בנק ישראל על שליטת המוסדיים בבנקים קטנים: מוכנים לבחון התאמות כדי להפיג את החששות
הוועדה למיזמים ציבוריים דנה היום ברפורמת הבנקים הקטנים, ועסקה בעיקר בסעיף שלפיו חברות ההחזקה של הגופים המוסדיים יוכלו לשלוט בבנק קטן; איש העסקים איציק דבש: "רוצים לנתח את שתי העיניים. חכו 5-10 שנים, ואז תעשו ניתוח בעין השנייה"; נציג בנק ישראל: "דיברנו על מגבלה של 2.5%, אולי אפשר ליצור עוד מדרגה"
"ככל שהחששות מטרידים את הוועדה, אנחנו מוכנים לקחת צעד אחורה ולבחון התאמות כדי להפיג מעט את החששות", כך אמר היום (ה') מנהל האגף הפיננסי בבנק ישראל, ד"ר יוסי סעדון. הדברים נאמרו במסגרת הדיון השני על רפורמת הבנקים הקטנים בוועדה למיזמים ציבוריים, שמקודמת כחלק מחוק ההסדרים. הרפורמה מייצרת מתווה רישוי מדורג, שיאפשר לגופים פיננסיים להפוך לבנקים קטנים, וכך לגייס פיקדונות ולהוזיל את מקורות הגיוס שלהם, בלי לשאת בדרישות הרגולטוריות המחמירות מבנקים גדולים, שמהוות כיום חסם כניסה מרכזי.
סעדון התייחס לסעיף השנוי ביותר במחלוקת במסגרת הרפורמה, אליו הוקדש חלק הארי של הדיון, שנערך כ-6 שעות. לפי הסעיף, חברות ההחזקה של הגופים המוסדיים, כגון הפניקס, כלל והראל, יוכלו לשלוט בבנק קטן כל עוד היקף נכסיו לא עולה על 2.5% מסך נכסי המערכת הבנקאית, שעומדים נכון ליוני האחרון על 2.86 טריליון שקל. החוק יאפשר לשר האוצר ונגיד בנק ישראל להגדיל את המגבלה לעד 5%, ללא חריגה מכך. דוברים רבים בדיון, בהם פרופסור אבי בן בסט, המשנה ליועמ"ש לשעבר דידי לחמן מסר, איש העסקים והיזם החברתי איציק דבש, ונציגי לובי 99, התנגדו בנחרצות לסעיף זה, בטענה שהוא יגביר את הריכוזיות במערכת הפיננסית וייצור סבך של ניגודי עניינים שיפגע בציבור.
סעדון הגיב לקראת סוף הדיון לביקורת, ואמר: "התחרות במערכת הבנקאית לא גבוהה, בלשון המעטה. חשבנו שהדבר הנכון זה להזרים דם חדש במערכת. כדי להילחם באריה אתה לא צריך לשלוח עכבר. תשלח אריה. זו למעשה נקודת המוצא. חשוב שבנקים חדשים עם גב חזק הם אלו שיילחמו בבנקים עם גב חזק שקיימים היום. זה השיקול וידענו שאנחנו לוקחים חשיפה. העסקים הקטנים, שהם חשובים לפעילות הכלכלית הם אחרונים בתור מבחינת קבלת אשראי".
לצד זאת, סעדון הדגיש שאחת הבעיות ברגולציה הפיננסית בישראל היא היעדר הפיקוח על חברות ההחזקות. רשות שוק ההון מפקחת על חברות הביטוח שנשלטות בידי חברות ההחזקה, אך אף רגולטור כיום לא מפקח באופן הרמטי על חברות ההחזקה. "צריך לתת לזה פיתרון. בעולם הן מפוקחות מאוד וכאן זה לא קורה". סעדון ציין ביחס לאפשרות של חברות ההחזקה לשלוט בבנקים קטנים כי: "השאלה אם התוספת שעשינו היא זו שתשבור את גב הגמל. אני מקווה שלא, אני מאמין שלא, ואנחנו נדרשים להמון עבודה וניטור כדי שזה לא יקרה".
בסיום דבריו הפתיע סעדון כשאמר: "ככל שהחששות מטרידים את הוועדה אנחנו מוכנים לקחת צעד אחורה ולבחון התאמות, כדי להפיג מעט את החששות. דיברנו על מגבלה של 2.5%, אולי אפשר ליצור עוד מדרגה או לחשוב על תקופה מסוימת של הגנת ינוקא". זאת למעשה הפעם הראשונה שאחד משני הגופים שמובילים את הרפורמה – בנק ישראל ומשרד האוצר, מביעים מוכנות למתן את הסעיף הזה.
עם זאת, גורמים בבנק ישראל מבהירים כי מטרת המהלך היא הקטנה משמעותית של הריכוזיות של המערכת הבנקאית, והכנסת שחקנים חזקים שיידעו לחולל תחרות, וכי המוכנות לשקול התאמות מסוימות היא מתוך הבנה של החששות שהועלו, אך זאת כל עוד העיקרון של מתן גב פיננסי משמעותי לבנק קטן חדש יישמר. עוד מודגש כי טרם התקבלה החלטה על התאמות מסוימות או על תוכנן.
שאלת שליטת המוסדיים כאמור משכה את רוב תשומת הלב במהלך הדיון. כאמור, היזם החברתי ואיש העסקים איציק דבש היה בין הגורמים המתנגדים לסעיף, וקרא לחברות ההחזקה הפיננסיות: "אני עושה לכם שירות. אל תתפתו לקחת את הכוח הזה. הוא ישחית כל אדם. אם יהיה להם כוח יותר מדי גדול הם ירגישו טוב מדי". בסיום דבריו אמר: "יש לי בקשה אחת: יש פה מישהו אחד שמוכן לעשות ניתוח קטרקט באותו יום בשתי העיניים? עשו רפורמה מופלאה כאן אבל רוצים לנתח את שתי העיניים. חכו 5-10 שנים, ואז תעשו ניתוח בעין השנייה". או במילים אחרות: דבש הבהיר כי יש להמתין כמה שנים לאחר הכניסה לתוקף של מתווה הרישוי הרגולטורי המדורג, ורק אז להכריע אם לאפשר לחברות ההחזקה לשלוט בבנקים הקטנים.
מנגד, סגנית אגף תקציבים תמר לוי בונה אמרה בדיון: "המציאות היא שלגמא (שבשליטת הפניקס, שג"ע) אין כל מגבלה כיום כמה אשראי לתת. אנחנו קובעים שני דברים: שגמא תוכל לתת עד 2.5%, ושבמקום לקחת כסף מבנק הפועלים היא תוכל להתממן מפקדונות. זה הכל. אנחנו לא משנים את השוק בשום צורה. אנחנו לא מכניסים את המוסדיים לתחום חדש, אנחנו אולי מוציאים אותם ממקומות שהם כבר נמצאים בהם. מי שלא התעדכן במציאות מאז בכר ובייסקי – אז זו המציאות".
"יש פה מלא שמפחידים שהכל יתמוטט. בואו נעשה הערכה: נניח שהרפורמה הצליחה, וניפגש פה בע"ה כולנו בעוד עשור. כמה שחקנים יהיו? כמה? ארבעה? אם נכפיל ב-2.5%, נקבל 10%. מדינת ישראל תתמוטט עם שליטה של 10% של חברות ההחזקה? הכצעקתה?", אמר ישראל מימון, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח. עוד הוסיף כי: "רכישת לקוח היא אחד הדברים הדרמטיים. לצד זה יש מערכות מחשוב, רגולציה, למי יש את היכולות? לגופים העמוקים. שוכחים פה את הכח של הבנקים עצמם. למי יהיה כח להתמודד איתם כשהם יתנו תחרות? הלוואי שיהיו הרבה שחקנים, אבל למוסדיים יש את היכולת".
בשבוע הבא יימשכו הדיונים בוועדה למיזמים ציבוריים על הרפורמה. מכיוון שהיא מקודמת כחלק מחוק ההסדרים, מדובר בלוח זמנים מצומצם במיוחד. חלק מהביקורת שהוטחה באוצר במהלך הדיון היא על כך שמורכבות הרפורמה, ושאלת שליטת המוסדיים בפרט, מחייבים פרק זמן ארוך יותר.
