הציג גם הוא ופירט את הצעדים המתוכננים והבליט כי הם טומנים בחובם סכנה ממשית לפגיעה בזכויות קניין והפרט. כמו כן, הוא הציג כי יש חששות שגופים אחרים ייפגעו, כמו הספרייה הלאומית והערוץ הממשלתי.
גם מנהל רשות המסים, ערן יעקב, הביע חששות כבדים מההשלכות הכלכליות והתריע בפני תופעה המכונה "היפוך שרוולים" בסקטור ההייטק הקריטי: קרי, מהלך שבו חברות אם ישראליות שבבעלותן חברות בת מחוץ לארץ, לרבות ארה"ב, "יחליפו סטטוס" בצורה כזו שאותן חברות בת יהפכו לאם וחברת האם תהפוך לחברת הבת. כתוצאה מהמהלך הזה, הכנסות ממסים תישארנה במדינה שבה רשומה חברת האם החדשה (חו"ל) וזה עלול לגרום לפגיעה קשה בזרם הכנסות המדינה ממסים. נזכיר כי ההייטק הישראלי אחראי לרבע ממס הכנסה ליחידים בישראל.