המלחמה עלתה למדינה 231 מיליארד שקל - והחשבון עוד רחוק מלהיסגר
דוחות החשכ"לית חושפים כי בשנים 2023-2025 הוציאה הממשלה 166 מיליארד שקל על צורכי ביטחון הקשורים למלחמה, 27.3 מיליארד על פיצויים ו־37.9 מיליארד על שיקום והוצאות אזרחיות; תקציב הביטחון כמעט הוכפל ביחס לתוצר, הוצאות המילואים נותרו גבוהות, קצבאות נפגעי האיבה והמשפחות השכולות זינקו וקרן מס רכוש הצטמצמה ל־2.8 מיליארד שקל בלבד
החשבת הכללית מפרסמת היום את הדוחות הכספיים של מדינת ישראל, מדובר במסמך עב כרס בהיקף של כ־470 עמודים שמנסה לסכם את כל הנכסים וההתחייבויות של כל משרדי הממשלה, יחידות הסמך, חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים. בסך הכל מדובר על מידע פיננסי וחשבונאי מ־209 גופים. החשיבות העיקרית של המסמך איננה במידע חדש שנמצא בו, אלא בכך שהוא יוצר תהליך של עבודה פנימית מסודרת בכל הגופים. תהליך העבודה על הדוחות הביא לכך שרוב הגופים מחזיקים כעת בדוחות חשבונאיים מבוקרים. עם זאת, יש שורה של גופים שעדיין אין להם דוחות מבוקרים, הדוגמה הבולטת היא משרד הביטחון, שיש לו טיוטת דוחות, אך הדוחות לא מבוקרים. באגף החשבת הכללית אמרו כי הם עובדים לשנות את זה.
יתרון נוסף שיש לדוח הוא היכולת שלו לתת תמונה רוחבית של נושאים תקציביים רחבים. בהקשר זה בולטת הסקירה שהדוח מעניק להוצאות המלחמה. הדוח עושה סדר ומיישר קו בכל הנוגע להוצאות המלחמה הישירות, ונותן גם אפשרות ראשונית להעריך מה יהיה הנטל על תקציב המדינה בעתיד. הנתון המצרפי הוא שהממשלה הוציאה על המלחמה בשנים 2023–2025 כ־231 מיליארד שקל. סכום זה לא כולל את ההוצאות של 2026, ולא כולל אובדן הכנסות ממסים. את הוצאות המלחמה אפשר לחלק לשלוש קטגוריות: הוצאות ביטחון (166 מיליארד), פיצויים (27.3 מיליארד), שיקום והוצאות אזרחיות שונות (37.9 מיליארד).
נפתח בביטחון. תקציב הביטחון הרחב בשנת 2022 עמד על 75 מיליארד, שהם 4.3% תוצר. תקציב זה זינק ב־2023 ל־98 מיליארד, ב־2024 ל־168 מיליארד, ב־2025 ל־166 מיליארד, וב־2026 – נכון לעכשיו – ל־158 מיליארד שקל לפחות. המשמעות היא שתקציב הביטחון נמצא סביב 8% תוצר, במקום 4.3% ערב המלחמה. כמובן שאי אפשר לשייך את כל תקציב הביטחון למלחמה. לפי חישובי החשכ"ל, בשלוש השנים הללו 166.2 מיליארד שקל מוגדרים כ"תקציב ביטחון בגין המלחמה".
הדבר החשוב בהקשר של תקציב הביטחון הוא החלוקה הפנימית שבו. בשנת 2025 תקציב נכי צה"ל ומשפחות שכולות הגיע ל־11 מיליארד, בשנת 2026 התקציב צפוי לעמוד לפי משרד הביטחון על 13.9 מיליארד שקל. זאת בזמן שב־2023, תקציב זה עמד על כ־7.3 מיליארד בלבד. תקציב זה הוא קשיח וצפוי להישאר לאורך שנים. רכיב אחר הוא רכיב השכר בצה"ל, שעמד ב־2025 על 36.5 מיליארד, אחרי שב־2023 הוא עמד על כ־31 מיליארד בלבד. גם הגידול הזה צפוי להישאר איתנו כמה שנים קדימה, כי מדובר על חיילים ועובדים שמערכת הביטחון מעסיקה.
הקטגוריה השלישית היא השכר למילואימניקים. בשנת 2023 העלויות עמדו על 8.7 מיליארד (למרות שהיו שלושה חודשי מלחמה בסוף), אבל ב־2024 העלויות הגיעו ל־37 מיליארד. הדבר החשוב יותר הוא לראות שבשנת 2025 לא הצליחו לצמצם את עלויות המילואים בהיקף משמעותי – והעלויות עמדו על כ־32 מיליארד שקל. כבר כעת ברור לכולם שהיקף ההוצאה על ימי המילואים גם בעשור הקרוב יהיה גבוה בהרבה מאשר ערב המלחמה.
וכעת לרכיב הרביעי והגדול ביותר של תקציב הביטחון, רכיב הרכש והתפעול. רכיב זה עמד ב־2024 וב־2025 על 88 ו־86 מיליארד שקל בהתאמה. סכומים אלו אולי היו יכולים לרדת בשנים הבאות, אך הנטייה הממשלתית והביטחונית היא לצאת לתוכניות בניין כוח בהיקפים של עשרות מיליארדים. כשמסתכלים על כל הרכיבים הללו, אנו מבינים כי המחשבה שתקציב הביטחון יצומצם משמעותית היא בגדר פנטזיה, וכי נצטרך להתרגל לתקציבי ביטחון בהיקף רחב יותר. במערכת הביטחון רוצים כי תקציב הביטחון ל־2027 יתחיל מ־117 מיליארד שקל.
זינוק של פי 9 בקצבת נכי איבה
הוצאות מלחמה אחרות שיישארו איתנו שנים קדימה הן הוצאות ישירות של הטרגדיות האנושיות שאירעו במהלך המלחמה. אם ערב המלחמה, הביטוח הלאומי שילם כחצי מיליארד שקל בלבד בשנה עבור נפגעי פעולות איבה, הרי שב־2023 הסכום זינק פי שלושה ל־1.5 מיליארד, ב־2024 ל־2.5 מיליארד, וב־2025 ל־3.6 מיליארד. ניקח לדוגמה את קצבת נכי איבה. לפני השביעי באוקטובר העלות למדינה הייתה כ־200 מיליון שקל בשנה. כיום מדובר על 1.7 מיליארד. גידול של פי 9. באוצר סבורים כי חלק משמעותי מהגידול בעלויות הביטוח הלאומי הן חד־פעמיות בעקבות מענקים שניתנו. אך יש חוסר ודאות רב סביב העלות העודפת של תקציבים אלו, בין היתר בגלל שכ־90% מהנפגעים הם נפגעים בנפש, ופגיעות בנפש עלולות לצוץ גם בהמשך. מכל מקום, מדובר על תוספת של כ־2 מיליארד מדי שנה לתקציב המדינה.
מעבר למספרי התקציב, כדאי לשים לב למספרים האנושיים. מאז השביעי באוקטובר הוגשו כ־119 אלף תביעות לביטוח לאומי. מתוכן הוכרו 87 אלף כנפגעי פעולות איבה. נכון לספטמבר 2026 נרשמו 1,024 חללים אזרחיים, 298 אלמנים/אלמנות, 1,201 הורים שכולים ו־1,199 יתומים, מתוכם 120 יתומים מאב ואם.
מעבר לתשלומים שנעשו על ידי הביטוח הלאומי, המדינה שילמה מענקי אכלוס למפונים בהיקף של כ־5.1 מיליארד עד סוף 2025. כמו כן ניתנו מענקי שיבה והתארגנות בהיקף של 1.9 מיליארד, ומענקים נוספים. בתדרוך לעיתונאים שנערך במשרד האוצר נמסר כי כ־91% מתושבי היישובים בעוטף שהוכרז עבורם תאריך חזרה שבו ליישובים. נכון לעכשיו, יש 4 יישובים שלא שבו, ויש רק יישוב אחד (ניר עוז) שגם לא נקבע לו תאריך חזרה.
הוצאה משמעותית נוספת היא קרן הפיצויים. עד לסוף 2025 יצאו מקרן הפיצויים כ־27 מיליארד שקל בגין נזקים ישירים ועקיפים של המלחמה. עד לספטמבר 2026 יצאו מקרן הפיצויים כ־37 מיליארד שקל. כעת נותרו בקופה רק 2.8 מיליארד שקל. בתדרוך לעיתונאים שנעשה על ידי החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו וסגניה, הובעה שביעות רצון ממודל קרן מס רכוש שמאפשר למדינה בעת חירום להוציא כסף חוץ־תקציבי. עם זאת, לא נשלל החשש כי קופת מס רכוש תתרוקן עוד לפני תקציב 2027, ויהיה צורך למצוא מקור תקציבי אחר.
חשוב להדגיש כי מדובר באתגרים טכניים ותפעוליים. מדינת ישראל מחויבת לשלם את הפיצויים הללו מכוח חוק, ומכל מקום היא תעשה זאת, כל עוד לא ישונה החוק. גם בקטגוריה זו, כספי הפיצויים צפויים להמשיך ולצאת גם ב־2027 בשל תביעות שעדיין לא התבררו.
ההוצאות האחרונות שנותרו סביב המלחמה הן הוצאות השיקום ליישובים. למינהלת תקומה אושר תקציב בהיקף של 17.5 מיליארד שקל עד ל־2028. נכון לסוף 2025, הממשלה התחייבה רק על 11.6 מתוכם, ו־5.4 מתוכם מומשו במהלך 2025.
בנוגע למינהלת תנופה העוסקת בשיקום הצפון, הרי שבתחילת הדרך הוקם "מטה לשיקום הצפון", שהוקצו לו 12 מיליארד שקל. בדצמבר 2025 הוחלט להקים מינהלת "תנופה לצפון" עם 29 עובדים. ביוני 2026 הממשלה החליטה על תוכנית רב־שנתית לשיקום ופיתוח הצפון. התוכנית כוללת תקציב של 6.6 מיליארד נוספים.
