בקואליציה מקדמים: הממשלה תוכל להדיח שמונה נושאי משרה בכירים
לפי הצעת החוק שהניח ח"כ צבי פוגל, ניתן יהיה להדיח את היועמ"ש, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, מפכ"ל המשטרה, נציב השב"ס, נציב שירות המדינה והממונה על התקציבים; כן ניתן יהיה להדיח דירקטורים בחברות ממשלתיות
שישה ח"כים מהקואליציה בראשות צבי פוגל (עוצמה יהודית) הניחו היום (ב') על שולחן הכנסת הצעת חוק שתאפשר לכל ממשלה חדשה להדיח שמונה נושאי משרה בכירים: היועץ המשפטי לממשלה, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, מפכ"ל המשטרה, נציב שב"ס, נציב שירות המדינה, הממונה על התקציבים וכן דירקטורים בחברות ממשלתיות.
הצעת החוק תידון רק בתחילת כנס הקיץ של הכנסת בתחילת מאי 2025. על הצעת החוק חתומים גם הח"כים יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) משה פסל, דן אילוז, אושר שקלים ואריאל קלנר (ליכוד).
לפי ההצעה, ממשלה חדשה תוכל להחליט על סיום כהונתו של נושא משרה בכיר בתוך 100 ימים מתחילת כהונתה ובלבד שנושא המשרה כבר מילא שני שליש מתקופת כהונתו. זאת מתוך תפיסה שכאשר נושא משרה בכיר מילא חלק ניכר מתקופת כהונתו, הסיכון ליציבות המערכת ולפגיעה בעצמאותה כתוצאה מהחלפתה מופחת.
למרות זאת, מוצע גם להרחיב את הסמכות להפסיק כהונה של נושא משרה בכיר ומתאפשרת לממשלה בתקופת הכהונה הראשונית להחליט על הפסקת כהונה זו גם אם הוא מילא פחות משני שליש מתקופת כהונתו. החלטה כזו תעשה תחת מנגנוני בקרה של זכות שימוע בפני ועדת השרים ומתן חוות דעת מנומקות מאת יו"ר ועדת השרים, ובאישור הכנסת ברוב חבריה. בנוסף מוצע לתת הגנה מפורשת על עצמאות מקצועית של נושא המשרה וקובע כי לא ניתן להפסיק את כהונתו של נושא משרה בכיר רק בשל החלטה מקצועית שקיבל, אלא אם ההחלטה מעידה על כשל חמור.
עוד מוצע להעניק האפשרות לשינוי או לביטול החלטות מוסדיות שהתקבלו על ידי בכירים שפוטרו. לפי ההצעה, "הסעיף מאזן בין עיקרון הרציפות המוסדית לבין הצורך לאפשר לממשלה גמישות בעיצוב מדיניותה. הממשלה רשאית לשנות או לבטל החלטות כאמור, רק כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד - הממשלה פועלת במסגרת סמכויותיה על פי דין; השני - השינוי או הביטול נעשים בהליך הקבוע בדין. תנאים אלו נועדו למנוע שינויים שרירותיים או כאלה החורגים מסמכות הממשלה, ומבטיחים כי שינוי החלטות ייעשה תוך כיבוד עקרונות המשפט המינהלי והחוקתי".
כל שינוי או ביטול של החלטה מוסדית מחייב את אישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שמונה במקומו. הצעת החוק גם קובעת כי היא לא תחול על מי שיתמנה בהצבעה חשאית בכנסת, לדוגמה נשיא המדינה או מבקר המדינה, וכן על נושאי משרה שמינויים נעשה לפי חוק יסוד.
ובהמשך למתקפה של הקואליציה על התקשורת, קרויזר הגיש היום בכנסת הצעת חוק לסגירתה של גלי צה"ל בתוך חצי שנה. הצעת החוק תועלה לדיון בכנסת לכל המוקדם עם פתיחת כנס הקיץ של הכנסת בתחילת מאי 2025.
בדברי ההסבר ציין קרויזר כי "במרוצת השנים, התרחקה תחנת גלי צה"ל מהזהות הצבאית ומהערכים שעל בסיסם הוקמה, והפכה לגוף תקשורתי עצמאי יותר, אשר מייצר שיח פוליטי ומבקר את המדיניות הממשלתית, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם היותה כפופה למערכת הביטחון של מדינת ישראל. מצב זה יוצר כשל מהותי שבו מערכת צבאית מאפשרת פלטפורמה לתכנים מסחריים ופוליטיים מבלי שקיימת הבחנה ברורה בין מחויבותה הביטחונית לבין פעילותה התקשורתית".
