שאלות ותשובות
מלחמה והפרת חוזה: מתי זה עשוי להיות חוקי ומתי תסתכנו בתביעה?
נותני שירותים, לקוחות, שוכרים ובעלי עסקים בישראל טוענים לעיתים כי בגלל המלחמה הם נאלצים להפר חוזים ולא לעמוד בהתחייבויות. מתי זה עשוי להיות חוקי - ומתי זה יחשוף אותם משפטית? כלכליסט עושה סדר
מבצע "שאגת הארי" עדיין מתנהל, ובשלב זה טרם ידוע מתי יסתיים. המצב הנוכחי מייצר גלי הדף של ממש בכלכלה המקומית ונותני שירותים, שוכרים, לקוחות ובעלי עסקים מוצאים עצמם לא פעם נאלצים להפר חוזה או לבקש הקלות. כלכליסט גיבש באמצעות עו"ד צופיה שינפלד-דוד ממחלקת הליטיגציה במשרד נגבי כהן ושות' ועו"ד אלי דורון, שותף מייסד במשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי ושות', מדריך אשר יסייע להבין את המצב המשפטי בשלל סיטואציות חוזיות.
האם מצב מלחמה מאפשר לבטל חוזה?
הפסיקה העדכנית בשנים האחרונות מחזקת את מעמדו העיקרון לפיו "חוזים יש לקיים". יחד עם זאת, מסביר עו"ד דורון, "החוק בהחלט מבין שיש מצבים בהם נסיבות חיצוניות משנות את המציאות באופן מהותי ומביאות לידי כך שלא ניתן לקיים את ההסכם כפי שתוכנן מלכתחילה. כאן נכנסת לתמונה "דוקטרינת הסיכול" (סיכול חוזים), שאמורה להגן על הצד שמפר את ההסכם במידה והוא נתבע. אם הטענה הזו תתקבל בהליכים המשפטיים, תהיה פטור מקיום ההסכם ומתשלום פיצויים לצד השני. נסיבות חריגות ובלתי צפויות, כמו אירוע ביטחוני חמור המשנה באופן יסודי את מהות היחסים החוזיים, עשויות להיחשב כ"אירוע מסכל" המאפשר לצדדים לבטל את החוזה או לחלק את הנזק, אך גם במקרים אלו, על הצדדים להכיר את הדין ולפעול על פיו, לשמירה על זכויותיהם".
מתי מדובר בהפרה לגיטימית של התחייבות, ומתי דווקא עלולים להיחשף לתביעה?
טענת סיכול צריכה לעמוד בשלושה תנאים מחייבים: א. שהאירוע הרלוונטי ששינה את המציאות (למשל, מועד פרוץ המלחמה) קרה לאחר החתימה על החוזה. ב. הצדדים לא יכלו לצפות את האירוע בעת כריתת החוזה. ג. האירוע שקרה הפך את קיום החוזה לבלתי אפשרי או שונה באופן יסודי. עו"ד אלי דורון מסביר כי "בעבר השימוש בטענת הסיכול בהליכים המשפטים בישראל היה נדיר מאוד, בפרט בענייני מלחמה, אולם עם השנים אנו רואים כי הטענה הזו נשמעת יותר ויותר. ועדיין חשוב לציין כי כל מקרה יישפט וייבחן לגופו".
אנחנו זוג שעומד להתחתן בקרוב, רצינו לדחות את החתונה בגלל המלחמה - אבל בעל האולם מסרב. האם ניתן להפר חוזה מצידנו?
על מנת להפר את החוזה, יש לשים לב למועד כריתת החוזה, לפני המלחמה, באופן שלא ניתן היה לצפותה, ולמועד החתונה. לדברי עו"ד דורון, "ככל שחל צו של פיקוד העורף האוסר התקהלויות, הרי שניתן יהיה לטעון לסיכול החוזה".
אני מנוי בחדר הכושר ומשלם על מנוי חודשי. מאז פרוץ המלחמה, אין לי חשק להתאמן. האם אני יכול לא לשלם?
על פניו, לא. אם חדר הכושר פתוח לקהל הרחב, כפי שקורה כרגע, והוא עומד בהנחיות פיקוד העורף בכל הנוגע לאפשרות להתמגן בעת הצורך, אין עילה שבדין להפסיק לשלם את דמי המנוי בניגוד להסכם ההתקשרות עם חדר הכושר.
אני מטפל, והיה לי לקוח קבוע שבמשך שנתיים טיפלתי בו בתדירות של פעם בשבוע. בגלל המלחמה, הוא חושש לצאת מהבית ולהגיע לטיפולים - הרצף הזה נקטע והוא כמובן לא משלם לי. האם הוא מפר חוזה?
ככלל, לקוח שהתחייב לקבל טיפולים בתדירות קבועה מחויב לעמוד בהתחייבותו ולשלם עבורם. לדברי עו"ד דורון, "אי-קיום התחייבות זו עשוי להיחשב כהפרת חוזה, שכן האחריות החוזית היא בדרך כלל מוחלטת - כל צד מחויב לקיים את חלקו, ללא תלות בקשיים אישיים. עם זאת, במידה ומקום הטיפולים אינו עומד בהנחיות פיקוד העורף, או במצב של חשש ממשי ומוצדק לצאת מהבית עקב המלחמה, אשר מונע מהלקוח להגיע לטיפולים פרונטליים, ייתכן שמדובר בנסיבות חריגות המשנות באופן יסודי את תנאי ההתקשרות. בנסיבות כאלה, ייתכן שהדין יכיר בכך שלא מדובר בהפרה רגילה של חוזה, אלא במצב המצדיק התאמה של ההסכמות או אף פטור זמני מקיום ההתחייבות".
התגייסתי למילואים ואני לא יכול להשלים עבודה שהתחייבתי לעשות. האם זו הפרת חוזה?
לדברי עו"ד דורון, "בחוזים למתן שירותים אישיים, נסיבות אישיות חריגות של נותן השירות יכולות להיחשב כאירוע מסכל, שכן הם משפיעים ישירות על אפשרות הביצוע של החוזה. התגייסות למילואים בשל המלחמה, המונעת באופן אישי את יכולת המפר לבצע את עבודתו, עשויה להיחשב כאירוע מסכל בנסיבות המתאימות, במיוחד אם מדובר בשירות אישי".
מהן הטעויות המשפטיות הנפוצות ביותר אצל בעלי דירות ושוכרים בתקופה של חוסר ודאות?
אחת הטעויות הנפוצות היא ההנחה שמצב מלחמה מהווה, כשלעצמו, כוח עליון הפוטר אוטומטית מקיום חיובים חוזיים, אומרת עו"ד שינפלד-דוד. בפועל, יש לבחון האם קיים קשר קונקרטי בין המצב הביטחוני לבין אי היכולת לקיים את ההתחייבות. כך, כאשר קיימת מניעה ממשית להשתמש במושכר למטרת השכירות, או קושי הנוגע לנכס או לדרכי הגישה אליו, עשויות להתעורר טענות להקלה ובמקרים חריגים אף לפטור מתשלום, בהתאם לנסיבות; ואולם ככלל, עצם מצב החירום אינו מבטל אוטומטית את ההסכם. טעות נוספת היא הסתמכות על הסכמות בעל פה. בתקופות חירום צדדים נוטים להסכים טלפונית על הקלות או הנחות, אך בהיעדר תיעוד בכתב מתעוררות בהמשך מחלוקות ראייתיות. נוסף על כך, גם הקלה זמנית שניתנה עלולה לעורר מחלוקת אם אחד הצדדים יבקש לחזור בו ממנה, ולכן חשוב לעגן כל שינוי בתנאי ההתקשרות בכתב, באופן ברור ומפורט.
מה חשוב לבדוק כשחותמים על חוזה שכירות בתקופה כזו, בפרט בכל הנוגע לערבים וביטחונות?
בתקופה של אי ודאות ביטחונית חשוב במיוחד להסדיר בהסכם מנגנון ברור למצבי חירום, למשל כאשר נמנע שימוש תקין בנכס או שקיום ההסכם נפגע באופן מהותי. במקרים כאלה רצוי לקבוע מראש פתרונות כגון דחיית מועדים, הפחתה זמנית בדמי השכירות או מנגנון יציאה מוסכם, כדי לצמצם מחלוקות. בנוגע לערבים ולביטחונות, מוסיפה עו"ד שינפלד-דוד, חשוב לבדוק מהי הבטוחה שניתנת, מה היקפה, אילו חיובים היא מבטיחה, ומהם תנאי המימוש שלה. מבחינת המשכיר, עשויה להיות עדיפות לבטוחה נזילה וקלה יותר למימוש, כגון ערבות בנקאית, בעוד שערבות אישית עשויה להיות אפקטיבית פחות בעת משבר.
שוכר הפסיק לשלם לי בעקבות המצב הכלכלי. אילו כלים חוקיים עומדים בפניי, מתי זה מצדיק פינוי ומה אסור לי לעשות?
כאשר שוכר מפסיק לשלם דמי שכירות, המשכיר רשאי, בכפוף להוראות ההסכם והדין, לממש את הביטחונות שבידיו, מבהירה עו"ד שינפלד-דוד. בשכירות למגורים, לפני מימוש ערובה על המשכיר להודיע לשוכר זמן סביר מראש על כוונתו לעשות כן, ולאפשר לו לתקן את ההפרה בתוך זמן סביר. בנוסף, המשכיר רשאי להגיש תביעה כספית לתשלום החוב וכן תביעה לפינוי מושכר.
אי תשלום דמי שכירות הוא, ככלל, הפרה מהותית, ולעיתים גם הפרה יסודית, שעשויה להצדיק פינוי. עם זאת, בית המשפט יבחן כל מקרה לפי נסיבותיו, ובתקופת מלחמה עשוי לייחס משקל לטענות בדבר מגבלה ממשית על שימוש במושכר או לעיקרון תום הלב.
מכל מקום, אסור למשכיר לנקוט צעדים חד צדדיים, כגון ניתוק חשמל או מים, החלפת מנעולים או כל פעולה אחרת שנועדה להפעיל לחץ מחוץ להליך המשפטי.
כיצד מומלץ לנהוג כאשר שוכר מבקש הנחה או דחייה בתשלומים בגלל המלחמה?
עו"ד שינפלד-דוד ממליצה במקרה כזה לנהל משא ומתן בתום לב ובהגינות. לדבריה, "יש לבחון את נסיבותיו הקונקרטיות של השוכר ואת השפעת המצב הביטחוני עליו בפועל, שכן עמידה דווקנית על קיום מלא ומיידי של ההסכם, גם בנסיבות חריגות, עשויה לעורר שאלות משפטיות, בעיקר נוכח חובת תום הלב. מנגד, גם למשכיר זכויות ואינטרסים לגיטימיים, ואין לצפות כי יישא לבדו בנזק שלא נגרם באשמתו. לכן, ראוי לאזן בין האינטרסים, לרבות בחינת מנגנוני סיוע רלוונטיים מטעם המדינה, ככל שישנם. בכל מקרה, כל שינוי בתנאי התשלום ראוי לעגן בכתב - באופן ברור ומפורט - כדי לצמצם מחלוקות עתידיות".
אילו סעיפים קריטיים חייבים להופיע בחוזי שכירות מסחריים כדי להגן על בעל נכס במלחמה?
בהסכמי שכירות מסחריים חשוב לכלול מנגנונים מפורטים למצבי חירום, ולא להסתפק בנוסחים כלליים. ראוי להגדיר באופן ברור אילו אירועים ייחשבו רלוונטיים, כגון מלחמה, מבצע צבאי, מגפה, הנחיות שלטוניות, פינוי אוכלוסייה, הגבלות תנועה או מגבלות על פעילות עסקית.
עו"ד שינפלד-דוד מוסיפה כי "נכון להסדיר מראש כיצד אירועים אלה ישפיעו על קיום ההסכם, ובפרט על דמי השכירות. בשכירות עסקית נקודת המוצא היא הוראות ההסכם, ולכן בהיעדר הסדר מפורש להקלה, השוכר יישא ככלל בתשלומים שנקבעו בו".
ראוי גם לקבוע מנגנון הודעה ותיעוד, את חובת הצדדים לפעול להקטנת הנזק, וכן באילו נסיבות תעמוד לצדדים זכות לסיים את ההסכם אם מצב החירום נמשך מעבר לפרק זמן מוגדר, ובאילו תנאים, לרבות הודעה מוקדמת והסדרת ההתחשבנות ביניהם. נכון גם להסדיר את חלוקת הסיכונים והאחריות, וכן להתייחס לחלוקת פיצויים מהמדינה, ככל שיינתנו.
