12,800 מכסות מול ביקוש של 30 אלף: ענף המסחר והשירותים מתחנן לעובדים זרים
משרד החוץ מתקשה לקדם הסכמים בילטרליים, והמעסיקים דורשים לאפשר הבאת עובדים ללא תיווך ממשלתי. "אנחנו מתחננים לעובדים, הישראלים לא מוכנים לעבוד בעבודות האלה", טוענת היועמ"שית של רשת קרפור. נציג איגוד לשכות המסחר: "המחסור גורם לפגיעה בשירותים ועליית מחירים"; רשות האוכלוסין הודתה בדיון כי היא נעדרת יכולת אכיפה מול פועלי בניין לא חוקיים
משרד החוץ עוד לא הצליח לחתום על הסכם בילטרלי מול ממשלת הודו להבאת עובדים זרים מהמדינה, והמעסיקים ממשיכים להתחנן לאישורים להבאת עובדים באופן פרטי, לפחות עד שייחתמו הסכמים עם מדינות נוספות.
היום (א') המשיכה הוועדה לעובדים זרים בראשות ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) לדון במחסור בעובדים זרים לענף המסחר והשירותים. עטייה ציינה כי הוקצתה לענף מכסה של 6,400 עובדים זרים שאושרה בהבאה פרטית, היות שהחתימה על ההסכם הבילטרלי מול ממשלת הודו מתעכב. משרד הכלכלה והתעשייה פרסם קול קורא, ולאחריו המכסה נוצלה במלואה על ידי בקשות שהגישו המעסיקים.
אלא שהביקוש גבוה משמעותית ממספר המכסות, ועל פי מספר המעסיקים שהגישו בקשות לעובדים זרים הוא עומד על 25 אלף עובדים, בעוד ההקצאה כולה עמדה כאמור על 6,400 עובדים זרים בלבד. בעקבות בקשת משרד הכלכלה להגדלת המכסה הקיימת לאור הצרכים במשק והביקוש הרב, אושרה בוועדת המנכ"לים ב-10 בפברואר מכסה נוספת של 6,400 עובדים זרים נוספים לענף, כך שהמכסה עומדת כיום על 12,800 עובדים זרים לענף המסחר והשירותים. המכסה הנוספת תתאפשר בהבאה בילטרלית בלבד, ועל כך המעסיקים מתלוננים.
שרה דיאמנט, נציגת משרד הכלכלה, אמרה כי לענף הוקצו בסך הכל 5,170 עובדים מתוך המכסה של 6,400 שאושרה. "כולנו מבינים שיש ביקוש אדיר והיצע דל. אנחנו מבינים את הזעקה. אולם אישור מספר העובדים בסמכות ועדת המנכ"לים", אמרה.
איה מרקר, היועמ"שית של רשת קרפור, ביקשה שיתנו להם את המכסות שלא מומשו. "קרפור לא הגישה בקשה למכסות עובדים זרים בסבב הראשון מכל מיני סיבות", אמרה. "המצוקה לעובדים בתחום הקמעונאות אדירה. אנחנו מתחננים לעובדים. זה לא שהמכסות לוקחות מקום של עובדים ישראלים, אלא שהישראלים לא מוכנים לעבוד בעבודות האלה. אנחנו רשת שזקוקה לעובדים נואשות. יש כ-1,200 מכסות שלא מומשו, תנו לנו להשתמש בהן. העובדים שלי עושים עבודות ניקיון כי אין לנו עובדי ניקיון, והשרשרת הזו מחמירה".
אלי יפרח, סמנכ"ל משרד החוץ, אמר כי המשרד מעדיף הבאת עובדים בהסכמים. "זה יותר חוקי ויותר מגן על העובדים ועל המעסיקים. אנחנו מכירים את המצוקות ופועלים לקדם הסכמים עם מדינות שונות, ובשלב זה גם בוחנים הסתה של הבאת עובדים שהיו אמורים להגיע לתחום הבנייה מהודו, לתחומים אחרים. אנחנו אמורים להיפגש עם ההודים בסוף מאי. גם קבענו לאמצע מאי פגישה עם הפיליפינים בניסיון להחזיר עובדים פיליפינים לישראל. אנחנו דנים בנושא יחד עם רשות האוכלוסין ומנסים כל הזמן לפתור את הפלונטרים וזה לא תמיד פשוט. יש ניסיונות להרחיב הסכמים גם מול מדינות נוספות, אבל יש מדינות שיש להן אזהרת מסע לישראל ולא מוכנות לשלוח עובדים לכאן. אנחנו בתקופת מלחמה, ולמרות הכל, ובגלל היעדר עובדים פלסטינים, מחפשים עוד מדינות".
עליזה אשכנזי, מנהלת המשק בקופ"ח כללית, שמפעילה 14 בתי חולים, אמרה כי מרבית עובדי הניקיון בקופה מועסקים על ידי חברות ניקיון, ובתי החולים נמצאים במצב של מחסור מתמשך בעובדי ניקיון. "כל חברות הקבלן שלנו הגישו הקצאות וקיבלו הרבה פחות. אנחנו מחויבים לשמור על הניקיון כדי למנוע זיהומים. עכשיו פותרים את הבעיה עם שעות נוספות לעובדים הקיימים, מה שיגרום לשחיקה שלהם בעתיד, וזה לא הפתרון".
עו"ד צבי קן תור מלשכת עורכי הדין טען כי הבאה פרטית של עובדים הוכחה כיעילה ביותר: "יש בה את כמות העובדים הכי קטנה שבורחים ממעסיקיהם, הכי פחות עובדים לא מקצועיים והכי פחות הפרות יחסי עבודה של העובדים. בהבאת עובדים בילטרלית המעסיקים מקבלים חתול בשק. מעסיקים שילמו אלפי דולרים לקבלני כוח אדם. ההבאה בשיטת G2G (מסלול המבוסס על הסכמים בין מדינות, כאשר המדינה מספקת את העובדים ישירות לתאגידים – א"י) היא כישלון מוחלט".
מאיר שמש מהתאחדות קבלני הפיגומים אמר כי קבלני הפיגומים לא הגישו בקשות להקצאת עובדים לענף, מאחר שהם האמינו שהפלסטינים יחזרו לעבוד. "בנוסף, קבלנים מעסיקים פלסטינים לא חוקיים. הרשויות מודעות ומעדיפות להעלים עין. אנחנו מעדיפים להעסיק עובדים חוקיים ולא פלסטינים לא חוקיים. המחסור בעובדים גורם לעובדים לנצל את המעסיקים. הם דורשים תשלום גבוה בשכר שלא ידווח, וכך המדינה מפסידה הכנסות ממסים. בכל הענפים מעסיקים עובדים ללא היתר", ציין.
נציג איגוד לשכות המסחר, אלישע יפרח, אמר: "אין מניעה להתאמת המכסה לביקוש. מוצו כל האפשרויות להעסקת עובדים ישראלים. הענף קיבל מכסה של 6,400 עובדים בזמן שהביקוש עומד על כ-30 אלף עובדים. המכסה מומשה במהירות שיא, המחסור גורם לפגיעה בשירותים ועליית מחירים".
הדיון על העובדים הזרים חשף: לרשות ההגירה כמעט ואין פעילות אכיפה
עוד עלה מהדיון כי יכולת האכיפה של רשות האוכלוסין וההגירה אל מול עובדים זרים לא חוקיים כמעט ולא קיימת.
מהדיון עולה כי הרשות הגיעה למצב שבו יכולתה לאכוף בגין עבירות שונות בענף שעליו היא מופקדת, כגון עובדים שברחו כדי לעבוד בעבודות לא חוקיות, היא שולית ורחוקה מלתת מענה לצרכי הענף, שהתגברו מאוד לאור הגדלת היקף העובדים הזרים בישראל ועקב כך גם מקרי הבריחה והעובדים שהופכים לבלתי חוקיים.
חלק מהותי מהדיון נסוב בעיקר סביב עובדים מענף הבנייה, שהגיעו ממדינות שונות כגון: הודו, סרי לנקה, אוזבקיסטן ותאילנד, ואשר מנצלים פרצה בחוק שמאפשרת להם לעזוב את התאגיד בו הם מועסקים ובמשך 90 יום לחפש תאגיד אחר שיעסיק אותם. אלא שלפי נציגי התאגידים שנכחו בדיון, העובדים מנצלים את תקופת הזמן הזו כדי לעבוד בעבודות לא חוקיות בשחור. בתקופה זו התאגיד ממשיך לשלם עבורם את האגרה החודשית העומדת על כ-2,000 שקל לחודש והמעסיקים נותרים חסרי אונים אל מול המצב.
נציג רשות האוכלוסין וההגירה אמר בדיון, "יש לי מצבים שאני נאלץ להגיד שאין לי מקום לעובדים זרים במתקני הכליאה ואני לא יכול לקיים את פעילות האכיפה. מוקצים לנו כ-70 מקומות לגברים וכ-50 לנשים, ולכן המגבלה שלנו תלויה גם בשב"ס, וזה מגביל שליחת עובדים לא חוקיים בחזרה אל ארצות המוצא שלהם, לצד מספר מצומצם של טיסות פנויות. בנוסף התייחס הנציג בדיון למצוקת כוח האדם של פקחי הרשות ואמר כי יש להם תקן ל-250 עובדים אך השכר שמוצע להם נמוך מאוד ולכן עד כה הצליחו לגייס רק 35 עובדים חדשים.
מצוקת כוח האדם ברשות האוכלוסין היא גם אחת הסיבות לכך שאנשי הרשות הכריזו לאחרונה על סכסוך עבודה שטרם נפתר. ברשות טענו כי היקפי העבודה שלהם זינקו לאור ההחלטה על הרחבת היקף העובדים הזרים בישראל, אך מספר העובדים ברשות כמעט ולא השתנה וגם הסכמי השכר עדיין שנועדו לסייע בקליטת עובדים חדשים נמצאים בטיוטות לאחר שנה של עבודה.
עו"ד יאיר דוד, המייצג מספר תאגידי עובדי זרים לענף הבניין, אמר כי "יש בעיה אמיתית, הנוהל בענף הבניין מאפשר לעובדים לעבור מתאגיד לתאגיד באופן כזה שהם עוזבים תאגיד ויש להם 90 ימים לחפש תאגיד אחר. בתקופה הזו הם עובדים בשחור ואנחנו פונים לאגף האכיפה ולצד הרצון הטוב אומרים לנו שיש להם בעיית כוח אדם. זה קרה גם כשהרמתי טלפון לאגף האכיפה ואמרתי להם שיש לי 20 עובדים זרים שברחו ועובדים ברגע זה באופן לא חוקי ואני יודע איפה הם. הם לא הגיעו. יש תסכול גדול בקרב התאגידים. האגרות שאנחנו ממשיכים לשלם גם על עובדים שברחו יכולות לגרום לקריסה כלכלית של תאגידים".
שמעון זיגזג, מנהל אגף חקירות מעסיקים, מינהל אכיפה וזרים, אמר בדיון "אנחנו מודעים לתמונה הזו שהיא לא רצויה. יש לנו סדרי עדיפויות, יש לנו בעיית כוח אדם וידענו שאלה הבעיות שיהיו לאור הרחבת היבוא של העובדים הזרים, אנחנו במחסור של 250 עובדים שלא איישנו".
כאמור מצד התאגידים עלתה דרישה ברורה לאכיפה שיכולה לדבריהם להקל גם על אנשי הרשות היות ואכיפה אגרסיבית גם היא נקודתית יכולה לייצר הרתעה של עובדים. יו"ר תאגיד עובדים אמר, "ההרתעה היא האכיפה הטובה ביותר ברגע שתתפסו חלק ותגידו להם שהם הולכים לשבת במעצר או לממן את הטיסה לחו"ל מחשבונם, ברגע שזה יעשה, והשמועה הזו תופץ תהיה הרתעה. יש תקנות שמאפשרות לעצורים לממן את הטיסה שלהם לחו"ל, לא מפעילים את זה מספיק. צריך לאפשר את זה כדי לחזק את ההרתעה". הצעה נוספת שעלתה בדיון נגעה להגברת הסנקציות על המעסיקים שבוחרים ביודעין להעסיק עובדים לא חוקיים, אך גם במקרה זה לא היו תגובות מעודדות מצד אנשי הרשות.
לצד זאת, נציג שב"ס בדיון אמר כי אין כל הכרח שהפתרון יהיה מוגבל ביכולת הכליאה של שב"ס. "הפתרון לא מצוי בשב"ס, אנחנו במצוקה של מקומות כליאה גם אחרי שחרור של מחבלים ועסוקים לתת מקום לעצורי צה"ל ושב"כ. אם עובד זר נעצר, אנחנו לא נגיד לא לעצור אותו, אבל לא תמיד יהיה מקום. יש אפשרות להרחיק את האדם מהמדינה, זה הליך של 72 שעות שבו הם יכולים להיות במתקן בנתב"ג".
