Re:Israel
פחות ידע, יותר חשיבה ועשייה: כך צריכה להיראות האקדמיה בעידן ה-AI
פרופ' בועז גנור, נשיא אוניברסיטת רייכמן, התארח בפודקאסט Re:Israel והסביר מדוע מהפכת ה-AI מחייבת שינוי עמוק במערכת החינוך כולה - מגן הילדים ועד האוניברסיטאות. הפתרונות שהוא מציע: פחות דגש על צבירת ידע ויותר על יכולות חשיבה וגמישות, שילוב בין תחומי לימוד, אוריינות AI בכל מקצוע, למידה לאורך החיים והתנסות בעולם העבודה כבר במהלך התואר
בפרק חדש של הפודקאסט Re:Israel מבית אוניברסיטת רייכמן וכלכליסט, אירחו ד"ר יוסי מערבי, דיקן בית ספר אדלסון ליזמות, והסטודנטית מעיין סניר את פרופ' בועז גנור, נשיא אוניברסיטת רייכמן. בשיחה הוא הציג את האתגר שלדעתו צריך להעסיק כיום את מערכת החינוך בישראל: כיצד מכשירים דור צעיר לעולם שבו אף אחד עדיין לא יודע אילו מקצועות ואילו יכולות יידרשו בעוד שלוש, חמש או עשר שנים.
החיבור של גנור ל-AI הוא לא רק מקצועי. בשנה האחרונה הוא גילה תחביב חדש: יצירת מוזיקה בעזרת בינה מלאכותית. אחד הפרויקטים שלו קיבל משמעות מיוחדת לאחר טקס יום הזיכרון באוניברסיטה. אביו של עומרי רם ז"ל, סטודנט האוניברסיטה שנרצח במסיבת הנובה, הקריא בטקס שיר שכתב לזכר בנו. גנור ביקש ממנו רשות להלחין את המילים בעזרת AI, ובהמשך הצטרפה לפרויקט וביצעה את השיר, הזמרת לי גנור, ביתו של פרופסור גנור.
"תמיד אהבתי מוזיקה ותמיד רציתי לחבר מוזיקה, וגם חיברתי דברים שהיו בוסר", סיפר. "אבל היום, פתאום ה-AI נותן לי יכולות באמת של מלחין, מלחין רציני. אני מאוד מאמין שאם אתה רותם את ה-AI לחלומות האלה שלך, אתה יכול לעשות דברים מופלאים".
"אם לא נמציא את עצמנו מחדש"
מבחינת גנור, אותו עיקרון נכון גם למערכת החינוך. לדבריו, מהפכת הבינה המלאכותית שונה בעוצמתה ובמהירותה ממהפכות טכנולוגיות קודמות, והיא כבר משנה את עולם התעסוקה - תחילה במשרות ג'וניור במדעי המחשב ובהמשך, לדבריו, בכל תחום מקצועי. הבעיה היא שמערכת החינוך נדרשת להכין היום סטודנטים לעולם עבודה שעדיין לא קיים.
"המעסיקים העתידיים לא יודעים איזה סוג של מועסק הם ירצו בעוד שלוש שנים", אמר. "אני היום בונה תוכנית לימודים לשלוש השנים הקרובות למועמד שבשנה הבאה מתחיל את הלימודים. אני צריך לנחש איזה מועמד הם ירצו, להתאים את עצמי כבר היום ולקוות שבאמת עשיתי את הדבר הנכון". מכאן מגיעה המסקנה החריפה שלו: "אם לא נמציא את עצמנו מחדש, אנחנו לא רק שלא נדע להתמודד עם המהפכה הזאת. אנחנו אולי נבגוד בסטודנטים שלנו".
פחות ידע, יותר יכולת לחשוב
השינוי הראשון שגנור מציע הוא לשנות את עצם תפקידה של האוניברסיטה. לדבריו, המודל שבו האוניברסיטה היא המקום המרכזי להעברת ידע הולך ומאבד מהרלוונטיות שלו, משום שהידע עצמו זמין כיום כמעט מיידית. במקום זאת, מערכת החינוך צריכה להתמקד ביכולת לחשוב, ללמוד מחדש ולעבור בין תחומים. המושג המרכזי מבחינתו הוא agility - גמישות מחשבתית ומקצועית.
ברייכמן מנסים ליישם את הרעיון באמצעות "תוכנית המחר", המכונה גם "הקובייה ההונגרית". לצד התחום המרכזי שלו, הסטודנט משלב כמה תחומי ידע נוספים. סטודנט למדעי המחשב, למשל, יכול לשלב גם יזמות, ממשל ופסיכולוגיה.
במהלך השיחה הציע מערבי להרחיב את אותו עיקרון גם לבתי הספר: מדוע תלמיד שבוחר פיזיקה לא ילמד גם מוזיקה, ותלמידת מוזיקה לא תיחשף למדעי המחשב? גנור הסכים כי דווקא שילובים בין תחומים רחוקים יכולים לפתח את סוג החשיבה שיידרש בעתיד.
AI בכל מקצוע
גנור מזהיר מפני תפיסה שלפיה ההיערכות לעידן הבינה המלאכותית שייכת בעיקר למדעי המחשב. "כולם מסתכלים על מדמ"ח. אוקיי, אז צריך לעבור מתכנות קלאסי לאלגוריתמיקאים, לכותבי LLMs - זה נכון, אבל זה קצה קצהו של קצה קצהו של המהפכה", אמר. "כולם, כל הדיסציפלינות, צריכות לעבור לאוריינות AI. כי אם לא תהיה עם יכולות של אוריינות AI, אתה פשוט לא תהיה רלוונטי בכל דיסציפלינה שבה אתה נמצא".
כדי להפוך את העיקרון למעשי, כל בית ספר באוניברסיטת רייכמן התבקש להקים ועדת AI שתעקוב אחרי כלים וטכנולוגיות חדשות ותבחן כיצד לשלב אותם בקורסים הקיימים. כך, למשל, אם כלי AI חדש משנה את הדרך שבה עורכי דין כותבים חוזים, לא ניתן להמשיך ללמד דיני חוזים בלי לחשוף אליו את הסטודנטים.
הרעיון, כפי שעלה בשיחה, יכול להתאים גם לתיכונים, מכינות, שנות שירות ומסגרות הכשרה בצבא, תוך הסתייעות בבוגרים, הורים ואנשי מקצוע.
ללמוד כל החיים - ולעבוד כבר בזמן התואר
שינוי נוסף הוא שבירת ההפרדה בין תקופת הלימודים לתקופת העבודה. גנור סבור שהאוניברסיטה צריכה ללוות את הבוגרים לאורך הקריירה באמצעות קורסים קצרים ועדכוני ידע, ובמקביל לאפשר לסטודנטים לשלב עבודה ולימודים גם אם התואר נמשך חמש או שש שנים.
אתגר נוסף הוא "פרדוקס הג'וניור": מעסיקים רוצים ניסיון, אך כדי לצבור ניסיון צריך קודם לקבל עבודה. ברייכמן מפתחים לשם כך חברה וירטואלית שבה סטודנטים יוכלו לעבוד במהלך התואר מול מנהלים, לקוחות ועמיתים המבוססים על פרסונות AI. הם יבצעו משימות מקצועיות, יתמודדו עם דילמות ארגוניות ויצברו תיק עבודות. "מה שאתה לא יכול להיכשל בעבודה האמיתית שלך - אצלנו תיכשל, תלמד מהכישלון, לא קרה שום דבר", אמר גנור. "זה ממש העבודה עצמה".
"החינוך חייב להשתנות"
מבחינת גנור, כל אלה אינם רק ניסויים אקדמיים אלא חלק מאתגר לאומי. "אנחנו מדינת הסטארטאפ. אם לא נשכיל להיות מדינת ה-AI אנחנו פשוט נאבד את הבכורה שלנו בתחום הזה הגלובלי", אמר. "אין ספק שהחינוך חייב להשתנות מגן הילדים דרך בתי הספר, עבור לתיכונים וגמור באוניברסיטאות".
בסיום השיחה הוא השווה את מהפכת ה-AI למערבולת בים: מי שמנסה להילחם בה עלול לטבוע, בעוד שמי שמבין אותה ויודע לנוע איתה יכול לצאת ממנה. עבור מערכת החינוך הישראלית, המסר שלו דומה: פחות ניסיון להגן על העולם הישן - ויותר הכנה של הדור הבא לעולם שמשתנה יחד איתו.
