דו"ח המבקר
חצי מיליארד שקל על יועצים: משרד הביטחון הפר את המגבלות שקבע לעצמו
לפי דו"ח מבקר המדינה, 27% מהיועצים הועסקו בחריגה מהכללים, אין בקרה על סוכני נשק שמקבלים מאות מיליוני דולרים בעמלות, והסיכון לשחיתות בעסקאות ביטחוניות גובר
משרד הביטחון הוציא ב-2024 יותר מחצי מיליארד שקל על העסקתם של למעלה מ-2,500 יועצים חיצוניים. מדובר בכ-30% מכלל הוצאות המשרד על כוח אדם שהסתכמו באותה השנה בכ-1.2 מיליארד שקל. היועצים הרבים שאיתם התקשר מילאו 1,235 משרות מלאות, בעוד שבמשרד מועסקים 2,490 עובדים תקניים.
מדובר ביועצים המספקים שירותים מקצועיים לאגפים ולמינהלות של משרד הביטחון ומשך ההתקשרויות איתם אמורות להיות תחומות בזמן. מחסור בתקנים וצרכים נקודתיים למשימות דחופות בתחומים מגוונים הפכו בשנים האחרונות את התקשרויות משרד הביטחון עם יועצים חיצוניים לפרקטיקה רווחת.
מכלל היועצים הרבים שאיתם התקשר מבקר המדינה מצא חריגות בהיקף העסקתם של 685 יועצים, המהווים 27% מכלל היועצים במשרד הביטחון. 315 מהיועצים שנמצאו חריגות בהעסקתם מועסקים במשרד הביטחון למעלה מ-10 שנים או למעלה מ-180 שעות שבועיות. מדובר בחריגות מהיקף מגבלות העסקה של יועצים שמשרד הביטחון קבע בעצמו. "משרד הביטחון לא עומד במגבלות שקבע לעצמו, פוגע בתחרות ובשוויון ההזדמנויות, מגביר את התלות שלו ביועצים ומגדיל את הסיכון להיווצרות יחסי עובד-מעביד עמם", מתריע מבקר המדינה.
מנהלי אגפים במשרד הביטחון לא ידעו כלל על הימצאותו של מסמך אסטרטגי עם עקרונות מערכתיים מנחים להתקשרויות עם יועצים. "בהיעדר כזה לא ניתן להבטיח שהמנהלים במשרד הביטחון מודעים למטרות, ליעדים ולכיווני הפעולה שמתווה האסטרטגיה ופועלים על פיהם", העיר המבקר.
עם 320 יועצים יש למשרד הביטחון יותר מהסכם התקשרות אחד. הביקורת מצאה כי בשל מערכות מידע מיושנות - אין ליחידת היועצים של המשרד יכולת למדידת הביצועים וטיב ההתקשרויות עם יועצים ולא מתקיימת בנושא בקרה תקינה. מבין 20 היועצים שהיקף ההתקשרות איתם הוא הגבוה ביותר, כ-65 אלף שקל בממוצע, רק 15% נשים.
משרד הביטחון לא מקיים בקרה על זהותם של בעלי תפקידים
בשנים 2022 - 2024 החברות הביטחוניות בישראל התחייבו לשלם לסוכנים ולמתווכים בעסקאות נשק עמלות בסכום כולל של כמה מאות מיליוני דולרים. לרוב מדובר באנשי עסקים הפועלים בתחומי הביטחון או בבכירים לשעבר בצה"ל ובמערכת הביטחון המקושרים עם מקבלי החלטות במדינות בעולם המשמשים "מקדמי שיווק" של התעשיות הביטחוניות במסגרת מגעים לעסקאות נשק.
מבקר המדינה מצא כי למרות חלקם המרכזי של סוכנים ומתווכים בעסקאות ביטחוניות הפיקוח של משרד הביטחון עליהם רופף ואין הוראות המסדירות את התנהלותם. המבקר העיר כי "אי הסדרת הסוגייה עלולה לגרום להיות בתהליכי קבלת ההחלטות לגבי עסקאות יצוא ביטחוני, לרבות החשש לניצול קשרים לקידום אינטרסים אישיים שלא עולים בקנה אחד עם האינטרסים של משרד הביטחון".
מהדוח עולה כי משרד הביטחון לא מקיים בקרה על זהותם של בעלי תפקידים אלה ובכך חושף עצמו לסיכון, שכן קיימת סבירות בלתי מבוטלת שלמקדמי השיווק היכרות עם בכירים במשרד הביטחון באופן שמעמיד אותם בניגודי עניינים, לטובות הנאה, לקבל החלטות לא ענייניות ולפגיעה בזכות לתחרות שווה. המבקר מתריע כי בנוסף לכל אלה, סיכון זה עלול לפגוע גם באמון שרוחש הציבור כלפי רשויות המדינה.
בהיעדר בקרה על שימוש שעושות תעשיות ביטחוניות במקדמי שיווק, גם העמלות המשולמות להם בגין העסקאות שבהן מעורבים - אינן שקופות. מהדוח עולה כי במהלך קידום של עסקה ביטחונית ב-2020 גורמים מקצועיים במשרד הביטחון גילו באקראי עמלה חריגה בגובהה, שהייתה אמורה להיות משולמת למקדם השיווק שהופעל בה ובשל כך מנעו את ביצועה בתנאים הראשוניים שבהם הייתה אמורה להיעשות.
המבקר קורא במסגרת הדוח למנכ"ל משרד הביטחון לקבוע את מידת המעורבות הרצויה של דירקטוריונים בחברות ביטחוניות בקשר לשימוש במקדמי שיווק ולעמלות המשולמות להם, בייחוד בעסקאות שבהם זהותם של הסוכנים מחייבת בקרה הדוקה.
עם הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD ב-2010 הוחלו עליה כללי הארגון ביחס למניעת שוחד ושחיתות במסגרת עסקאות בינלאומיות. בעוד שמשרד הביטחון חייב את החברות הביטחוניות הגדולות ליישם תוכניות ציות למניעת שחיתות, הוא לא גיבש אמות מידה מתאימות בנושא לחברות קטנות ובינוניות שמקיימות אף הן פעולות ייצוא.
בין 2018 ל-2023 חברות קטנות ובינוניות חתמו על חוזי יצוא ביטחוני בהיקף כולל של מיליארדי דולרים ולדעת המבקר "בהיעדר הגדרת האמצעים האמורים אין ודאות שהיצואניות הקטנות והבינוניות ינקטו פעולות מספקות לצמצום סיכוני שוחד ושחיתות". עוד מצאה הביקורת כי ממילא הבקרה של משרד הביטחון בנושא זה על אותן חברות – נמוכה כך שאין ודאות שהפיקוח על יישום המלצות ה-OECD בעניין שוחד – מיטבי.
לפי נתוני מדד "תפיסת השחיתות" בעולם ב-2024 שהובאו בדוח המבקר ישראל קיבלה את הציון 64 (בסולם ש-0 מייצג שחיתות גבוהה ו-100 מייצג מדינה נקייה משחיתות י.א) ודורגה במקום ה-30 מבין 180 מדינות.
המבקר מזהיר כי השימוש במקדמי שיווק כרוך בסיכון גבוה בהיבטי ציות ורגולציה, על פי החוק ועל אמנות של ה-OECD. "אם במסגרת מעורבות מקדמי שיווק בעסקאות הייצוא הביטחוני ייעשו על ידם פעולות שהן בגדר הפרת הדין הישראלי והדין הבינלאומי, כמו מתן שוחד לעובדי ציבור זרים, הדבר עלול לשאת השלכות משפטיות על המעורבים, פגיעה במוניטין של חברה ובמעמדה, במעמדה של מדינת ישראל בעולם ובמידת יכולה להמשיך לקיים יצוא ביטחוני אם תכנס ל'רשימות שחורות'".
מדובר ברשימות הכוללות את פרטי החברות וגופים החשודים או מואשמים בהפרת חוקים ולפיכך חשופים למגבלות סחר, כמו מניעה מהשתתפות במכרזים למשך שנים. בעבר, עוד בטרם הופרטה ונמכרה לאלביט מערכות, התעשייה הצבאית (תעש) הוכנסה ל"רשימה השחורה" בהודו בשל הסתבכותה עם החוק בעת שניסתה לקדם עסקת נשק.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה, "בחודש שעבר אימץ מנכ״ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר ברעם את מרבית המלצות הוועדה שבחנה את תהליכי הייצוא והפיקוח עליו, הגורמים המעורבים והאתגרים המשתנים וקבע כי שנת 2026 תהא שנת המימוש של הרפורמה האסטרטגית, תוך מציאת נקודת האיזון הנכונה שתאפשר את שימורה של מערכת הפיקוח ממוקדת ואחראית.
באשר לטענות לגבי מקדמי שיווק - כחלק מחברותה של מדינת ישראל בארגון ה-OECD, ביצע משרד הביטחון מספר פעולות הנוגעות למניעת שחיתות ומתן שוחד לעובד ציבור זר. ראשית, משרד הביטחון קבע כי יצואנים הרשומים במרשם הייצוא הביטחוני יחתמו על הצהרה במסגרת בקשות לרישיון המוגשות לאפ"י כי לא היו מעורבים בעבר ולא יהיו מעורבים בעתיד בעבירת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים. כמו כן, נוסף תנאי מיוחד ברישיונות אפ"י המתייחס לאיסור מתן שוחד לעובד ציבור זר. אפ"י עורך מעת לעת פעולות להעלאת המודעות בקרב יצואנים ביטחוניים בנוגע לנושא מניעת שחיתות ואף הנושא מודגש בכנס אפ"י השנתי בו משתתף קהל של מאות רבות של יצואנים ביטחוניים ישראליים".
