סמוטריץ': "אני לא סימונה מדימונה, אני שר אוצר, ואני הפראייר שמשלם הכי הרבה לבנק"
הדיון הראשון ברפורמת הבנקים הקטנים הציף מחלוקת מקצועית סביב כוונת האוצר לאפשר לגופים המוסדיים להקים בנקים - מהלך שנתפס כחיוני ליצירת גב כלכלי למתחרים חדשים אך מעורר חשש מניגוד עניינים ומריכוזיות. שר האוצר התייחס גם לפרשת סלייס ואמר: "800 מיליון שקל לא מזעזעים משק. אסור להדק את הפיקוח ולהרוג את השוק בגלל פוסט טראומה"
"זו אחת משתי רפורמות הדגל שלי", כך תיאר היום (ד') שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את רפורמת הבנקים הקטנים בוועדה למיזמים ציבוריים. זהו הדיון הראשון שנערך על הרפורמה מאז הוחלט להותירה כחלק מחוק ההסדרים. רפורמת הדגל השנייה אליה התייחס השר היא רפורמת החלב.
בשונה מרפורמת החלב השנויה במחלוקת, רפורמת הבנקים נהנית מתמיכה רחבה. מטרתה היא לייצר מתווה רישוי מדורג, שיאפשר לגופים פיננסיים להפוך לבנקים מבלי לשאת בנטל הרגולטורי המלא המוטל על הבנקים הגדולים. כך יוכלו הגופים לגייס פיקדונות מהציבור ולהציע אשראי זול יותר, במטרה להגביר את התחרות בתחום משקי הבית והעסקים הקטנים.
רכזת פיננסים באגף התקציבים, טל ישראלי, הסבירה בפתיחת הדיון את הרציונל מאחורי הרפורמה: "משק בית ממוצע שילם 16,500 שקל על ריביות ועמלות ב-2024. משקי הבית גם משלמים לפיצוצייה בפינת הרחוב, או בחומוסייה. מישהו נטל אשראי כדי להקים אותן, וההוצאות משתרשרות ללקוח בקצה. עסקים קטנים משלמים כמעט פי שניים מעסקים גדולים. לכן, הכנסת התחרות היא קודם כל הורדת יוקר המחיה לאזרחים והגדלת הצמיחה והתוצר".
סמוטריץ' בחר לשקף את הצורך בשינוי דרך סיפור אישי: "אני בבנק מזרחי כי אבא שלי וסבא שלי היו שם. הבן שלי חגג 18 ופתח חשבון גם הוא במזרחי; כמעט קפצתי מהגג. אני לא סימונה מדימונה, אני שר אוצר, ובכל זאת מעולם לא הרמתי טלפון לבנק. אני הפראייר שמשלם הכי הרבה".
יישום הרפורמה תלוי בשני תהליכים מקבילים: הראשון הוא שינוי משמעותי ברגולציה של בנק ישראל, כשבתחילת השבוע פורסמה להערות הציבור טיוטת השינויים. התהליך השני הוא חקיקה בכנסת. בפועל, נדרש תיקון בחמישה חוקים שונים, שיאפשרו להעניק הקלות מסוימות לבנקים הקטנים שיוקמו כגון פטור זמני ממגבלה על שכר הבכירים, הרחבת העיסוקים המותרים, אפשרות להציע רק חלק מהשירותים הבנקאיים ועוד.
על אף התמיכה הרחבה במהלך, יש בכל זאת נקודה אחת שיש סביבה מחלוקת עמוקה: הסעיף המאפשר לחברות החזקה פיננסיות להחזיק בבנקים קטנים, עד תקרה של 2.5% מנכסי המערכת הבנקאית (כיום כ-75 מיליארד שקל). מדובר בצעד בעל פוטנציאל טבעי לניגוד עניינים. לכן, ההתניה להחזיק בבנק היא תחת איסור על תיווך מכל סוג של מוצרי חיסכון וביטוח, קביעה שכל רכישה או מיזוג מחייבת אישור מרשות התחרות ומינוי צוות מעקב שיבחן את השלכות המתווה על השוק הפיננסי.
מאחורי כוונת האוצר לאפשר לחברות ההחזקה הפיננסיות להחזיק בבנק קטן נמצאת התפיסה לפיה כדי להילחם בגופי ענק כמו הבנקים, נדרש גב של גופי ענק אחרים. יו"ר בנק אש, פרופ' שמואל האוזר, אמר בדיון: "להקמת בנק יש הוצאות עצומות. אם לא נצליח להפוך לבנקים גדולים, לא תהיה תחרות אמיתית. לכן, המגבלה של 2.5% היא בעייתית ולא תאפשר צמיחה אורגנית. אם אני מצליח לשכנע משקיע מוסדי – 'בוא, תלך איתי ותשתף פעולה, אבל כשנצליח, אחרי שהוצאת הרבה כסף, אגיד לך שאתה צריך למכור' - למה לו לעשות את זה?"
מי שמתנגד נחרצות לאפשרות לתת למוסדיים להחזיק בבנק קטן הוא מי שאמון על הרפורמה הפיננסית המשמעותית האחרונה שגובשה כאן, שהפרידה את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים – הממונה על התחרות לשעבר עו"ד דרור שטרום. "כולנו רוצים להגן על החקיקה שהגיעה לכאן, כי השקיעו הרבה ולמטרה טובה. 85% מהרפורמה הוא מצוין. אבל יש כאן חור שחור, שהנזק הפוטנציאלי שלו, שמחיר הטעות שלו, יביא בסבירות גבוהה לנזק עצום מהתועלת", אמר שטרום.
הוא הוסיף: "לבעל השליטה בבנק יהיו שני אינטרסים: שהבנק יגדל, ושלחברה המנהלת שלו יהיו כמה שיותר נכסים. יש הבדל בין כלל התנהגותי, שבו אתה אוסר על משהו, לבין כלל מבני. אם יש דבר אחד שלמדנו בוועדת בכר, זו העובדה שיש לנו הטייה חריפה מאוד של מוצרי החיסכון הפנסיוני. מה עשינו בוועדת בכר? הבנו שיש יצר בכלכלה, שכללים התנהגותיים של איסור לא עומדים בפרץ. לכן בבכר הפרדנו את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים. זה כמו ההבדל בין ההשפעה של איסור על אנשים לנהוג בעיר מעל 50 קמ"ש, לבין תוספת באמפרים, שמונעים את זה בפועל".
עם זאת, הדיון המקצועי נותר שטחי יחסית, כששאלת ההחזקה של המוסדיים צפויה למלא חלק משמעותי יותר בדיוני ההמשך בוועדה. רוב הדיון היה פוליטי בעיקרו, בהשפעת נוכחותו של סמוטריץ'. חברי הכנסת ולדימיר בליאק ורם בן ברק מיש עתיד מתחו ביקורת על כך שהרפורמה מקודמת כחלק מחוק ההסדרים, ולא מאפשרת דיון מעמיק בכנסת. "יש יותר מארבעה חוקים לתקן, ובזמן הזעום שיש לנו להליך זה לא הגיוני ובלתי אפשרי להשלים את זה באופן נכון ומקצועי. ולעשות את זה באופן רשלני זה לפספס את המטרה", אמר בליאק. על כך השיב סמוטריץ': "בואו נפסיק להיות מפונקים. נשב בוועדות גם בראשון, גם בחמישי. לא קרה כלום. העלינו לנו עכשיו את השכר".
במהלך הדיון עלה נושא הפיקוח על חברות הביטוח על רקע פרשת סלייס. בתגובה לטענות של ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) על ליקויים בפיקוח, אמר סמוטריץ': "אני חסיד של ניהול סיכונים ליברלי. באופן מובנה, לוקחים סיכון להתממשות של סיכון, ולא קרה שום דבר. אין איום על היציבות. 800 מיליון שקל לא מזעזעים משק". הוא הוסיף כי "אנשים פעלו בחוסר אחריות. אני פועל להחזרת הכספים, אבל הדבר הראשון שאמרתי לממונה על שוק ההון הוא שלא יעז באיזו פוסט טראומה לרוץ ולהדק את הפיקוח ולהרוג את השוק".
