זירוז או הקדמת בחינת בקשת פטנט בישראל – כל מה שחשוב לדעת
בעולם שבו חדשנות נמדדת במהירות, כל עיכוב עלול לעלות ביוקר. מסלולי זירוז הבחינה של רשות הפטנטים יכולים להעניק לממציאים ולחברות יתרון תחרותי – אם יודעים מתי ואיך להשתמש בהם
עבור ממציאים, חברות סטארט-אפ ובעלי עסקים, ואף חברות גדולות ורב-לאומיות, קבלת פטנט רשום במהירות יכולה להיות קריטית. פטנט מעניק יתרון תחרותי, מאפשר גיוס השקעות ומשמש נכס עסקי משמעותי. כאשר מבקשים מגישים בקשת פטנט בישראל, הם מצפים שבחינת הבקשה תחל בהקדם, כדי להבין היכן הם עומדים מבחינת היכולת לאכוף את זכויותיהם וכן האפשרות לרתום את הקניין הרוחני לצורך קידום כלכלי. עם זאת, בפועל, בחינת בקשות פטנט עלולה להתעכב זמן רב, ולעיתים ההמתנה עלולה להימשך מספר שנים. כדי להתמודד עם אתגר זה, המחוקק ורשות הפטנטים בישראל קבעו מספר מסלולים המאפשרים הקדמת בחינה, המוכרים גם כ- "זירוז בחינה". מטרת מאמר זה היא להסביר מהם המסלולים הקיימים, למי הם מתאימים, ומהם השיקולים שכדאי להביא בחשבון כאשר מעוניינים להשתמש בהם.
מהי בחינת פטנט ומדוע לעיתים נדרש זירוז?
הליך הבחינה הוא השלב שבו בוחן הפטנטים בודק האם האמצאה עומדת בדרישות החוק מבחינת חידוש, התקדמות המצאתית, תועלת, בהירות ועוד. כחלק מהליך הבחינה, היקף ההגנה המבוקש עלול להשתנות ולהצטמצם עד לקבלת אישור מהבוחן כי הבקשה עומדת בכל התנאים הקבועים בחוק, כך שרק לאחר תום הבחינה וקביעת היקף ההגנה הסופי, נרשם הפטנט וניתן לאכוף את הזכויות שהוא מקנה.
על פי החוק, בקשות נבחנות לפי סדר ההגשה שלהן. הבעיה היא שבישראל, בדומה למדינות רבות אחרות, העומס המוטל על בוחני רשות הפטנטים גדול, וכתוצאה מכך מצטברות בקשות רבות הממתינות בתור ובחינתן נדחית לתקופות ממושכות. כיום, בקשות מגיעות לבחינה כ- 3 שנים לאחר מועד ההגשה.
כאשר מועדי הבחינה נדחים חודשים ואף שנים, עלולים להיווצר קשיים עסקיים מסיבות שונות: יזמים מתקשים לגייס השקעות ללא ודאות לגבי היקף ההגנה המשפטית לה הם זכאים, חברות עלולות להידרש לשאת בעלויות פיתוח ושיווק משמעותיות, מבלי לדעת אם מתחרים יוכלו להעתיק את האמצאה, ולעיתים יש צורך בהכרעה מהירה כדי לאכוף זכויות או על מנת להתמודד עם מתחרים בשוק.
בנסיבות אלה, זירוז בחינת בקשת הפטנט עשוי להיות קריטי.
אפשרויות לזירוז בחינת בקשות פטנט בישראל
הבסיס המשפטי לזירוז בחינה בישראל הוא סעיף 19א. לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, הקובע את זכותם של מבקשי פטנט ושל צדדים שלישיים לבקש את הקדמת הבחינה של בקשה לפטנט. סעיף זה מקנה לרשם הפטנטים סמכות להורות על הקדמת בחינת בקשה, אם הוכח כי קיימים "טעמים מיוחדים" המצדיקים זאת. רשות הפטנטים פרסמה לאורך השנים הנחיות שמפרטות מהם אותם טעמים מיוחדים המאפשרים בחינה "על-אתר", כלומר בחינת בקשה לפטנט בקדימות ולפני בקשות הקודמות לה בתור.
הקריטריונים הבאים הוגדרו כמאפשרים למבקש פטנט לבקש את הקדמת הבחינה:
1. חשש מהפרת זכויות: מתחרה משווק או עומד להשיק מוצר החשוד כמפר את האמצאה וללא רישום הזכויות לא ניתן לאכוף את הפטנט.
2. גיל מתקדם של בעל הזכויות או הממציא: גיל מתקדם הוא מי שגילו יותר מ-70 שנה. הקדמת הבחינה מתבקשת כדי שיוכל ליהנות מזכויותיו עוד בחייו.
3. מצב רפואי של בעל הזכויות או הממציא: מצב רפואי קשה מאפשר את הקדמת הבחינה.
4. בקשה המקדמת את טובת הציבור: אמצאות שיכולות לתרום לבריאות הציבור, איכות הסביבה או אמצאות בתחומי הביטחון. המטרה היא לעודד פיתוח מהיר של פתרונות שיכולים לשרת את הציבור הרחב.
5. נסיבות מיוחדות נוספות. דוגמאות אפשריות לנסיבות מיוחדות: צורך עסקי מיידי - כגון משקיע פוטנציאלי שהתנה את השקעתו בקבלת חוות דעת חיובית של הבוחן; כוונה להגיש בקשות מקבילות ברחבי העולם ולהשתמש בבקשה הישראלית כמסמך דין קדימה.
עדיפות לבקשות "ירוקות" ולנשים ממציאות
בשנים האחרונות הכירה רשות הפטנטים בכך שתרומה סביבתית היא טעם מיוחד המצדיק הקדמת בחינה. כך נולד המסלול המכונה "בקשה ירוקה". המסלול מיועד לאמצאות שתורמות לשיפור הסביבה כגון להפחתת זיהום, חיסכון באנרגיה, שימוש במקורות מתחדשים, מיחזור, קידום חקלאות לא-מזהמת, טיפול במים ועוד.
בנוסף, במרץ 2025 הושק ברשות הפטנטים מסלול ייחודי בשם "50 ואחת", שמטרתו לעודד ולקדם השתתפות נשים ברישום פטנטים. במסגרת מסלול זה, בקשות פטנט שהומצאו על ידי נשים יכולות ליהנות מהקדמת בחינה, זאת בתנאי שלפחות 50% מהממציאים הן נשים, וששמות הממציאים והממציאות ירשמו בבקשה. גם בקשה ישראלית הדורשת דין קדימה מבקשה שהוגשה לראשונה בחו"ל, שבה לפחות 50% מהממציאים הן ממציאות, כשירה להקדמת בחינה. זאת, על אף שהבקשה לא הוגשה לראשונה בישראל.
חשוב להכיר: מסלול PPH – Patent Prosecution Highway
ישראל חברה בהסדרPPH , שהיא מערכת של הסכמים בין רשויות פטנטים במדינות רבות, ביניהן ארצות הברית, אירופה, יפן, ועוד, המאפשרים לבקש את זירוז הבחינה אם התקבלו תוצאות חיוביות בבחינת בקשה מקבילה במדינה אחרת. כלומר, אם בוחן פטנטים במדינה אחרת או ברשות הבינלאומית, באחת מהמדינות השותפות במנגנון, מצא כי האמצאה כשירה לפטנט, ניתן להתבסס עליה כדי לבקש בחינה מואצת בישראל. הבוחן הישראלי יכול להסתמך על תוצאות הבחינה הקודמת במדינה המקבילה, ובכך לחסוך זמן יקר ולייעל את התהליך.
יתרון השימוש במסלול ה- PPH הוא הקיצור המשמעותי בלוחות הזמנים של הליך הבחינה. החיסרון נעוץ בצורך להתאים את התביעות לאלה שנבחנו או אושרו במדינה המקבילה, שלעיתים עשויות להיות בעלות היקף הגנה מצומצם.
יש לשים לב שהבחירה במסלול זה אינה מבטיחה את אישור התביעות וקבלת פטנט בישראל, אלא רק מקדימה את מועד בחינת הבקשה ומזרזת את הליך הבחינה כולו.
רשות הפטנטים מתחייבת שבמידה שהבקשה להקדמת הבחינה תאושר, בקשת הפטנט תכנס לבחינה תוך 3 חודשים. בפועל הכוונה היא כי הבוחן ישלח הודעת ליקויים ראשונה בתיק תוך שלושה חודשים מן המועד המאוחר מבין שני המועדים הבאים: תאריך תשלום החלק השני של אגרת הבחינה על אתר, או תאריך מתן מענה לדרישת הרשות לפי סעיף 18 לחוק.
חשוב לזכור שההשתתפות באחד ממסלולי הקדמת הבחינה השונים דורשת ממבקש הפטנט להגיש את תשובותיו במועדים הקבועים ללא הארכות מועד. הגשת בקשה להארכת מועד להגשת מענה להודעת ליקויים במהלך הבחינה תוציא את הבקשה ממסלול הבחינה המזורז ותחזיר אותה למסלול של בחינה רגילה, אלא אם כן הארכת המועד נתבקשה מסיבות שלמבקש או לבא כוחו אין שליטה עליהן או יכולת למנוע אותן.
גם צד שלישי יכול לבקש את הקדמת הבחינה
בהתאם לחוק הפטנטים, גם צדדים שלישיים, דהיינו אדם שאינו המבקש, רשאים להגיש לרשות הפטנטים בקשה לזירוז בחינת בקשה לפטנט, בהתבסס על נימוקים שונים, כגון: אי וודאות -בחינת הבקשה לפי סדר ההגשה תאלץ מתחרה להמתין לתוצאות הבחינה ולדחות פיתוח מוצר או תהליך הנתבע בבקשה; עיכוב הבחינה או טובת הציבור.
שיקולים אסטרטגיים בבקשה להקדמת בחינה וכיצד עושים זאת בפועל
לא בכל מקרה כדאי למהר להקדים את הבחינה. להלן מספר נקודות שכדאי לשקול לפני קבלת ההחלטה:
הגדרת היקף ההגנה - כאשר מגישים בקשה, ייתכן שהאמצאה עדיין בהליכי פיתוח ונערכים בה שינויים. כניסה לבחינה בשלב מוקדם עם תביעות מצומצמות מדי, עלול ליצור קושי להרחיבן בהמשך.
השלכות על מדינות אחרות - לעיתים התביעות וההסברים המוגשים במהלך הבחינה בישראל עשויים להשפיע על בקשות מקבילות בחו״ל.
שיקולי עלות - בחינה מואצת עלולה להוביל להתכתבות ממושכת ואינטנסיבית יותר עם הבוחן, דבר שמגדיל את עלויות הטיפול בבקשה.
צורך עסקי דחוף - אם יש אירוע עסקי כגון השקה, השקעה, או מגעים מסחריים, היתרונות של ודאות משפטית מוקדמת עולים על החסרונות.
הליך הבקשה להקדמת הבחינה מתבצע מול רשות הפטנטים והמסמכים הנדרשים מוגשים באתר הרשות. חלק מהמסלולים דורשים הגשת הסברים, לעיתים מלווים בתצהיר ו/או צרוף אסמכתאות תומכות. בנוסף, לעיתים נדרש תשלום אגרה. חשוב לציין כי עצם הגשת בקשה להקדמת הבחינה אינה מבטיחה את קבלתה. הרשות שוקלת את הנסיבות, ולעיתים תידרש הבהרה נוספת או מסמכים משלימים. ברוב המקרים, החלטת רשות הפטנטים אם לזרז את הבחינה מתקבלת באופן מידי או תוך זמן קצר יחסית, לרוב עד מספר שבועות מהגשת הבקשה.
לסיכום, זירוז או הקדמת בחינת פטנט בישראל הוא כלי חשוב שיכול לשנות את התמונה העסקית והמשפטית של ממציאים וחברות. האפשרויות העומדות בפני מבקש הפטנט מגוונות, ויש לבחור את המתאימה ביותר בהתאם לנסיבות.
השאלה המרכזית אינה רק "האם ניתן לזרז" אלא "האם כדאי לזרז". בכל מקרה, ההחלטה צריכה להתקבל תוך שקילת האינטרסים העסקיים, המשפטיים והאסטרטגיים של המבקש, ורצוי בליווי מקצועי של עורך או עורכת פטנטים מנוסה.
ד"ר עדינה כהן הינה עורכת פטנטים ושותפה בקבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין רוחני הוותיקה והמובילה בישראל, החוגגת השנה 156 שנות פעילות בתחומי הפטנטים והקניין הרוחני.
d&b – לדעת להחליט
