במקום דיפ-סטייט טפחו את הדיפ-סרוויס
השיח על "דיפ סטייט" – מדינה עמוקה שחותרת תחת הדרג הנבחר – הפך מסיפור קונספירטיבי לשיח כאילו לגיטימי, אך מסוכן. הוא משרת מטרה פוליטית רגעית, אבל פוגע בעומק – באמון הציבור, באפקטיביות של המדינה, ביכולת לנהל מדיניות לאורך זמן ובעיקר בחוסן של השירות הציבורי.
האמת הפשוטה היא, למי שעובד עם הדרג המקצועי ומכיר מבפנים את היומיום, שאין "דיפ סטייט". אם כבר "דיפ" וללכת על עומק, אז יש דיפ סרוויס – אלפי משרתי ומשרתות ציבור עם תחושת שירות עמוקה, תחושת משמעות עמוקה, עם מקצועיות שנבנתה עם השנים, בלמידה וניסיון. השירות הציבורי שמורכב מפסיפס של איכויות, מגוון ותחושת שליחות, נמצא שם להחזיק ברציפות ובאיכות את השירותים שהמדינה נותנת גם כשהממשלות מתחלפות, כשהמערכת הפוליטית סוערת, וכשהחברה מפולגת.
בדמוקרטיה בריאה קיימים איזונים ובלמים לא רק בין הרשויות, אלא גם בין פוליטיקה לבירוקרטיה. שרים קובעים מדיניות – אבל מי שמוציא אותה לפועל הם משרתי הציבור. דווקא האיזון הזה – שבו הפוליטיקאי מכתיב כיוון והדרג המקצועי מיישם תוך שמירה על חוקיות, יעילות ואתיקה – הוא מה שמייצר ודאות, תוצאות מקצועיות, המשכיות תהליכית ושירות שמצמצם פערים חברתיים.
שיח ה"דיפ סטייט" לא פוגש את המציאות בשטח. נבחרי ציבור שמתראיינים על דיפסטייט, נשענים יום-יום, ואף שעה שעה, על אותו דרג מקצועי שלפני רגע תדרכו נגדם, כדי לקדם את מדיניותם. אותו מנהל שבחוץ יכונה "חלק מהדיפ סטייט" באמירה מכלילה, הוא זה שיעבוד חצי לילה על התקלה שחשובה למנכ"ל ולשר, יכין נתונים בהתראה קצרה, ויעצור חופשה משפחתית כדי לסייע בעת הצורך לבקשה אדהוקית של השר.
ביומיום, במרבית המקרים, מתקיים שיתוף פעולה מקצועי ופורה בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי. לא פעם, שרים מביעים הערכה לעבודת שומרי הסף ומכירים בתרומתם החשובה. עם זאת, התמונה שעולה בשיח הציבורי שונה בתכלית – במקום להכיר במורכבות ובתרומה של הדרג המקצועי, מופיעה הכללה שפוגעת במעמדם של כלל משרתי הציבור.
דווקא אלה שטוענים דיפסטייט בשם "המשילות" פוגעים במשילות בטווח הארוך. פוגעים ביכולת הממשלה לקבוע מדיניות – וליישם אותה בפועל עם אותו דרג מקצועי, פקידות מובילה, במשרדי הממשלה. לא די בקבלת החלטות והצהרות. משילות נמדדת ביכולת להוציא אותן אל הפועל, בעקביות, ביעילות, ובאחריות. לכך נדרש לא רק רצון פוליטי, אלא גם מערכת מקצועית יציבה, כשירה ואמינה.
שיח הדיפ סטייט פוגע במשילות לא כי הוא חושף בעיות קיימות, אלא כי הוא יוצר בעיות חדשות. הוא מרתיע אנשים מוכשרים מלהצטרף לשירות הציבורי, גורם לעובדים מנוסים לעזוב, ומחליש את המערכת כולה. החלשת הדרג המקצועי אינה רק פגיעה בפקידים – היא פגיעה במשילות עצמה. משרתי הציבור הם אלה שמתכננים, מיישמים ומחזיקים את הידע המצטבר של המערכת. כשהמומחים נדחקים הצידה, קבלת ההחלטות הופכת לרדודה, הביצוע כושל, והמשילות נחלשת מהיסוד.
רוצים למשוך אנשים איכותיים לשירות הציבורי? הפסיקו לדבר על "דיפ סטייט" והתחילו לדבר על אתגרים, הזדמנויות והשפעה. הייטקיסטים ואנשי מקצוע מוכשרים לא יעזבו משרות מתגמלות כדי להיכנס למערבולת של האשמות והתקפות אישיות. הם מחפשים מקום שבו יוכלו להוביל שינוי ולהשפיע – לא להיות חלק מקרקס פוליטי על חשבונם.
זה הזמן להחליף את השיח על "דיפ סטייט" בהכרה בערך של "דיפ-סרוויס" – שירות ציבורי עמוק, מקצועי ומחויב, שהוא הבסיס לכל דמוקרטיה מתפקדת. אנחנו רוצים משילות ויחד איתה את הא.נשים שיובילו אליה. תנו להם כלים, גיבוי ואמון. תגדירו מטרות ברורות, הסירו חסמים, ושלבו אותם בעשייה. כי בסופו של יום, הצלחת המדינה תלויה לא רק בהצלחת הפוליטיקאים, אלא בהצלחת המערכת כולה – פוליטיקאים והדרג המקצועי יחד.
נתנאל רובינשטיין הוא סמנכ"ל ארגון תשתית, הפועל לחיזוק השירות הציבורי
