פרסום ראשון
ד"ר חן קוגל הגיש ייצוגית נגד מטא: "נפלתי קורבן לגל הונאות רשת בפייסבוק"
מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית טוען כי מטא מאפשרת ביודעין פרסום ממומן של מודעות מזויפות, הכוללות שימוש בדמותו ובקולו בטכנולוגיית DeepFake לצורך מכירת מוצרים מפוקפקים וביצוע עוקצי מניות. הבקשה הוגשה עם חוות דעת מומחה המאשימה את מטא בהימנעות מטיפול בתופעה ממנה היא מרוויחה סכומי עתק
ד"ר חן קוגל, מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית, המחזיק חשבון ברשתות החברתיות של מטא הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת מטא. זאת בטענה כי מטא מאפשרת כביכול "גל של הונאות רשת, אשר זכה לכינוי 'העוקץ האלגוריתמי', המבוסס על מנגנוני הפרסום הממומן ברשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם שבבעלותה. כך, בחסות שירותי הפרסום הממומן של מטא, מופץ תוכן מזויף, מניפולטיבי ומשכנע, לקהלי יעד מפולחים ומוגדרים היטב, במטרה לגנוב את דעתם וכספם של קורבנות רבים. באופן ספציפי, מבוצעות הונאות אלה באופן ייעודי לקהל ישראלי, ומבוצעות בשפה העברית, ובאמצעות התחזות לידוענים ולמותגים ישראלים", נטען.
במסגרת הבקשה לייצוגית שהוגשה באמצעות עוה"ד אוהד רוזן ויעל ויזל ממשרד קלעי, רוזן ושות' מספר ד"ר חן קוגל, בכיר הפתולוגים בישראל כי גילה בחודשים האחרונים כי במסגרת הונאת רשת נרחבת, הופצו ברשתות החברתיות של מטא מודעות ממומנות המשתמשות בו, בשמו, בדמותו ובקולו, כדי לקדם מכירה של תכשירים בריאותיים מפוקפקים, תוך גניבת דעתם וכספם של קורבנות תמימים. "תחילה התוודע לפרסומות ממומנות שהופצו בפייסבוק המשתמשות בשמו, לצד הלוגו של משרד הבריאות, כדי להמליץ על תוסף מזון לטיפול בסוכרת, המבוסס על בצל טבול בקולה, כך ממש. הפרסומים התבססו על 'ראיונות' שלכאורה נערכו עימו (אך למעשה לא אירעו מעולם), וכללו תמלול של דברים שכביכול אמר. זאת, כדי לנסות ולרתום את המוניטין והסמכות הרפואית שלו לקידום ההונאה. בהמשך לכך, הופצו גם סרטונים בטכנולוגיית DeepFake שבהם מוצגת דמות מזויפת שלו, המדברת בקולו האמיתי, הממליצה לצופים על מוצרים מפוברקים נוספים, במטרה לגנוב פרטי אשראי מאנשים תמימים שמנסים למצוא מזור למחלתם. בעקבות המודעות הגיעו לד"ר קוגל ולמכון לרפואה משפטית פניות רבות מאנשים שנחשפו לפרסומים – חלקם ביקשו לברר פרטים נוספים על "המלצותיו" של קוגל ואחרים ביקשו להתלונן על כך שנגבה מהם סכום גבוה מזה שהוצג להם בתחילה... בתוך כך הגיעו לידיעת ד"ר קוגל גם מקרים של אנשים ששקלו להפסיק את הטיפול התרופתי שלהם בסוכרת – שהוא טיפול מבוסס ומעוגן מחקרית – לטובת ה"פתרון" שהוצע להם בפרסומות בהשתתפותו; אנשים מיואשים וסובלים שתלו תקוות עצומות במה שישחרר אותם מסבלם". בתצהיר שהגיש ד"ר חן קוגל הוא מציין כי "שמי הטוב הינו נכס יקר מפז עבורי. בהיותי ראש המכון לרפואה משפטית, אני מעיד באופן תדיר בבתי משפט ומתעסק בסוגיות הרות גורל ומשמעות. אמינותי ומהימנותי הם קריטריונים מרכזיים".
עוד נטען במסגרת הבקשה כי "התפקיד המרכזי שמשחקות הרשתות החברתיות – ומטא בראשן – בהתפשטות של הונאות הרשת המתוחכמות תואר לאחרונה בדו"ח של איגוד האינטרנט הישראלי, כך: 'בשנים האחרונות הונאות רשת שבעבר הופצו בעיקר באמצעות הודעות סמס (כגון נסיונות פישינג לגניבת פרטי אשראי) או הודעות דואר אלקטרוניות, עוברות בהדרגה לפלטפורמות ורשתות חברתיות סגורות ואלגוריתמיות כמו פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק ויוטיוב, שם הן מופצות באמצעות מודעות ממומנות, תוך שימוש בטכניקות פרסום ממוקד (טירגוט) המבוססות על פילוח העדפות המשתמשים, תחומי העניין שלהם ומידע אישי שנאסף עליהם ולהתאים את ההונאה בזמן אמת להתנהגות המשתמשים".
עוד נטען בבקשה כי במקרים רבים הפרסומים המקדמים את מבצעי ההונאה נוצרו באמצעות טכנולוגיית DeepFake המאפשרת, בכלים מבוססי בינה מלאכותית, ליצור סרטונים מזויפים שבהם מוצגות לכאורה דמויות ציבוריות. זאת, בניסיון לשוות לפרסומים מראה מהימן ולרתום את המוניטין של דמויות מוכרות בציבור לצורך קידום מעשה הנוכלות, הגם שאין להן כל קשר לדבר ודמותן אינה אלא התחזות ואחיזת עיניים. באופן זה, נטען, פועלים, בין היתר, "מבצעי הונאה במניות, שהפכו לחזון נפרץ במסגרת גל ההונאות במטא. נוכלים אלה מפיצים תוכן מזויף ומניפולטיבי, המותאם באופן אישי למידותיו ולמאפייניו של כל פלח ופלח של קהל היעד, הקורא לגולשים להצטרף ל"קבוצות השקעה אקסקלוסיביות" בפלטפורמה נוספת של מטא: WhatsApp. בקבוצות אלה נמסרות המלצות מזויפות על מניות מסוימות, במטרה להריץ אותן ולהשיא את שוויין, עד שברגע השיא הנוכלים מוכרים את המניות שבבעלותם ברווחי עתק ומותירים את המשקיעים המרומים עם הפסדים אדירים".
עוד נטען כי המבקשים בבקשה שהוגשה היום מייצגים שתי קבוצות נפגעים של עוקץ מסוג זה: אלו שזהותם זויפה לצורך קידום ההונאה כמו ד"ר חן קוגל ואלו שנחשפו לפרסומים הזדוניים וכתוצאה מכך נפלו קורבן לה כמו מבקשת נוספת שהיא מורה שהינה משקיעה חובבת. נטען כי המורה נפלה קורבן לעוקץ כלכלי במניות שאליו נחשפה באמצעות פרסום ממומן בפייסבוק ובאינסטגרם, במסגרתו שוכנעה לרכוש מניות של שלוש חברות בסך מצטבר של אלפי דולרים, שכולן קרסו כחלק מתרגיל העוקץ וגרמו לה הפסדים ניכרים ועוגמת נפש רבה.
המבקשים טוענים כי "נתונים מראים כי מטא משחקת תפקיד מרכזי במיוחד בהתפשטות הונאות הרשת האמורות. ולא בכדי: המודל העסקי של מטא מבוסס באופן מוחלט על הכנסותיה מפרסום מקודם, המהוות כ-97% מכלל הכנסותיה. המשמעות ברורה: למטא יש אינטרס מובהק שלא לטפל בצורה אפקטיבית בתופעה, שהיא מתעשרת ממנה בסכומי עתק", נטען. לבסוף נטען כי מטא נמנעת מנקיטת הצעדים המתחייבים להתמודדות עם התופעה: "מטא אינה מונעת פרסום מקודם להונאות ואינה מנטרת במהירות וביעילות את ההונאות המפורסמות".
לבקשה צורפה חוות דעת מומחה של ד"ר ליאור זלמנסון אשר הינו חוקר תחום התנהגות משתמשים במדיה הדגיטלית שכתב: "הממצאים מצביעים על כשל מערכתי ברור: מודל כלכלי שמעודד הפצת הונאות, טכנולוגיה שמחזקת אותן, והימנעות עיקבית מהפעלת פתרונות אפקטיביים. כל אלו מעידים כי הפלטפורמה אינה מרחב ניטרלי אלא תשתית פעילה להונאות, המנצלת את מבנה הרשתות החברתיות, את הבינה המלאכותית, ואת ההקשרים החברתיים של המשתמשים. כל עוד לא ישתנו התמריצים או הסנקציות, התופעה צפויה להימשך ואף להחריף".
על פי הבקשה עיקרי השלבים שבהם מקודמות ההונאות ברשתות הם כך:
בשלב הראשון: הנוכלים פותחים חשבון ייעודי בפייסבוק או באינסטגרם שממנו מפורסמות המודעות הממומנות, או לחלופין, משתלטים על חשבון קיים ללא ידיעת בעליו. הנוכלים נוקטים פעולות שונות כדי לשוות לו חזות אותנטית, כגון בחירת תמונת פרופיל ושם של גורמים רשמיים או ברי סמכא בתחום הרלוונטי להונאה.
בשלב השני: הנוכלים יוצרים ומפיצים ("באמצעות הכלים והשירותים של מטא") תוכן פרסומי שנועד לקדם את ההונאה. במקרים רבים הדבר נעשה תוך שימוש ב-DeepFake, טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית המאפשרת לשנות ולעבד תוכן של תמונות וסרטונים כמעט מבלי שניתן יהיה להבחין בזיוף.
בשלב השלישי: התוכן המניפולטיבי והזדוני מופץ כפרסום ממומן ברשתות החברתיות. "בשלב זה", נטען במסגרת הבקשה, "מנגנוני הטירגוט של מטא משחקים תפקיד מפתח, שכן הם מאפשרים לנוכלים להכין עשרות רבות של גרסאות לסרטונים המפוברקים, בכיכובים של "פרזנטורים" מזויפים שונים, ולהציגם בהתאמה אישית לקבוצות אוכלוסייה שונות, בהתאם לתחומי העניין ולהעדפות של כל פלח אוכלוסייה, באופן שמגדיל ומעצים את סיכויי השכנוע וההצלחה של התרמית".
בשלב הרביעי: הפרסום האפקטיבי בשלבים הקודמים מוביל את קורבן העוקץ ללחוץ על המודעה או לפעול בהתאם להנחיות בה, והוא מועבר לדף נחיתה חיצוני, שבו מוצג, לרוב באופן מושקע ואמין, אפיק ההשקעה או הרכישה המוצע לו לכאורה (למשל: רכישת מוצרים, הצטרפות לפלטפורמת השקעות מזויפת, ביצוע משימות בעבור הבטחה לתשלום עמלה, ועוד).
בחלק מהמקרים, ההונאה מסתיימת בשלב זה עם ביצוע תשלום או מסירת פרטים אישיים כגון פרטי חשבון בנק או כרטיס אשראי. במקרים אחרים, מדובר בהונאה מורכבת שכוללת קשר ישיר ומתמשך עם נציגי הנוכלים. זה המקרה בהונאות, שהפכו חזון נפרץ במסגרת גל ההונאות החדש, להרצת מניות.
