סגור
מימין ניר ברקת ו בצלאל סמוטריץ
מימין: שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ ושר הכלכלה ניר ברקת. יורים בתוך הנגמ״ש (צילומים: נחום סגל שלו שלום)

לסמוטריץ' קשה לריב עם נתניהו, אז הוא חובט בברקת

שר האוצר מסרב לאשר את ההיטל על יבוא אלומיניום שהטיל שר הכלכלה, תקף בפומבי את "סל המוצרים המוזלים" שלו, ובשנה שעברה פסל גם את היטל הקנאביס. ברקת מצדו מתנגד להכפלת הפטור ממכס שקבע סמוטריץ', ובמהלך נדיר הכנסת תעלה אותו להצבעה

היריבות המרה בין שר הכלכלה ניר ברקת לשר האוצר בצלאל סמוטריץ’ התגלגלה בשבועות האחרונים עד לענף האלומיניום בשאלת הטלת היטל היצף על סחורה מסין — האחד בעד, השני נגד. השניים, שידועים בטינה שהם רוחשים זה לזה, נמנעים מפגישות זה עם זה, לא מתאמים מהלכים, עוקצים אחד השני בארסיות ומכניסים אצבעות זה לעינו של זה. סמוטריץ’ כינה במילים “רעיון אווילי” את תוכנית “הסל של המדינה” של ברקת להקלת יוקר המחיה; ברקת התנגד לצעד של סמוטריץ’ להכפיל את הפטור ממע”מ ביבוא אישי; ובאפריל האחרון ברקת ביקש להטיל היטל היצף על קנאביס רפואי מקנדה, וסמוטריץ’ התנגד. הפעם הם מתכסחים בסוגיית היבוא של פרופילים וצינורות מאלומיניום, ובמשרדי הכלכלה והאוצר רואים בהתנגשות התורנית הזו עוד זירת התנצחות אישית. "ברקת הוא הנמסיס של סמוטריץ', בובת הוודו שלו. קשה לו לריב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם איתמר בן גביר, אז הוא חובט בברקת", אמר גורם המעורה ביחסיהם העכורים של השניים.
בשנים האחרונות יבוא נרחב מסין של פרופילים מוגמרים מאלומיניום שחק בעשרות אחוזים את רווחיותן של חברות ישראליות העוסקות בעיבוד אלומיניום. החברות אקסטל, אלובין תעשיות והחברה הבורסאית קליל התריעו על יבוא טורפני של פרופילים וצינורות אלומיניום מסין, הנמכרים בארץ במחיר נמוך יותר במחירם במדינת המוצא, מצב המוגדר כ”יבוא בתנאי היצף” (Dumping), שמפר את כללי הסחר ההוגן. המאפיין המרכזי של יבוא כזה הוא הצפת השוק בטובין זול, השוחק את פעילות היצרנים המקומיים. הכלי שעומד לרשות מדינה החשופה ליבוא בהיצף ומנסה להגן על התעשייה המקומית שלה הוא הטלת היטל שמנטרל את היתרון הבלתי הוגן שהשיגו יבואנים.
1 צפייה בגלריה
אינפו היטלי היצף על אלומיניום מסין בעולם
אינפו היטלי היצף על אלומיניום מסין בעולם
אינפו היטלי היצף על אלומיניום מסין בעולם
אלובין ואקסטל, המעסיקות מאות עובדים, ביקשו מהממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה דני טל שיתערב לטובתן באמצעות הטלת היטל על הסחורה הסינית. חקירת הממונה נמשכה כשנה וחצי, ובמסגרתה נאספו נתונים מהיצרנים, נבדקה פעילות היבואנים ונעשו שימועים ליצרנים בסין המייצאים לישראל. הדו”ח שחיבר אישש את טענות היצרנים המקומיים, ובסופו ניתנה המלצה להטיל היטל למשך חמש שנים בשיעור של 37% עד 105% על צינורות ופרופילים מאלומיניום המיובאים מכ־15 יצרנים סינים.

חשש מזעזוע

לפני כשבועיים וחצי שר הכלכלה ברקת אימץ במלואן את המלצותיו של טל. אלא שכדי להוציא היטל היצף אין די בחתימת שר הכלכלה — נדרשת גם הסכמת שר האוצר. בזמן הזה סמוטריץ’ פגש יבואנים, שמע יצרנים, וטען שלמד את החומר וסרק נתונים, והשבוע פרסם את החלטתו — נגד הטלת ההיטל. "תפקידי לראות את כלל המשק. לא אתן יד למהלך שיעשיר מספר מצומצם של מפעלים על חשבון הכיס של כל אזרח בישראל, יחריף את מצוקת הדיור ויתדלק את יוקר המחיה", הצהיר.
אחד הטיעונים של סמוטריץ' הוא שעצירת היבוא מסין תעכב מסירת אלפי יחידות דיור חדשות, תייקר עלויות מימון וביצוע ובכך ייפגע אחד מיעדי הממשלה להגדיל את היצע הדירות בשוק. עוד טען כי יכולות הייצור בארץ מוגבלות, לא מסוגלות לספק את מלוא צורכי המשק, והרחבתן כרוכה בהשקעות ניכרות שיימשכו על פני שנים, ובלי היבוא מסין המשק יסבול ממחסור של כ־23 אלף טון אלומיניום בשנה.
גורם המעורה ביחסים העכורים של השניים: “ברקת הוא הנמסיס של סמוטריץ׳, בובת הוודו שלו. קשה לו לריב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם איתמר בן גביר, אז הוא חובט בברקת״
לטענתו "כשפרופילים מאלומיניום אינם זמינים במועדם שלב הבנייה נעצר בפועל. עבודות גמר לא יכולות להיעשות, קבלני משנה לא יכולים להיכנס לשטח, והדירה אינה יכולה לעבור לבדיקה ולאכלוס. מדובר בחסם נקודתי שמוביל לעיכובים מערכתיים. יצירת זעזוע בענף האלומיניום, המהווה רכיב ליבה בבנייה, תהיה צעד שנוגד את מדיניות הממשלה להרחבת היצע הדיור ויסתור את המאמצים והקצאת המשאבים של מיליארדי שקלים שהשקיעה הממשלה כחלק ממדיניות זו".
יוסי סולומון, מנכ"ל אלובין תעשיות, שפועלת באזור התעשייה בקריית ביאליק ומעסיקה כ־150 עובדים, טען בפני כלכליסט: "אני ממצה רק מחצית מכושר הייצור. יש לי שלושה מכבשים, אני המפעל עם מספר המכבשים הגדול בארץ ועדיין, אני לא יכול להתחרות עם היבוא מסין. היבואנים מייבאים את הפרופילים המוגמרים במחיר שבו אני קונה את חומר הגלם".
לא מעט מספרים נזרקו באחרונה לחלל האוויר בנושא זה, תלוי במי שזורק, במי שחישב ובעיקר בפוזיציה שלו. לפי סמוטריץ' היטל כזה יוביל לעלייה ניכרת בעלויות הבנייה, ותחשיבים שנעשו במשרדו העלו כי מדובר בעלות משקית של כ־600 מיליון שקל בשנה, שיוסיפו ויכבידו על משקי הבית. "הערכה זו נתמכת גם על ידי התאחדות הקבלנים", טען.
יבואן אלומיניום גדול טען בשיחה עם כלכליסט כי היטל כזה ייקר את מחירה של דירה ממוצעת בעד 110 אלף שקל; התאחדות הקבלנים בוני הארץ העריכה תחילה בהתבסס על שיעורי היטל מרביים כי מדובר בהתייקרות של 50 עד 60 אלף שקל, אך לפני שבועות אחדים הנשיא שלה רוני בריק עדכן את ההערכה בהתאם לגובה ההיטל המוצע, להתייקרות צפויה של 5,700 שקל בלבד.

בניגוד לשאר העולם

במשרד הכלכלה ובהתאחדות התעשיינים מזהירים שהימשכות היבוא בתנאי היצף מסין יוביל לקריסה של אחד השחקנים הגדולים בשוק האלומיניום המקומי, ייתכן כבר במהלך 2026. בהתאחדות טענו כי החלטת סמוטריץ’ מבוססת על מספרים שגויים שאינם מייצגים את מצב השוק, ומיישרת קו עם העמדה העקבית של משרד האוצר להתנגד להיטלי היצף כדי לא להתערב בשוק החופשי.
אף שגורמים מקצועיים באוצר הסכימו שאכן ניכר שמתקיים יבוא בהיצף, הם הסתייגו מהטלת היטל שירסן אותו. יש לציין שבשנים האחרונות האיחוד האירופי, בריטניה, אוסטרליה וארצות הברית מטילות היטלי היצף על אלומיניום מסין.
רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים אמר לכלכליסט: “מסתבר שמה שטוב ונכון לכל העולם לא טוב ונכון לישראל. החלטה כזאת גם מעבירה מסר למדינות שנחסמו במקומות אחרים, שלפיו ישראל קולטת את כל מה שהן מייצאות. כל האופציות על השולחן. אנחנו לא יכולים להרים דגל לבן בזמן שמחרבים פה את התעשייה". התאחדות התעשיינים בוחנת בין היתר את האופציה לפנות לערכאות משפטיות.