"חשיפת היתר של הבנקים לנדל"ן פגיעה, אך יעילות יוצאת דופן שומרת על היציבות"
חברת הדירוג S&P מותירה את תחזית סיכון ענף הבנקאות על "יציבה". לצד כריות הביטחון הפיננסיות של המערכת, בחברה מזהירים כי תיק האשראי פגיע במיוחד לחשיפת היתר לענף הבינוי והנדל"ן, כאשר ירידת מחירי הדיור הריאליים צפויה להאיץ השנה לשיעור של 4.1%. עם זאת, שילוב של יעילות תפעולית פנומנלית וחובות בעייתיים אפסיים צפויים למנוע זעזוע מערכתי
ענף הנדל"ן והבינוי בישראל, המרכז כ-21% מסך תיקי האשראי של המערכת הבנקאית, מסומן בדו"ח השנתי של סוכנות הדירוג הבינלאומית S&P, שמתפרסם היום (ה') כמוקד הסיכון המרכזי של המערכת הבנקאית בישראל. השילוב המכביד של עלויות מימון גבוהות, התייקרות תשומות הבנייה ומחסור בידיים עובדות עקב החלפתם החלקית בלבד של פועלים פלסטינים בעובדים זרים, חונק את רווחיות הקבלנים ומגביר את הלחץ הפיננסי בשטח.
לפי כלכלני החברה, תנאים אלו הובילו להתכווצות ריאלית של 2.6% במחירי הדיור בשנת 2025, כאשר ב-2026 המגמה צפויה להחריף עם ירידה ריאלית חדה יותר של 4.1%. הירידה בביקושים מתבטאת בצניחה בהיקף העסקאות החודשי לממוצע של 7,500 בלבד (לעומת 8,600 בשנת 2024), ובצבירת מלאי חסרת תקדים של כ-85 אלף דירות חדשות לא מכורות נכון למרץ 2026, נתון המאלץ את היזמים להציע הטבות מימון ומבצעים השוחקים את המחיר בפועל ומכבידים על תזרים המזומנים שלהם.
אלא שלמרות הלחץ הברור בענף הבנייה, ב-S&P ממהרים להרגיע לגבי יציבות הבנקים ומותירים את דירוג הסיכון של המערכת המקומית בקבוצה הרביעית. מדובר בסולם סיכון בינלאומי של החברה הנע בין 1 ל-10 (כאשר 1 מייצג את הסיכון הנמוך והבטוח ביותר, ו-10 את הגבוה ביותר), מה שמציב את ישראל בקטגוריית סיכון בינונית-נמוכה לצד מדינות כמו פולין ואיסלנד, ורק שלב אחד מתחת למדינות כמו ארה"ב, בריטניה וספרד המדורגות בקבוצה השלישית.
את הסיבה לכך מספקים שני נתונים מרכזיים: הראשון הוא שיפור חריג מבחינה בינלאומית ביעילות התפעולית של הבנקים. נתוני הביצועים של המערכת משקפים כי יחס העלות-מול-הכנסה (Cost-to-income) של הבנקים בישראל, שעמד בשנת 2018 על כ-65%, צלל לרמה של כ-35% בשנים 2025–2027. פירוש הדבר הוא שעל כל שקל שהבנקים מכניסים, הם "מבזבזים" כיום כ-35 אגורות בלבד על תפעול.
הנתון השני הוא איכות הנכסים של הבנקים, כאשר היקף החובות הלא-פעילים (NPL) נותר נמוך ועמד על 0.84% בלבד בסוף 2025, והוא צפוי להישאר מתחת לרף ה-1% בשנים 2026–2028. גם הפסדי האשראי בפועל של הבנקים צפויים לעלות רק במתינות מרמת שפל של 0.15% בממוצע בשנים 2024–2025 לרמה של 0.2%–0.25% בלבד בשנים 2026–2028. יתרה מכך, רמת ההפרשות שביצעו הבנקים בשנים האחרונות היא שמרנית יחסית, כך שעל כל שקל של חוב בעייתי (לא-פעיל) במערכת, הבנקים מחזיקים בצד כרית ביטחון של שקל וחצי בצורת עתודות להפסדי אשראי (יחס כיסוי של 150% נכון לסוף 2025).
לצד נתוני היציבות, הדוח מציג תהליך מדאיג עבור הבנקים במבנה המקורות שלהם, המשפיע באופן ישיר על מרווחי הריבית שלהם. הציבור הישראלי, שמחפש אלטרנטיבות השקעה מניבות יותר בסביבת הריבית הנוכחית (כמו קרנות כספיות ושוק ההון), צמצם משמעותית את הפיקדונות הזולים שלו בבנקים, ונתח הפיקדונות של אנשים פרטיים צנח ל-31.9% בלבד (כ-730 מיליארד שקל) במרץ 2026, בהשוואה לכ-42% בסוף שנת 2020.
כדי לפצות על בריחת פיקדונות הציבור ולתמוך בצמיחת האשראי, הבנקים נאלצים להישען יותר על פיקדונות יקרים ומרוכזים של תאגידים וגופים מוסדיים, מה שהקפיץ את חלקם של הפיקדונות נושאי הריבית והפיקדונות לזמן קצוב לכ-79% מסך הפיקדונות בסוף 2025 (לעומת 63% ב-2021). ההתייקרות החדה הזו של מקורות המימון שוחקת את מרווח הריבית הנקי של הבנקים, שהגיע לשיא של כ-3.1% בשנת 2023 וצפוי לרדת לרמה של כ-2.4% בלבד עד שנת 2027, מהלך שאילץ את הבנקים להגדיל את השימוש בגיוסי חוב בינלאומיים. הבעיה היא שגיוס בחו"ל חושף את הבנקים לסיכון מיחזור משמעותי: בעוד שהגופים המוסדיים בארץ רגילים למצב הביטחוני וימשיכו לקנות אג"ח של הבנקים גם בעיצומם של ימי לחימה, המשקיעים הזרים בחו"ל נוטים לברוח ראשונים ברגע של הסלמה גיאופוליטית. בתרחיש כזה, השווקים הבינלאומיים עלולים פשוט 'לסגור את הברז' ולא לאפשר לבנקים לגייס חוב חדש כדי לפרוע את הישן.
בצד המאקרו-כלכלי, סוכנות הדירוג מעריכה כי בהיעדר הסלמה ביטחונית נוספת, המשק יציג התאוששות חדה עם צמיחה של 5.9% בשנת 2027, אך בטווח הארוך יותר (2028–2029) הצמיחה תישאר מתחת למגמת טרום המלחמה ותעמוד על כ-3.5% בממוצע בלבד עקב מגבלות היצע העבודה, השירות הצבאי הממושך ועלויות שיקום כבדות שישאירו את החוב הממשלתי הנקי ברמה גבוהה של 68% מהתוצר עד 2029.
הצורך של הממשלה במימון הגירעונות הללו מתורגם לפגיעה ישירה ברווחיות הבנקים; לאחר מס מיוחד של 6% שהוטל על רווחיהם בשנים 2024–2025, הממשלה החילה לאחרונה מס חריג נוסף בהיקף של 3 מיליארד שקל לשנת 2026 ו-250 מיליון שקל לשנת 2027, מה שצפוי ללחוץ את התשואה להון של המערכת הבנקאית לרמה של 13.1% בשנת 2026 (לעומת כ-15.5% בשנת 2025).
