שי לחג מטעם הממשלה: מחסור חמור בחלב טרי והשתוללות מחירים בסופר
אף יבואן או קמעונאי לא פעל לייבא חלב לאחר ששר האוצר הסיר את המכס, בשל הזמן הקצר שנותר עד לחג. משרד הכלכלה הפסיק לפרסם את בדיקת סל המוצרים החודשית, וסימון המחירים נעלם מהמדפים. כך חגי תשרי יתאפיינו בהשתוללות מחירים ומחסור במוצרי יסוד
למרות שראש השנה יחול בעוד ימים ספורים, ברשתות השיווק לא נרשמו השבוע העומסים המאפיינים את התקופה שקודמת לחגים, וגם העגלות פחות עמוסות מהרגיל. אפשר להעריך כי רצף העלאות המחירים שלא פסק מאז שנת 2021 והתגבר משנה לשנה, החל להשפיע על הצרכנים, שנאלצים לצמצם את סל הקניות. הרשתות והקמעונאים עדיין מצפים שהעומס יגיע, יתחיל היום ויימשך עד ערב החג.
הממשלה שהבטחת הבחירות המרכזית שלה היתה טיפול ביוקר המחיה, בדגש על מחירי המזון, הפקירה בחסות המלחמה את הצרכן להשתוללות המחירים של הספקים והקמעונאים. הדבר הוביל לכך שהציבור מגיע לקניות לחג במחירים גבוהים, תחת מחסור במוצרי יסוד שמחירם מפוקח ובהיעדר מדבקות מחירים על המוצרים, המקשה על השוואת מחירים בחנויות.
למרות שחלק מהמחסור היה ידוע מזמן — כמו המחסור בחלב טרי — המדינה החליטה לפתוח מכסות יבוא פטור ממכס אך בזמן קצר מדי, כך שהשוק לא הספיק להיערך לכך. עד כה אף גורם בשוק המזון, יבואן או קמעונאי, לא עשה צעד על מנת לייבא חלב לחג — מה שאומר שהמחסור יורגש ברשתות השיווק. בנוסף, לכלכליסט נודע כי משרד הכלכלה שנהג לפרסם אחת לחודש, וביתר שאת לקראת הקניות לחגים, השוואת מחירי סל קניות בין הרשתות השונות, חדל השנה מעריכת הבדיקה, שהיה בה לבלום את הקמעונאים, ולייצר תחרות ביניהם על המקום הראשון בטבלה. בהיעדר הבדיקה, אין להם תמריץ להוריד מחירים. ממשרד הכלכלה אישרו שחדלו מעריכת בדיקות המחירים ומסרו בתגובה: "אנו נמצאים בתחילת התקשרות עם ספק נתונים חדש, ובעוד מספר חודשים נחזור לפרסם באופן סדיר את הנתונים, ולהנגיש לציבור את ההשוואות בין רשתות המזון. אנו פועלים להחזיר את השירות שנפסק בעקבות המלחמה בהקדם האפשרי".
המחסור בחלב הוא דוגמה לתפקוד הלקוי של משרדי החקלאות והאוצר, שהתעלמו מכך שחגי תשרי השנה יחולו באופן חריג על ימי חול, מה שיוביל לאובדן של תשעה ימי עבודה של המחלבות ולמחסור של 5 מיליון ליטר חלב בחנויות. זאת בנוסף להשמדה מיותרת של 6 מיליון ליטר חלב, בשל סירוב הרבנות לאשר הפעלת מחלבות בחג על ידי עובדים לא יהודים. למרות שלוח השנה העברי, ומועדי החגים ידועים שנים מראש, רק בחודש שעבר נזכר שר החקלאות אבי דיכטר לפנות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' בבקשה להסרת המכס מיבוא חלב למשך חודשיים, בכדי לעודד יבואנים לייבא חלב.
סמוטריץ' נעתר לבקשה, והסיר את המכס מחלב טרי למשך חצי שנה. אלא שאז היבואנים הבהירו שלוח הזמנים הקצר לא יאפשר להם ליבא חלב מפולין במועד הנדרש. זאת ועוד, בשל מחלת הפה והטלפיים שפגעה בבקר בגרמניה, זינק הביקוש, ואיתו המחיר לחלב בפולין, מה שהפך את הפעילות ללא משתלמת להם. בשבוע שעבר, מצא סמוטריץ' פטנט חדש, והרחיב את הסרת המכס הפעם ליבוא חלב עמיד, למרות שאין מחסור למוצר הזה וגם לא ביקוש בשגרה.
למרות שכבר ברור כי לא יגיע חלב למקררים עד ראש השנה, היבואנים לא עוצרים בדרכם לתעל את המצב לטובת פתיחה קבועה של שוק החלב ליבוא. במכתב ששלח לסמוטריץ' והגיע לכלכליסט, כתב שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, כי יש להאריך את הפטור ממכס על יבוא חלב לשנה לפחות. "ישנו רצון אמיתי לייבא חלב ניגר לישראל, אולם זאת רק במסגרת של מתן ודאות ותנאים מקלים הנדרשים בעת הקמת אופרציה עסקית כגון זה. אם הפטור יוארך לשנה לפחות", כתב תורג'מן.
ההתייקרויות בסל המזון מורגשות השנה במיוחד שכן מיד אחרי ראש השנה הקודם, החלו הספקים לשגר מחירונים חדשים לרשתות שסימנו העלאות מחירים. מיד לאחר מכן, היתה זו המדינה, שהעלתה בינואר האחרון את המע"מ ל־18%, ונתנה הזדמנות לקמעונאים להעלות מחירים בשיעור גבוה מהנדרש. במקביל להעלאת המע"מ, העלו מחירים החברות הגדולות בהן שטראוס, אסם, יוניליוור, נוטלה, ויסוצקי, והחברה המרכזית למשקאות. ספקים אחרים כמו נטו ובלדי, נהנו מירידת מחירי הבשר בעולם, ובמקום להעבירה לצרכנים, שיפרו את הרווחיות שלהן. הקמעונאים לא טמנו ידם בצלחת, והצטרפו לדריסת הצרכנים באמצעות העלאת מחירים של המותג הפרטי. הבולטת בהקשר זה היא רשת שופרסל, ששינתה את מבנה הפעילות של המותג הפרטי, באמצעות החלפת שמו לשלל שמות שהצרכן אינו מזהה, תוך העלאת מחיר המוצרים.
הפסקת השוואת המחירים, מתכתבת היטב עם ההכרזה של שר הכלכלה ניר ברקת לפני כחודשיים כי הוא לא אחראי לטיפול ביוקר המחיה. ברקת, שנתן לקמעונאים עם פרוץ המלחמה בעזה פטור זמני מסימון מחירים, ולאחר מכן יצא בבחינה לביטול גורף סימון המחירים במדבקות, הוביל לכך שהקמעונאים לא חזרו לסמן מחירים כחוק. למרות שמדובר בתופעה נפוצה, בשנה החולפת ניתנו רק חמישה קנסות לרשתות שהטעו את הצרכנים: יוחננוף, קרפור, רמי לוי ופעמיים לשופרסל (אחד מהם הוטל אתמול, ראה הרחבה בעמוד 26).
אולם מדובר בקנסות מגוחכים לחברות שמכירותיהן השנתיות מסתכמות ב־4–15 מיליון שקל, עם רווח נקי שמגיע למאות מיליוני שקלים בשנה.
מבדיקת כלכליסט עולה כי מאז 2022, הוטלו על שש מהרשתות הגדולות רק 11 קנסות על אי־סימון מחירים והטעיית צרכנים, מהם 5 על שופרסל, 3 על כל אחת מהרשתות רמי לוי, ויקטורי ויוחננוף, 2 על אושר עד ו־1 על קרפור.
