ההישגים של חיל האוויר באיראן לא הרשימו את מודי'ס והדירוג נותר שלילי
למרות האופטימיות בשווקים הפיננסיים, מודי'ס הותירה את דירוג האשראי הנמוך של ישראל על כנו. הסיבות: מדיניות תקציבית מתירנית, יחס חוב תוצר מזנק, גירעון שמתרחב מעבר ליעדי האוצר והיעדר תוכנית כלכלית מרסנת. בניגוד לדו"חות קודמים, סוכנות הדירוג לא הזכירה את ההפיכה המשטרית כגורם סיכון משמעותי
מודי'ס הותירה את דירוג האשראי של ישראל על כנו (Baa1, השווה ערך ל־BBB+) וגם את תחזית דירוג האשראי על "שלילי", שמשמעותה היא שהפחתת הדירוג בטווח הקצר עדיין על הפרק. כך היא דיווחה אתמול בלילה. החברה הדגישה, כי ההחלטה התקבלה בהינתן "מלחמת 12 הימים נגד איראן שהחלה ב־13 ליוני והפסקת האש הקיימת". בקרב חלק מהכלכלנים היתה ציפייה מסוימת שדירוג האשראי של ישראל יעלה – או לכל הפחות תחזית הדירוג תשתפר - על רקע הפחתת האיום האיראני והיחלשות של חזבאללה וחמאס, שתמיד צוינו כסיכונים המרכזיים עבור מדינת ישראל. נראה שכלכלנים אלה התאכזבו הפעם.
1. השאלה הראשונה שעולה מהדו"ח היא איך נוצר מצב שהשווקים מתמחרים ירידה דרמטית של הסיכונים של כלכלת ישראל, אך מודי'ס לא רואה את זה? המספרים מדברים בעד עצמם: מאז המלחמה מול איראן השקל התחזק בכ־6% מול הדולר, מדד ת"א 125 רשם עליות שהצטברו לכ־8%, והתשואות על אג"ח ממשלתיות ירדו בכ־0.5%. בנוסף, ה־CDS לחמש שנים על ישראל - אותה תעודת ביטוח על חדלות פירעון של אג"ח ממשלתיות אשר משמש גם כמדד לפרמיית הסיכון של אותה מדינה - צנחו מתחילת המלחמה מרמה של כ־120 נקודות לכ־90 נקודות בסוף המלחמה. מדובר בצניחה של 25% בתוך 12 יום.
2 צפייה בגלריה
החשב הכללי יהלי רוטנברג. התלונן על כך שמודי'ס לא שקלה אפילו העלאת דירוג לישראל
(צילום: עמית שאבי)
האמירה של מודי'ס בנושא זה ברורה: "למרות הפסקות האש הקיימות עם איראן וחזבאללה בצפון וההתמתנות בסיכונים הנובעים מן העימות הצבאי בעזה, הסיכונים הגיאו־פוליטיים נותרים משמעותיים ומהווים מקור לסיכון של ירידה בדירוג האשראי של ישראל". לא מסתתרת כאן כל התייחסות ל"ניצחון הכביר" שהפוליטיקאים מוכרים לציבור ונדמה כי הם פחות התרשמו ממכת הפתיחה של חיל האוויר. לדעת מודי'ס, "הפסקת האש בין ישראל לאיראן נותרת שברירית".
יתרה מזו, כדי להנחית את כולנו לקרקע המציאות ולמנוע אשליות נוספות הם כותבים שחור על גבי לבן: "העלאת הדירוג אינה סבירה בשלב זה". בנוסף, ההתניה להעלאת תחזית הדירוג (ולא הדירוג עצמו) תתרחש רק "אם יתבררו סימנים ברורים להתמתנות ממושכת של העימותים הצבאיים". כלומר, בחברת הדירוג הולכים נגד האופטימיות בשווקים ולא רואים הפחתה של הסיכון המרכזי.
נהוג לומר שחברות הדירוג באות בדרך כלל רק לסגור את האירועים. אם השווקים מעלים בפועל את הדירוג של ישראל, החברות המדרגות אמורות להגיע בסוף ולשים חותמת על האירוע. אבל זה לא קרה. ההיפך.
האם מודי'ס, כמיטב המסורת של המדרגות, תגיב באיחור ורק בעוד כמה חודשים תעלה את תחזית הדירוג ותסביר כי רק עכשיו התברר שאכן איראן, חזבאללה וחמאס חלשות, או שמא באמת לא קונים בחברה את האופטימיות היתרה של השווקים הפיננסיים והשונים? בינתיים מה שברור היא שמודי'ס לא מצטרפת לחגיגה.
2. "ההחלטות הפוליטיות של ממשלת ישראל מגבירות את הסיכון למגבלות סחר, את הסיכון לאובדן תמיכה דיפלומטית בינלאומית חיונית. וזה מעבר לסכסוך הצבאי הפעיל שאנחנו עדיין בעיצומו. זה לא רק גיאו־פוליטיקה: אנו רואים גם את הסיכונים הפוליטיים הפנימיים כגבוהים מאוד. לדעתנו, ממשלת ישראל נוקטת מדיניות שמגבירה את המתחים החברתיים הגבוהים שממילא קיימים במדינה.
"הנה דוגמה: פעילויות מסוימות של מתנחלים בגדה מגבירים סיכונים ביטחוניים עבור ישראל; שר המשפטים מנסה שוב לערער את עצמאותה וחוזקה של מערכת המשפט הישראלית; הממשלה מעכבת הצעת חוק גיוס צבאי לחרדים, למרות שהדבר יפחית את העומס על מי שכבר משרת. רמות הסיכון שאנו רואים עבור ישראל פשוט אינן מתאימות לאלו של מדינות עם סיכון בינוני־גבוה (1A עד A3)", כך אמרה המדרגת הראשית של מודי'ס קתרין מוהלברונר בפני משקיעים, בוובינר מיוחד שארגנה סוכנות הדירוג. את הדברים האלו היא אמרה בסוף ספטמבר 2024. מפתיע עד כמה שום דבר מהותי לא השתנה מאז. המציאות הפוליטית-מדינית נשארה אותו דבר. הדברים שלה נראים כאילו נאמרו אתמול בלבד.
עם זאת, מפתיע לגלות שאותן הערות ותובנות, שהיו נכונות אז ונכונות לא פחות עכשיו, נעלמו מהדו"ח הנוכחי של מודי'ס, שאינו כולל התייחסות לסיכונים הפנימיים. מה קרה? הרי ההפיכה המשטרית הגבירה הילוך והפורעים בהתנחלויות החלו לתקוף את חיילי צה"ל. הסיכונים הפנימיים לא רק שלא תמו – הם התגברו. חוק ההשתמטות בדרך להיות מאושר, החטופים עוד בעזה, המתקפה על העיתונות והתקשורת החופשית מתחזקת ושר המשפטים עדיין לא מוכן להכיר בנשיא העליון.
האם העובדה שמוהלברונר עזבה את מודי'ס גרמה לשינוי הטון של הסוכנות? האם יש פרספקטיבה חדשה? הייתכן כי כלכלני המדרגת סבורים שהסיכונים הפנימיים נעלמו? האם אותם סיכונים פנימיים שנראים בידי לא מעט כלכלנים נבונים – לרבות אלו שעבדו במודי'ס עד לפני מספר חודשים - מסוכנים אפילו יותר מאיומים חיצוניים - לפתע הם פחות מסוכנים ופחות פוגעים בכלכלה? ראוי שמודי'ס תתבטא בנושא ותסביר עמדתה. ההתעלמות המוחלטת מהסוגיה - היא תעלומה.
3. בסוגיה אחת כלכלני מודי'ס לא משאירים מקום לשאלות או תהיות: על המדיניות הפיסקאלית של הממשלה והתוצאות שלה בפועל מאז אוקטובר 2023.
"דירוג Baa1 מתחשב במצבה הפיסקאלי המוחלש משמעותית של ישראל כתוצאה מההסלמה בסיכון הגיאו־פוליטי מאז אוקטובר 2023, אשר חברת הדירוג שיקפה בפעולות דירוג קודמות. כתוצאה מהוצאות ביטחון גבוהות יותר וצמיחה כלכלית חלשה יותר (יש הפחתה חדה של תחזית הצמיחה של כ־50%), חברת הדירוג צופה שיחס החוב־תוצר יגיע לרף של כ־75% בטווח הבינוני, לעומת 70% שחזינו לפני תחילת הסכסוך הצבאי עם איראן", נכתב כבר בפתח ההודעה.
צריך להבין את המספרים: מדובר בתוספת של כ־105 מיליארד שקל תוספת לחוב בטווח הבינוני (בין שנתיים לארבע שנים). המשמעות היא שבמודי'ס מסתכלים על הממשלה הנוכחית ולא רואים תוכנית פיסקאלית שחותרת להפחתת יחס חוב־תוצר – גם לא בטווח הבינוני. זה מטריד אותם, וגם מסביר מדוע הם לא שוקלים אפילו להעלות את הדירוג – בניגוד לעמדה של החשב הכללי יהלי רוטנברג, שהלין על החלטה של מודי'ס. מדובר בנורת אזהרה: ישראל עדיין לא הפכה לשווייץ, עם כל הכבוד לביצועים הצבאיים המרשימים מול איראן. אנחנו עדיין מדינה שלא יכולה להתנהל עם חוב עולה ומתבדר. לבטח לא כאשר היא כבר ברמות חוב כאלו גבוהות.
כשבמודי'ס מסתכלים על הממשלה לא רואים תוכנית פיסקאלית שחותרת להפחתת יחס חוב־תוצר – גם לא בטווח הבינוני. זה מטריד אותם, וגם מסביר מדוע הם לא שוקלים אפילו להעלות את הדירוג
מדינות הייחוס של ישראל, כמו צ'כיה, דרום קוריאה, סלובניה וצ'ילה, הן בעלות חוב ממשלתי של כ־41%. מדובר בפער של יותר מ־30 נקודות תוצר - כשהמגמה רק מתרחבת. במודי'ס מוסיפים, כי "ההוצאה (התקציבית) תהיה גבוהה יותר בכ־1% מהתמ"ג (כ־21 מיליארד שקל, א"פ), בעיקר בגלל הגדלת הוצאות הביטחון, שאנו צופים שתתרום לגירעון ממשלתי כללי גבוה יותר של כ־8% מהתמ"ג ב־2025". במשרד האוצר נקבעה תקרת הגירעון לשנת 2025 של 4.9% תוצר בלבד. חלק מהפער העצום (3.1 נקודות תוצר שהן יותר מ־63 מיליארד שקל) נובע מהעובדה שבמודי'ס מתייחסים לגירעון כפי שחושב על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - שהוא הגירעון הרשמי מבחינת הארגונים הכלכליים הבינלאומיים, לרבות ה־IMF, ה־OECD וגם מודי'ס - ולא כפי שהחשב הכללי מחשב אותו.
חלק מהפער לא קשור לשיטת המדידה, אלא פשוט לאובדן שליטה בהוצאה. בדו"ח הקודם של מודי'ס (מרץ 2025) סברו שם כי הגירעון הממשלתי יעמוד השנה "רק" על 7%. המצב הנוכחי הוא של גירעון של 8% תוצר אחרי שכבר רשמנו גירעון של 8.3% תוצר ב־2024. זאת בהתאם לנתון של הלמ"ס, שכן האוצר קבע מספר נמוך בהרבה - 6.8% תוצר.
בשורה התחתונה במודי'ס מעלים את תחזית הגירעון בכ־21 מיליארד שקל נוספים בעקבות המלחמה מול איראן. התפיסה במודי'ס ברורה: "ב־18 החודשים האחרונים התממש הסיכון של הידרדרות גיאו־פוליטית שבאה לידי ביטוי בהיחלשות המצב הפיננסי של ממשלת ישראל, דבר שהשתקף בפעולות דירוג קודמות". הותרת הדירוג על כנו משמע כי הסוגיה הקריטית הזו לא טופלה.
