נחשף בכלכליסט
שחם התקשה, אלטשולר חתם מרחוק: כך נרקמה העסקה מאחורי הקלעים
השלמת העסקה למכירת בית ההשקעות לווישור תיתכן כבר השבוע, עוד לפני יום הכיפורים. העסקה נולדה לאחר שהמגעים למיזוג הפעילות הפרטית עם הגמל נכשלו, ויאיר לוינשטיין יצא לחפש בשקט שותף חדש. ההכרעה למכור לאמיל וינשל וצבי ברק נפלה לפני כשבועיים
חברת הביטוח ווישור גלובלטק, שבשליטת אמיל וינשל וצבי ברק, הודיעה שלשום על רכישת השליטה בחברת הפנסיה והגמל אלטשולר שחם פיננסים, כפי שנחשף בכלכליסט. העסקה צפויה להיחתם עד סוף השבוע, ועוד לפני יום הכיפורים.
ווישור נסחרת בשווי של 2.5 מיליארד שקל, ואת העסקה, בהיקף של מיליארד שקל, תבצע יחד עם יאיר לוינשטיין, מנכ"ל אלטשולר שחם, שיגדיל את אחזקותיו ב־10% ל־25%, ואילו ווישור תחזיק ב־45% ממניות חברת הגמל והפנסיה. מתוך סכום העסקה, ירכוש לוינשטיין מניות בהיקף של 180 מיליון שקל, ואילו ווישור תרכוש מניות ב־820 מיליון שקל.
ניצני העסקה נולדו לפני יותר משנה כשגילעד אלטשולר וקלמן שחם, בעלי השליטה, החליטו יחד עם יאיר לוינשטיין למזג את הפעילות הפרטית של בית ההשקעות עם הפעילות של הגמל בחברה הציבורית שבה שותף לוינשטיין. ההפרדה הזו גרמה לכך שעמיתי הגמל לא יכלו לקבל הפניה לפעילות של בית ההשקעות בקרנות נאמנות וגידור, מאחר שמדובר בעסקת בעלי עניין. המגעים שארכו חודשים ארוכים נכשלו. אלטשולר ושחם מצד אחד ולוינשטיין מצד שני לא הגיעו להסכמות על שווי בית ההשקעות במיזוג ובעיקר על הסמכויות הניהוליות של כל צד בחברה הממוזגת.
לאחר שהעסקה נפלה עמדו בפניהם שלוש ברירות: אלטשולר ושחם ירכשו את חלקו של לוינשטיין; לוינשטיין ירכוש את חלקם של השניים; כל השלושה ימכרו יחד את אחזקותיהם. לוינשטיין החליט שלא למכור ובהליך שקט החל לחפש בשוק גורם פיננסי חזק שיבוא עימו לרכישה. הוא שוחח עם גיא ברנשטיין, מנכ"ל פורמולה, עם גיל דויטש ורוני בירם, מנכ"לי אקסלנס לשעבר וכיום מנהלי קרנות, ועם גורמים נוספים.
אבל לפני כשבועיים הגיע לעסקה אמיל וינשל וחברת ווישור ובינו לבין לוינשטיין נוצר חיבור טוב שגרם ללוינשטיין להחליט שווינשל הוא השותף הנכון. הסינרגיות שהביא וינשל למותג יחד עם איילון, האמונה שיש לאן להרים את המותג החבוט, והחיבור של סוכני הביטוח עם איילון, מול הקרירות ביחסים עם אלטשולר, הביאו להחלטה. וינשל גם הביע נכונות להיכנס לנעליהם של אלטשולר ושחם בהסכם השליטה המשותפת, מה שהקל על התהליך.
בעוד התהליך בין לוינשטיין לוינשל היה קליל יחסית, מול שחם ואלטשולר היה קצת יותר קשה על רקע סעיפים בעייתיים של אי־התחרות עתידית בין בית ההשקעות לחברת הגמל. בעוד שאלטשולר היה קל יותר עם החלטת המכירה, רן שחם הצעיר ממנו התקשה יותר להיפרד מהאחזקה אבל בסופו של דבר, כנראה גם בעמדה של אביו שהקים את בית ההשקעות ומחזיק עדיין במרבית המניות, קיבל החלטה למכור.
אבל לחיבור החדש יש לא מעט אתגרים: היחסים בין וינשל ולוינשטיין, שניהם בעלי אישיות מורכבת, האם סוכני הביטוח יתנו רוח גבית לחיבור החדש. והאם כשהפעם הוא בחזית, יצליח לוינשטיין להוביל את החברה לתשואות טובות יותר, עם או בלי מנהלת ההשקעות הראשית הנוכחית.
