קומבינת ההשתמטות: ועדה עם רוב חרדי תוכל להפחית את יעדי הגיוס
אחרי שנתיים של מלחמה מקדם יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט חוק מביש. שורת תרגילים נועדה להבטיח עמידה ביעדי הגיוס המגוחכים ולמנוע סנקציות על המשתמטים. הרף להגדרת חרדי הונמך כך שיכלול יוצאים בשאלה, לוחות הזמנים לגיוס נדחו, ועד 10% שיעשו שירות אזרחי ייכללו ביעדי המגויסים. מבחורי ישיבות שלא יתגייסו ושממילא אסור להם לעבוד, תישלל נקודת זיכוי במס הכנסה
מי שחשב שיעדי הגיוס שקבע יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט בטיוטת חוק ההשתמטות שלו הם הכי מגוחכים שאפשר — עתיד להתבדות. לקראת סוף הטיוטה מתחבא סעיף שלפיו תוקם ועדה לפיקוח על מסלולי הגיוס החרדים, שבה רוב חרדי. הוועדה הזאת רשאית באישור ועדת החוץ והביטחון להחליט להפחית את יעדי הגיוס עוד יותר, אם הרבנים לא יהיו מרוצים ממסלולי הגיוס החרדיים — וברור שהם לא יהיו מרוצים. בוועדה התמוהה הזו יהיו חברים דיין בדימוס מבית הדין הרבני הגדול, רב צבאי לשעבר, קצין בכיר בוגר ישיבה חרדית ושני קצינים בכירים שיכולים להיות ממוצא לא חרדי.
המטרה העיקרית של טיוטת הצעת חוק ההשתמטות של ביסמוט היא בעצם להבטיח שלא תהיה שום אפשרות של אי עמידה ביעדים. לכן למשל אפשר יהיה להכליל בעמידה ביעדים עד 10% של מי שיעשו שירות אזרחי שקר כלשהו שיוגדר ביטחוני. כדי לאסוף עוד אנשים ליעד, תוקנה הגדרת החרדי כך שהיא כוללת כל מי שלמד שנתיים במוסד חינוך חרדי, ולא שלוש כמו שהתכוון אדלשטיין. המשמעות: הרבה יוצאים לשאלה יוגדרו כחרדים לצורך עמידה ביעדים.
נגד שום משתמט חרדי לא ננקט הליך פלילי עד כה משום שעל פי מדיניות צה"ל צריכה לעבור שנה וחצי מרגע ההכרזה כמשתמט ועד נקיטת הליכים פליליים. השופטת יעל וילנר: “השאלה היא אם לא צריך לקצר את התקופה לחצי שנה או שנה בתקופה של מלחמה. אין חשיבה שנייה?"
לכאורה ביסמוט אימץ את יעדי הגיוס שקודמו יולי אדלשטיין הגיע למסקנה שאינם מספקים: 4,800 בשנה הראשונה (שנת גיוס נמשכת מיולי עד יוני), 5,760 בשנה השנייה ועד 50% מהמחזור החרדי ב־2030. אלא שביסמוט דוחה את כל לוח הזמנים לשנה הבאה: 4,800 שהיה אמור להיות יעד הגיוס של 2024 יהיה יעד הגיוס של 2026. המשמעות היא שסנקציות משמעותיות יוטלו לכל המוקדם בתחילת 2028. היעד של השנה יוגדר כחלקי ואינו מצוין בטיוטת החוק. ואם כל זה לא מספיק, מי שיקבע כמה חרדים התגייסו לא יהיה גוף בלתי תלוי אלא שר הביטחון.
הסנקציות שיימשכו הן רק אלה שנראות כמו תקנון של הישיבות, למשל איסור רישיון נהיגה או נסיעה לחו"ל. אולי הסנקציה המשעשעת ביותר היא הסנקציה ששוללת מבחורי הישיבות, שממילא אסור להם לעבוד, את נקודות הזיכוי במס הכנסה. טוב שלא שללו מהם דמי לידה. הסנקציות המשמעותיות כמו ביטול ההנחות במעונות יום והשתתפות בדירה בהנחה יוטלו רק לאחר שנה של אי עמידה ביעדים. ואלה בעצם שתי המטרות: הפסקת מעמד המשתמט של תלמידי הישיבות, שבצידו סנקציות ומעצרים, והרווחת זמן שבמהלכו ייעשה מאמץ לשנות את החוק ואת רוע הגזרה.
מי שסיכם את הצעת החוק של ביסמוט בצורה הטובה ביותר היה אדלשטיין: "כשאני רואה את החוק אני מבין שצדקו אלה שהדיחו אותי: אין לי את הכישורים לייצר קומבינת השתמטות במקום חוק גיוס, ועוד בעיצומה של מלחמת קיום, כשחיילי המילואים קורסים". אדלשטיין, שתמך בניגוד לעמדת הליכוד, גם בחוק הריבונות סולק השבוע כליל מוועדת החוץ והביטחון ונענש בשלילת קידום חוקים למשך חודשיים.
הטיוטה הודלפה שלשום בערב לפני הדיון שנערך אתמול בבג"ץ על אכיפת פסק הדין המחייב לגייס את הצעירים החרדים. זה המחיש את המצב שבו ייתכן שכל הדיון בבג"ץ הוא דיון תיאורטי שכן הכנסת עלולה להעביר חוק השתמטות כדי להבטיח לקואליציה עוד חצי שנה בשלטון. איש לא חושב שהחוק של ביסמוט חוקתי ויש לו סיכוי בבג"ץ. אז יעמוד בג"ץ בפני השאלה האם לראשונה בתולדות המאבק על השוויון בנטל הוא מוציא צו ביניים שמונע יישום של חוק ההשתמטות ומשאיר את כל הצעירים החרדים במעמד של משתמטים.
המדינה הגישה את תשובתה לבג"ץ ביום ראשון בערב. ההיבט החשוב ביותר בה היה שהיא פירטה לראשונה שלצה"ל חסרים 12 אלף חיילים, ש־6500־7,000 מתוכם חסרים לתפקידי לחימה והיתר לתפקידים תומכי לחימה. אפשר להניח שהחוסר בפועל גדול בהרבה. ולמרות זאת, זו הפעם הראשונה שנמסר מספר רשמי ומחייב.
הוא מעמיד באור בעייתי ביותר את היעד של 4,800 חיילים בלבד בשנה שמקדם ביסמוט. יתרה מכך, הניסיון מלמד שרק חלק קטן מהחרדים מגיעים לקרבי, בעוד הרוב משובצים לתפקידים קרוב לבית, שחלקם אפילו אינם יכולים להיחשב תומכי לחימה. ממילא הפער בין יעדי הגיוס לצרכי הצבא צפוי להוות נושא מרכזי בדיוני חוק ההשתמטות. הדיונים בטיוטה צפויים להתחיל ביום שני לאחר שורת דחיות בשל חילוקי הדעות בין ביסמוט ליועמ"שית ועדת החוץ והביטחון מירי פרנקל שור, ולאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש זמן ללמוד את הטיוטה בעצמו.
מנכ”ל עמותת נצח יהודה, הזרוע האזרחית של מסלולי הגיוס לחרדים, יוסי לוי, כתב בעניין ברשת X: ”קודם הגדרנו יעד של 30% מינימום לשירות קרבי או תומך לחימה. אחרת, יגיעו 90% מהחרדים לשירות טכנולוגי, שלא ישחרר מילואימניק אחד, ולא עשינו בכך כלום. ואף יצא חוטא - נשכר. לכן המלצנו כאן להגדיר 30% מהיעדים למשרתי שירות קרבי/ תומך לחימה במערכי הלחימה. המלצתנו כאן לא הוטמעה, אולם אני מקווה שבשיח עם בועז ביסמוט ולשכתו נטמיע תנאי זה שנית”.
המשטרה ברחה
בג"ץ דן אתמול בבוקר בהרכב מורחב של חמישה שופטים בעתירות שביקשו להוציא צווי גיוס לכלל תלמידי הישיבות חייבי הגיוס, כלומר 80 אלף צווים ולנקוט אמצעים לאכיפתם. בשנת הגיוס 2024 (יולי 2024 עד יוני 2025) התגייסו לפי ספירת צה"ל 2,900 חרדים בלבד. השופטים ביקרו בחריפות את היעדר תוצאות הגיוס. השופטת דפנה ברק ארז אמרה ש"הבעיה היא שאין תוצאות". מתוך 80 אלף הצווים שצה"ל הוציא התגייסו עד כה רק 800. "אחד אחוז גויסו. מה זה?” שאל השופט דוד מינץ.
אחד ההיבטים השערורייתיים שנחשפו היה שנגד שום משתמט חרדי לא ננקט הליך פלילי. הסיבה שהיא שעל פי מדיניות צה"ל עוברת שנה וחצי מרגע ההכרזה כמשתמט ועד שעוברים להליכים פליליים. החרדים הראשונים הוכרזו כשמשתמטים לפני כשנה. השופת יעל וילנר לא הצליחה להבין: "זו שאלה של מדיניות. השאלה היא אם לא צריך לקצר את התקופה לחצי שנה או שנה בתקופה של מלחמה. אין חשיבה שנייה?”
2 צפייה בגלריה
מימין: יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט והרמטכ”ל אייל זמיר. יעדי הגיוס הולכים ומתרחקים
(צילומים: אלכס קולומויסקי, דובר צהל)
וילנר גם ביקרה בחריפות את מיעוט המעצרים. סגנית הממונה על הבג"צים בפרקליטות המדינה נטע אורן אמרה שמתקני הכליאה של הצבא דלים. וילנר אמרה: "זו בעיה להכין מתקני כליאה? התשובה ש'אין מקום' מוקשית. אפשר להכין מקום. לא עוצרים את כל ה־5,700? אז 2,000, 3,000, נתחיל בקטן. לנו חשוב לראות גיוס, להפחית מהנטל של המתגייסים. אכיפה כלכלית משהו, איזושהי אכיפה שתביא תוצאות".
אחד הנושאים המרכזיים בדיון היה הודעת המשטרה שתפסיק לשתף פעולה במעצר משתמטים. בחודשים האחרונים הנוהל היה שאם המשטרה מגלה כשהיא בודקת תעודות לחרדי שהוא משתמט היא מעכבת אותו עד להגעת משטרה צבאית. המשטרה הורתה לאנשיה להפסיק לעשות זאת בטענה שהמעצרים גורמים להפגנות רבות ואין לה כוח אדם לטפל בהן. אורן אמרה שבשבוע הבא יתקיים דיון להסדרת הבעיה. פרקליט עמותת ישראל חופשית, עו"ד חגי קלעי, אמר ש"המשטרה לא יכולה להגיד שלא תעצור עבריין משתמט כי יהיו הפגנות. זו טענה בלתי מתקבלת על הדעת. גם המאות הבודדות שנמצאו שוחררו".
את חוסר שיתוף הפעולה של הממשלה המחיש פרקליטה של עמותת אמא ערה, גלעד ברנע, שהתייחס למכתב של מזכיר הממשלה יוסי פוקס, שצורף לתשובת המדינה לבג"ץ: "הממשלה אומרת שפסק דין של בג"ץ שמורה על גיוס החרדים לא מחייב אותה. פקיד עובד ציבור מתריס נגד החוק. זו עבירת המרדה. מה קורה פה?" יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, אמר שפוקס "מינה את עצמו ליועץ האלטרנטיבי לממשלה".
דווקא לאור התסכול הגדול של שופטי בג"ץ עמדה השאלה מה הם יכולים לעשות שיהיה יעיל. השופט גרוסקופף אמר ש"אם יש התנערות מלנקוט צעדי אכיפה אפקטיביים, אולי אנחנו צריכים להוציא צו שאומר שהגורמים צריכים להשתמש בסמכויות ולהטיל סנקציות כלכליות". השופטים שבו ושאלו את פרקליטי הצדדים מה הם מצפים מהם.
הפרקליטים נחלקו לאלה שביקשו שבמקום פסק דין, בג"ץ יפתח בהליך פיקוח צמוד על יישום הסנקציות ולאלה שביקשו פסק דין שהליך פיקוח בצידו. בין היתר ביקשו הצדדים החלטה מפורטת שתפרט סנקציות שיש ליישם. עו"ד דפנה הולץ לכנר, פרקליטת אימהות בחזית, המבקשות להצטרף לעתירה, הציעה שבג"ץ יורה להחיל מיד את כל הסנקציות שנכללות בטיוטת חוק ההשתמטות של ח"כ ביסמוט. זאת לאור העובדה ש"הקואליציה חיוותה באמצעות טיוטת פסק הדין את דעתה שאלה סנקציות אפקטיביות".
הסנקציה המשעשעת ביותר היא זו ששוללת מבחורי הישיבות, שממילא אסור להם לעבוד, את נקודות הזיכוי במס הכנסה. סנקציות משמעותיות כמו ביטול הנחות במעונות יוטלו רק לאחר שנה. ואלה בעצם שתי המטרות: הפסקת מעמד המשתמט והרווחת זמן לשינוי רוע הגזרה
המומחים נחלקים אם יש 1.2 או 1.3 מיליון חרדים, מה שמבהיר כמה ההגדרה "הפגנת המיליון" יומרנית. בהוראת הרבנים זו תהיה הפגנה גברית בעיקרה. רק נשים נשואות יורשו להשתתף במתחם נפרד. סביר להניח שלרובן לא תהיה אופציה כי הבעל מפגין, ובניגוד לבעלים הן לא סטודנטיות חופשיות אלא נשים עובדות. הציבור החרדי הוא ציבור שחלקו הגדול ילדים, שלא יפגינו.
ממילא בהפגנת המיליון היום צפויים להשתתף רבע עד שליש מיליון. גם זה יספיק לתמונות של שטחים גדולים בכניסה לירושלים מכוסים במגבעות שחורות. כשהחרדים יביטו על התמונות האלה הם יראו מפגן קידוש שם שמים. כשאנשים לא חרדים יביטו על התמונות האלה הם יראו ריכוז ענק של משתמטים שנתונים לאחרים לשרת ולסכן את עצמם עבורם. כלומר זו הפגנה שתגרום לחילול שם ענק. כרגיל הרבנים קוראים לא להתעמת עם המשטרה. כרגיל בסוף ההפגנה יהיה עימותים עם המשטרה שיתפסו חלק גדול מהסיקור. דוברי החרדים יטענו שמדובר בקומץ. כמו אצל אוהדי הכדורגל.
נשק יום הדין
ההפגנה נחשבת לנשק יום הדין בארסנל החרדי, כיוון שאפשר להשתמש בה רק פעם אחת. לכן היא נדחתה לשלב כל כך מאוחר במאבק. הוחלט עליה כשהתברר שהצבא מעז לעצור גם תלמידי ישיבות משתמטים. אלא שמי שאחראים להסלמה הם דווקא רבני החרדים, שהבהירו שגם מי שלא לומד אסור לו להתגייס. אם הרבנים היו מוכנים לקרוא למי שלא לומד להתגייס, סביר להניח שחוק ההשתמטות היה עובר בלי בעיות עוד כשיולי אדלשטיין היה היו"ר. אלא שהחרדים רואים בגיוס גזרת שמד נוראה. לכן המסר של הרבנים היה שגם לנושרים אסור להתגייס.
ההפגנה נקבעה לשעות אחר הצוהריים, כלומר היא תערך על חשבון הלימודים בישיבות. מנהיג דגל התורה, הרב דב לנדו, קבע שתלמידי הישיבות הקטנות (הישיבות ללא לימודי ליבה לגילאי תיכון) יפגינו ככל האפשר במרוכז עם ראש הישיבה. אם גימנסיה הרצליה היתה מעודדת את תלמידיה להשתתף בהפגנה למען הדמוקרטיה, שר החינוך יואב קיש היה מזמן מייד את ההנהלה לשימוע לפני שלילת תקציבים. קיש כמובן לא יעשה זאת להמוני ראשי הישיבות.
שנים מספרים לנו כמה לימוד התורה חשוב לביטחון. אבל ההפגנה היום תהיה אחד מאירועי ביטול התורה הגדולים בהיסטוריה.
