פרשנות
מרוב אי ודאות, קשה לראות את תקציב 2026
במישור הפוליטי קשה לדעת אם הממשלה תוציא את ימיה, במישור הגיאו־פוליטי קשה לדעת האם וכמה זמן תימשך המלחמה ובמישור הכלכלי קשה לדעת כמה יעלו שלום הבית הפוליטי וההצטיידות להמשך הקרבות. להלן התסריטים האפשריים
נכון לעכשיו, יש סיכוי נמוך בלבד שתקציב 2026 יועבר על ידי הממשלה הנוכחית. קשה לראות את החרדים מצביעים עליו כשאין חוק גיוס, וקשה לראות את הקואליציה מקדמת חוק גיוס ותקציב בשנת בחירות, במיוחד כשהעברת התקציב לא מוסיפה לקואליציה הרבה חודשי שלטון (מועד הבחירות סוף אוקטובר 2026, ואם הממשלה תתפזר בגלל אי העברת תקציב, הבחירות יהיו ביולי, 4-3 חודשים קודם בלבד).
אבל למרות זאת, תפקידם של אנשי האוצר הוא להתעלם מרעשי הרקע ולחתור לקידום התקציב. למעשה, גם השר בצלאל סמוטריץ' וסביבתו מנסים לשדר כי הם עומלים ברצינות על תקציב 2026, ואכן, על פני השטח מתקיימים דיונים: דיון ראשוני נקבע עם המנכ"ל אילן רום, בו יוצגו מסגרות התקציב והאסטרטגיה. דיון נוסף נקבע עם סמוטריץ', אך זה הבהיר כי אינו מתכוון לקבל החלטות בשלב זה, אלא רק לראות את התמונה הכוללת. יש באוצר מי שסבורים כי היה ראוי שהוא יקדם את תקציב 2026 באופן אגרסיבי יותר, אבל סמוטריץ' לא רוצה ליפול שוב לבור שטמן לו נתניהו ב־2025.
בשנה שעברה, סמוטריץ' עיכב משמעותית את תקציב המדינה, זכה לביקורת ציבורית רחבה, בזמן שהעיכוב נבע במידה רבה מסירובו של נתניהו להתקדם. ולכן, סמוטריץ' משדר כל העת שהוא מנחה את משרדו לעבוד על התקציב. אם יהיו עיכובים, הם לא בגללו, אלא בגלל נסיבות חיצוניות: נתניהו או אי ודאות ביטחונית גבוהה.
הדיון הראשון בתקציב יהיה "דיון המסגרות", שבו דנים מה יהיו הוצאות הממשלה, הכנסות המדינה ותקרת הגירעון בשנת התקציב. הדיון מתקיים בהתחלה בתוך האוצר, ואחר כך גם מוצג לרה"מ. הוא אמור להתקיים ממש בימים אלו אצל רום, אבל מכיוון שאין כוונה לקבל החלטות, מדובר בדיון תיאורטי.
מבחינה טכנית, נכון לרגע זה, ההתחייבויות הפורמליות של הממשלה ל־2026 – כפי שפורסמו בנומרטור ביוני - הן של כ־622 מיליארד שקל, והגירעון החזוי הוא 2.8% בלבד. אבל לנתונים הללו אין משמעות רבה, שכן ברור לכולם שיהיו תוספות משמעותיות – בעיקר בביטחון – שלא ניתן להימנע מהן. לכן, עוגן סביר יותר כדי להתחיל את הדיונים התקציביים ב־2026, הוא התחזית של חטיבת המחקר בבנק ישראל מיום שני, שמדברת על גירעון של 4.2% (גבוה בכ־33 מיליארד שקל מהנומרטור שלוקח רק התחייבויות חלוטות).
חטיבת המחקר בבנק הביאה בחשבון שהממשלה תקבל את המלצות ועדת נגל, ותוסיף עוד 15 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, ומעבר לכך, הוערך שהאוצר יוסיף עוד 16 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. בנוסף, בחטיבת המחקר הקטינו את ההכנסות ממסים הצפויות מעסקת WIZ ב־10 מיליארד שקל, ומנגד לוקחים בחשבון גם התייעלויות, ולכן הפער בין האוצר לבין בנק ישראל הוא רק 33 מיליארד, ולא 41 מיליארד.
להערכת בנק ישראל, המשמעות של גירעון של 4.2% בשנה הבאה, יחד עם גיוסי חוב שלא נכללים בגירעון היא שבסוף 2026 יהיה יחס חוב־תוצר של 71%. אם אכן זה יהיה התרחיש, ישראל תסיים 4 שנים רצופות בהן יחס החוב-התוצר עולה. במשרד האוצר, המחזיק במסורת של שמרנות פיסקלית, צפויים לצאת מנקודת מוצא כי יש לוודא שיחס חוב־תוצר יירד כבר ב־2026, ולכל הפחות לא ימשיך לעלות.
אנשי האוצר קיבלו חיזוק לעמדתם מדו"ח הדירוג של מודי'ס שפורסם שלשום, ובו הוחלט להשאיר את התחזית השלילית על דירוג ישראל. במודי'ס חוששים שישראל תיכנס לתקופה ארוכה של יחס החוב־תוצר עולה. בשורה התחתונה, החוב הציבורי בישראל גדל, וכל שנה דוחים את המועד שבו הוא יתחיל לרדת.
מנגד, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אמר אחרי ההכרזה על הריבית כי "חשוב שיחס חוב־תוצר יירד בשנתיים הבאות", כלומר מ־2027 ואילך. ירון הבהיר אחר כך כי כוונתו היתה שלגבי 2026 יש להבין את תמונת המצב הביטחונית, ורק אחר כך לראות האם ניתן להוריד בה את היחס. מבחינתו, צריך כבר עכשיו לקבוע צעדים מתכנסים לתקציב 2027, שייכנסו לתוקף אוטומטית.
המסר המפויס של הנגיד לגבי תקציב 2026 עשוי להקשות על האוצר להתחיל מנקודת מוצא של גירעון נמוך בהרבה. עוד קושי עלול לבוא מכיוונו של המועמד המוביל להחליף את הממונה על התקציבים, מהרן פרוזנפר, שצמח במסדרונות הקריה ותפיסתו המאקרו־כלכלית פחות שמרנית משל האוצר.
לצד דיון המסגרות, באוצר מתחילים לדון ברפורמות בתקציב 2026. שר האוצר וראש הממשלה ירצו לטפל בעיקר ביוקר המחיה, ולכן פקידי האוצר יעשו מאמץ לצבוע כל רפורמה בצבעים כאלה. באוצר סבורים כי יש קושי לקדם הוזלה בסל המזון בשל התנהלות שר החקלאות אבי דיכטר, ולכן הרצון הוא להתמקד ברפורמות מהעולם הפיננסי.
לסיום, אף אחד לא מדמיין שאפשר לנצל את התקציב הזה בכדי לטפל בבעית המאקרו הדחופה של ישראל – שילוב החרדים בכלכלה. במשרד לא צפויים להציע צעדים להקטנת התמריצים של החרדים לא להשתלב בשוק התעסוקה, שכן הם יודעים שסמוטריץ' לא יקדם אותם ואף יכעס על כך שהם מביאים בפניו צעדי מדיניות "לא ריאליים".
