"הפגיעה בשכר השופטים - חלק מהקמפיין לפגיעה ברשות השופטת"
ועדת הכנסת דנה בהצעת חוק שצפויה להוביל להפחתה בשכר השופטים. ח"כ אביחי בוארון, יוזם החוק: "שכר השופטים מופקר". באופוזיציה טוענים כי הפגיעה בשכר השופטים היא "אמצעי לשליטה של המערכת הפוליטית". הקואליציה מתכננת להשלים את החקיקה עד לפגרת הפסח
ועדת הכנסת דנה היום (ג') בהצעת חוק של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) לרפורמה בשכר נושאי משרה, שצפויה להוביל בפועל להפחתה בשכרם של השופטים. ההצעה, שעברה לאחרונה קריאה טרומית במליאה, מעוררת ביקורת חריפה: באופוזיציה ובהנהלת בתי המשפט טוענים כי היא מנוגדת לחוק יסוד השפיטה האוסר על פגיעה בשכרם של השופטים בלבד. הקואליציה מתכננת להשלים את חקיקת החוק עד לפגרת הפסח, בעוד כשלושה חודשים.
לפי הצעת החוק, תוקם ועדה ציבורית שתקבע את שכרו של נשיא המדינה כתקרה עליונה. מתקרה זו ייגזר שכרם של שלושת ראשי הרשויות: השופטת (נשיא בית המשפט העליון), המבצעת (ראש הממשלה) והמחוקקת (יו"ר הכנסת). שכרם של כל יתר נושאי המשרה - שופטים, שרים וחברי כנסת - ייקבע כאחוז משכר נשיא המדינה, בהתאם לדרגתם. הוועדה הציבורית תכלול חבר סגל אקדמי שייבחר על ידי נשיא המדינה, שופט בית משפט עליון בדימוס שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון ודיין שימונה על ידי הרבנים הראשיים. עוד קובעת ההצעה כי אם שכרו של נושא משרה כלשהו ייפגע כתוצאה ממנה, היא לא תחול עליו אלא רק על מחליפו בעתיד.
כיום, נשיא בית המשפט העליון מקבל 116 אלף שקל ברוטו בחודש, שופט עליון מרוויח 93 אלף שקל, נשיא בית משפט מחוזי מקבל 85 אלף שקל, שופט מחוזי 75 אלף שקל, נשיא בית משפט שלום 71 אלף שקל ושופט שלום 60 אלף שקל. לעומת זאת, נשיא המדינה משתכר 65 אלף שקל בחודש, ראש הממשלה 59 אלף שקל והח"כים כ-47.5 אלף שקל.
הבעיה היא שוועדת השרים לחקיקה התנתה את תמיכתה בהצעת החוק בכך ששכרם של חברי הכנסת לא יועלה. כך נוצר מצב שבו הוועדה הציבורית תיאלץ לבחור בין שני תרחישים: אם היא תקבע את שכר נשיא בית המשפט העליון הנוכחי - כ-116 אלף שקל בחודש - כתקרה, אזי שכרם של הנשיא, ראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת יעלה, בניגוד להחלטת ועדת השרים. לחלופין, אם הוועדה תקבע את שכר נשיא המדינה הנוכחי - 65 אלף שקל ברוטו בחודש - כתקרה, אזי שכרם של נשיא בית המשפט העליון וכל השופטים בדרגות השונות (עליון, מחוזי ושלום) יירד באופן משמעותי.
לפי ההערכות בכנסת, תיתכן אפשרות שלישית, שהיא הסבירה ביותר, לפיה הוועדה הציבורית תקבע תקרת שכר של 90 אלף שקל בחודש (בדומה לשכר הרמטכ"ל כיום), וכתוצאה מכך שכר נשיא בית המשפט העליון והשופטים יירד, ושכר ראש הממשלה, השרים והח"כים יעלה.
ח"כ אביחי בוארון, יוזם החוק, טען כי "המטרה של החוק היא לא להוריד את שכר השופטים", אבל באותה נשימה הדגיש כי "שכר השופטים מופקר, דימיוני, לא מתכתב עם המציאות הכלכלית בישראל ולא קשוב לקולות בחברה הישראלית שנאנקים תחת יוקר המחיה. שופט שלום משתכר יותר משר בישראל, נשיא מדינה משתכר פחות משופט בית משפט מחוזי".
יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ אופיר כץ (הליכוד), אמר בדיון: "נדהמתי מהעיוות המטורף בפערי שכר בנושאי משרה ברשויות המדינה. שופט שלום מקבל יותר מראש הממשלה".
הח"כים קארין אלהרר ומיקי לוי (יש עתיד) מחו על ההשוואה בין שכר השופטים לשכר ברוטו של רה"מ, שאינו כולל את מימון הוצאות שני מעונותיו. "על גלידה שילמו לנתניהו 10,000 שקל, והחליפו שיש בבית הפרטי", אמר לוי. "אסור לפגוע בשופטים. שכרם של השופטים הוא אמצעי לשליטה של המערכת הפוליטית. מטרת החוק היא להחליש את הרשות השופטת. בכל העולם הדמוקרטי הוא משוריין בחוק יסוד. נעשה הכל שהחוק הרע הזה לא יעבור, ואם יעבור נגיש אלפי הסתייגויות כדי לעכבו".
ח"כ גלעד קריב (העבודה) התריע כי "באמצעות החוק הזה מבקשים לבטל את אחד הסעיפים המרכזיים בחוק יסוד השפיטה שמעגן את עצמאות מערכת השפיטה. ברפורמה המוצעת יש סעיף מרכזי המבטל הוראה חוקתית שמגנה מפני הורדת שכר השופטים. כל המהלך נועד להפחתה בשכר השופטים. זוהי עוד הצעת חוק שמטרתה להיות חלק מהקמפיין הגדול שלכם להחלשת העצמאות של הרשות השופטת".
חנית אברהם בכר, נציגת הלשכה המשפטית בבתי המשפט, אמרה כי "שמירה על שכרם של השופטים היא לא פריבילגיה אישית אלא אינטרס של המדינה - לאפשר לשופטים למלא את תפיקדם ולפעול לפי הדין והמצפון. השכר מבטיח שהמערכת תמשוך אליה את מיטב המשפטנים לשירות הציבורי. האיסור על פגיעה בשכר השופטים מעוגן בחוק יסוד השפיטה לפיו לא תתקבל החלטה מכוונת להפחית בשכרם של השופטים בלבד".
השופט ירון לוי, יו"ר נציגות השופטים הארצית המשמש כשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, הודיע כי השופטים והדיינים מתנגדים להצעת החוק וכי מדובר במערכות שכר שונות עם מאפיינים יחודיים.
