עלות הרפורמה בשכר הפוליטיקאים והשופטים: לפחות 7 מיליון שקל בשנה
הצעת החוק מציעה להקים ועדה ציבורית שתקבע את שכר הנשיא כתקרה עליונה, וממנו יגזר שכר כל נושאי המשרה. לפי חישוב אגף התקציבים באוצר, אם שכר הנשיא יישאר על 65 אלף שקל - העלות תהיה 7 מיליון שקל בשנה, אך בתרחיש הסביר יותר של תקרה בגובה 90 אלף שקל, העלויות יזנקו: כל עלייה של 1% בשכר הנשיא תוסיף 10 מיליון שקל בשנה
ועדת הכנסת דנה היום (ג') בהצעת חוק של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) לרפורמה בשכר נושאי משרה, לקראת העלאתה להצבעה בקריאה ראשונה. ההצעה צפויה להוביל להפחתה בשכרם של השופטים ולהעלאת שכר הח"כים.
לפי הצעת החוק, תוקם ועדה ציבורית שתקבע את שכרו של נשיא המדינה כתקרה עליונה. שכרם של שלושת ראשי הרשויות - השופטת (נשיא בית המשפט העליון), המבצעת (ראש הממשלה) והמחוקקת (יו"ר הכנסת) - ייגזר משכרו של הנשיא ויעמוד על 95%. כמו כן, שכר השרים ומבקר המדינה יעמוד על 85% משכר הנשיא; שכרם של נשיאי בתי המשפט המחוזיים ויו"ר הקואליציה (שמשתכר כיום כמו ח"כ) - על 80%; ושכר הח"כים - 75%.
במהלך הדיון אמר נציג אגף התקציבים באוצר, יואב הכט, כי עלות המהלך צפויה לעמוד על 7 מיליון שקל בשנה לפחות. חישוב זה מתבסס על התרחיש שבו שכר הנשיא יישאר כפי שהוא היום - 65 אלף שקל בחודש. בתרחיש כזה, שכר רה"מ יעלה מ-59 אלף שקל לכ-62 אלף שקל; שכר השרים ומבקר המדינה יעלה מ-53.2 אלף שקל ל-55.2 אלף שקל; ושכר הח"כים יעלה מ-47.5 אלף שקל ל-48.75 אלף שקל. מנגד, שכרו של נשיא בית המשפט העליון, שעומד כיום על כ-114 אלף שקל בחודש, יפחת לכ-62 אלף שקל בחודש.
אולם יש לציין כי זהו אינו התרחיש הסביר. לפי הערכות בכנסת, האפשרות הסבירה ביותר היא שהוועדה הציבורית תקבע תקרת שכר של 90 אלף שקל בחודש (בדומה לשכר הרמטכ"ל כיום), וכתוצאה מכך שכר נשיא בית המשפט העליון והשופטים יירד, ושכר ראש הממשלה, השרים והח"כים יעלה. בכל אופן, לפי החישוב של הכט, כל העלאה של 1% נוסף בשכר הנשיא תגדיל את העלויות למדינה בכ-10 מיליון שקל בשנה.
הוועדה הציבורית תכלול חבר סגל אקדמי שייבחר על ידי נשיא המדינה, שופט בית משפט עליון בדימוס שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון ודיין שימונה על ידי הרבנים הראשיים. עוד קובעת ההצעה כי אם שכרו של נושא משרה כלשהו ייפגע כתוצאה ממנה, היא לא תחול עליו אלא רק על מחליפו בעתיד.
ועדת השרים לחקיקה התנתה באחרונה את תמיכתה הצעת החוק בכך ששכרם של הח"כים לא יועלה. אולם, יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ אופיר כץ (הליכוד), הודיע שהחלטתה של ועדת השרים לחקיקה אינה מחייבת את הכנסת וכי הודיע על כך לשר המשפטים יריב לוין. כץ דרש מהכט לקבל הסבר ופירוט של החישוב העלויות. הכט הודיע כי ישלח לוועדה את החישוב בהמשך, אבל כץ העיר כי "מדובר בגילוי עתידות", ואיים: "אין לך זכות דיבור. אם תמשיך לדבר - אוציא אותך".
גלעד וירג'ין, נציג הממונה על השכר באוצר, אמר כי גם אם בסופו של דבר יוחלט להוריד את שכר נשיא בית המשפט העליון, לא בטוח שבמקביל יופחת שכרם של נושאי משרה מקבילים לו כמו היועצת משפטית לממשלה, פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לכנסת. וירג'ין הוסיף כי ההצמדה המוצעת עלולה לפגוע במדרג ההיררכי של נושאי המשרה. למשל, אם יורידו את שכרו של נשיא העליון, יירד בהתאמה גם שכר הרמטכ"ל הצמוד אליו. כך עלול להיווצר מצב ששכר הרמטכ"ל יהיה נמוך יותר משכרו של אלוף. עוד הזהיר וירג'ין כי הפגיעה בשכר השופטים עלולה לגרום לתמריץ שלילי לשופטים מהתקדמות לערכאות גבוהות יותר.
נציגת משרד המשפטים, גאל אזריאל, הזהירה כי החוק המוצע יפגע בחוק יסוד שמונע פגיעה בשכר השופטים. היא הסבירה כי בהצעת החוק (שאינה תיקון לחוק יסוד) מוצע לבצע הסדר רגיל שמבטל את העיקרון החוקתי בחוק יסוד, ומדובר במהלך בעייתי, שכן כבר נקבע בעבר שיש צורך בעצמאות השופטים ובאי תלות נושאי המשרה השיפוטית כך שהמחוקק לא יוכל לפעול בצורה מכוונת להפחית את השכר של השופטים. לדבריה, "הפגיעה עלולה להשפיע על המעמד והעצמאות של הרשות השופטת".
היועצת המשפטית של ועדת הכנסת, עו"ד ארבל אסטרחן, הבהירה כי לקראת הקריאה הראשונה יעשו פיצול בהצעת החוק, כך שתוצע הצעת חוק נפרדת בסעיף המבקש לבטל את הסעיף בחוק היסוד המגן על השופטים מאי פגיעה בשכרם.
יו"ר נציגות השופטים, השופט הבכיר ירון לוי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, ונציגי הנהלת בתי המשפט הביעו ביקורת על הצעת החוק ואמרו שתפגע במעמד השופטים. ח"כים באופוזיציה, ביניהם מיקי לוי, מירב בן ארי, רון כץ וקארין אלהרר (יש עתיד), מתחו ביקורת על הצעת החוק בשל הפגיעה בשופטים והעלייה בשכר נושאי המשרה. אלהרר, שחברה גם בוועדה לבחירת שופטים, הזהירה כי "הדבר יביא לכך שיגישו קורות חיים לוועדה של מועמדים ברמה נמוכה יותר, כי היום גם השכר לא מספיק מתגמל. שופטים עובדים הרבה יותר מהשעות שבית המשפט פתוח. הם עובדים גם בבית". אלהרר הוסיפה כי "אם הכוונה בחוק לא לפגוע בשכר השופטים, לא היה צריך להציע לשנות את הסעיף בחוק היסוד שמונע פגיעה בשכרם של השופטים. פגיעה במערכת המשפט תפגע בסופו של דבר באזרחי ישראל כי השירות יהיה פחות טוב".
בקואליציה מתכוונים לחוקק את החוק בקריאה שנייה ושלישית בהקדם, עוד לפני צאתה של הכנסת לפגרת הפסח בסוף מרץ. לפיכך, ועדת הכנסת מקיימת כעת אחת לשבוע דיון של 4 שעות בהצעה.
