רציו מנסה להציל את רישיון חיפוש הגז, ומצרפת שותפה חדשה
פרישתה של ENI האיטלקית מהשותפות עם רציו ודנה פטרוליום העמידה בסכנת ביטול את הרישיון שניתן לה לחפש גז במתחם G במים הכלכליים של ישראל. כעת דווח שנמצאה חברה בינ"ל שמוכנה לשאת בסיכוני המלחמה שהשביתו את האסדות
רציו, המחזיקה ב־15% ממאגר הגז לווייתן, דיווחה לבורסה כי מצאה שותפה בינלאומית לקראת קבלת רישיון לחיפושי גז במקבץ G שבתחומי המים הכלכליים של ישראל. ההודעה באה ברקע ליציאתה של ENI האיטלקית מהשותפות עם רציו ועם דנה פטרוליום בשל הימשכות המלחמה במזרח התיכון.
רציו לא פירטה על השותפה החדשה, רק מסרה כי בראשית השבוע התבשרה בידי הממונה על הנפט במשרד האנרגיה חן בר יוסף כי פרישת ENI מהקונסורציום מהווה פרישה של הקבוצה כולה, דבר שמוביל לביטול זכייתה ברישיון החיפוש ולחילוט הערבויות שהחברות העמידו כביטחונות במסגרת המכרז, 1.25 מיליון דולר. עוד נמסר כי ההחלטה על ביטול זכייתה במכרז לא תמומש אם במקום ENI רציו ודנה פטרוליום יצרפו שותפה אחרת עד 3 ביוני.
חלקה של ENI בשותפות שהתפרקה היה 75%, וחלקיהן של דנה פטרוליום ורציו עמדו על 15% ו־10% בהתאמה. השותפה החדשה, שמחליפה את ENI אמורה להחזיק ב־50%, ומבנה האחזקות הסופי אמור להיקבע בשבועות הקרובים. רציו רואה בכניסתה של החברה החדשה סיכוי אחרון לחפש גז במקבץ G. נציגיה ביקרו באחרונה בישראל, בין השאר במהלך המלחמה מול איראן, ואמדו את פוטנציאל ההשקעה בחיפוש אחר מרבצי גז חדשים.
על פי הערכות במשק האנרגיה, נמוכים הסיכויים למצוא מרבץ גז טבעי בגודל כמו זה של לווייתן, עם כ־630 מיליארד קוב של גז. עם זאת, הסברה היא כי בתחומי המים הכלכליים קיימים מאגרים קטנים יותר אך רבים ובתפזורת רחבה.
הקונסורציום של ENI, רציו ודנה פטרוליום הוקם במסגרת המכרז הרביעי לחיפושי גז שפורסם בעת כהונתו של קארין אלהרר בתפקיד שרת האנרגיה ב־2022. מבין ארבעה אזורי חיפוש פורסמו עד כה תוצאות המכרז הנוגעות לשניים בלבד, וזאת בסמוך לפרוץ המלחמה באוקטובר 2023. רק שותפות אחת, של סוקאר, ניו־מד אנרג'י ו־BP, ביקשה עד כה את הרישיון ממשרד האנרגיה. הרישיון מאשר לשותפות לחפש גז במשך שלוש שנים.
בעוד ההליך הרביעי לחיפושי הגז לא הסתיים, ערב פרוץ "שאגת הארי" הודיע שר האנרגיה אלי כהן על כוונתו להשיק את המכרז החמישי לחיפושי גז ברוד שואו שייערך בארה"ב כדי לחשוף משקיעים בינלאומיים למשק האנרגיה הישראלי ולעודד אותם להשתתף בחיפושים. מדובר בשיווק של שישה מקבצים בשטח כולל של 8,600 דונם, ובהם עשויים להימצא מאות מיליארדי קוב של גז. אלא שהתלקחות החזית האיראנית והלבנונית הובילה לדחיית התוכנית לעת רגועה יותר. זאת מאחר שיהיה קשה לשווק את המכרז החמישי בזמן שאסדות לווייתן וכריש מושבתות במשך שבועות ארוכים מהחשש שיושמדו באש האויב.
במשך 40 ימי המלחמה עם איראן היחיד שהמשיך להזרים גז טבעי למשק היה מאגר תמר הדרומי, שהוא הדרומי ביותר. הסגירה של כריש ולווייתן הסבה לחברות הפסדים של עשרות מיליוני דולרים, ודרישותיהן מהמדינה לקבלת פיצוי לא נענו עד כה.
גם פנייה בהולה של נשיא התאחדות התעשיינים אברהם (נובו) נובוגרוצקי לשר האנרגיה כהן בבקשה שיגבש מתווה פיצוי ושיפוי לחברות הגז לא שינתה את עמדת המדינה בנושא. לפי נובוגרוצקי, "מדיניות הפיצוי שנחקקה לאחרונה ומוחלת על המגזר העסקי אינה מוחלת על ספקיות הגז הטבעי, מתעלמת ממאפייניו הייחודיים של משק האנרגיה ומן העובדה שחברות אלה נושאות בנטל התשתיתי הכבד ביותר. פגיעה בחוסנן הכלכלי של חברות אלה אינה מצטמצמת לרווחיהן בלבד ומשליכה על שרשרת האספקה כולה תוך סיכון כדאיות ההשקעות העתידיות בתשתיות לאומיות קריטיות".
נובוגרוצקי קרא למדינה לבחון פתיחת מסלול שיפוי לחברות האנרגיה המכיר בהוצאותיהן התפעוליות הרבות בזמן שהאסדות הושבתו, לתת להן הקלות רגולטוריות ממוקדות, לדחות תשלומים ואגרות למדינה ולהכיר בעלויות שימור המוכנות והתחזוקה השוטפת כהוצאות שיוכרו בעת ההתחשבנות עם המדינה בעניין התמלוגים.
חברות אנרגיה חוששות מהאופציה של חידוש המלחמה נגד איראן. ערב הפסקת האש הפתאומית באפריל, המלחמה נגד איראן עמדה להפוך ל"מלחמת אנרגיה", כשעל הכוונת מתקני הנפט ותחנות הכוח ברפובליקה האסלאמית. אם הלחימה תתחדש בקרוב, אפשר שהיא תמשיך מנקודת העצירה שלה, ואיראן תיישם משוואה שלפיה פגיעה במתקני אנרגיה בשטחה תוביל, בין היתר, לפגיעה במתקני אנרגיה בישראל.
חידוש הלחימה עלול להביא להשבתה מחודשת של אסדות הגז, למורת רוחן של החברות - שתוהות מדוע חיל הים הצטייד בספינות קרב יקרות המיועדות להגנה על תשתיותיה ועל האינטרסים הכלכליים של ישראל במרחב הימי, אם הן לא מונעות את סגירת האסדות בעת לחימה.
גורמים ביטחוניים טענו בשיחות עם כלכליסט כי ההחלטה להשבית את האסדות בסיבוב הקודם עם איראן התבססה על איומים קונקרטיים. כמו כן פגיעה באסדה פעילה עלולה להוביל להשמדתה כליל, ופגיעה באסדה מושבתת תסב לה נזק בר־תיקון. אותם גורמים הבהירו כי במקרה של חידוש הלחימה החלטות בנושא יתקבלו על בסיס מודיעין וניהול סיכונים.
