אחרי שדה דב: חשד לזיהום קרקע במתחמים נוספים המיועדים לבינוי במרכז הארץ
המשרד להגנת הסביבה בודק חשד לזיהום בתרכובות PFAS במתחמי פי גלילות, בסיס חיל האוויר לשעבר בלוד ושדה התעופה לשעבר בהרצליה. רשות המים העבירה ממצאים חריגים כבר ב-2022, אך הבדיקות התעכבו בשל היעדר מדיניות. מומחים: הזיהום עשוי להיות נרחב הרבה יותר
האם מתחמים נוספים המיועדים לבינוי יאלצו להתמודד עם זיהום קרקע מורכב לטיפול? בימים אלו פועלת זרוע הביצוע של המשרד להגנת הסביבה (החברה לשירותי איכות סביבה) בפי גלילות ברמת השרון, בסיס חיל האוויר לשעבר בלוד (בח״א 27) ושדה התעופה לשעבר בהרצליה. זאת, לאחר שעלה חשד להימצאותן של תרכובות PFAS בקרקע בשל ממצאים חריגים של רשות המים. לפני שבוע הודיע המשרד להגנת הסביבה כי איתר זיהום בקרקע שדה דב, זאת לאחר שהמדינה כבר שיווקה אלפי דירות באזור. בדיקת המשרד עשויה להיות מקיפה ולכלול מוקדים רבים ברחבי הארץ, זאת לאחר שהנושא הוזנח לאורך שנים אשר בהם פעל ללא מדיניות בתחום, למרות הסיכונים.
תרכובות PFAS מופיעות במבחר יישומים, כגון: חומרים מעכבי בעֵרה וקצף לכיבוי אש, אביזרים הבאים במגע עם מזון (ציפויים למחבתות וסירים) ותוספים דוחי שמן ומים למוצרי טקסטיל. הן מכונות ״כימיקלים נצחיים״ בשל עמידותם. מחקרים אפידמיולוגיים הראו כי תרכובות PFAS מצטברות בגוף האדם ועלולות לגרום להשפעות שליליות על הבריאות, בהן: הגברת הסיכון לתחלואה בסרטן הכליות והאשכים, פגיעה במערכת החיסונית, עלייה ברמת הכולסטרול, פגיעה בעוברים. המזהמים בקבוצה זו יציבים מאוד בסביבה, נודדים למרחקים ארוכים הרחק ממוקדי הזיהום ומצטברים ברקמות ביולוגיות בסביבה ובגוף האדם. התרכובות הללו, ובעיקר PFOA ו-PFOS הוכחו כמזיקות גם בחשיפה לריכוזים נמוכים מאוד.
בישראל החלו לבדוק את הימצאות הכימיקלים הללו בשטח רק בשנים האחרונות. סקרים שביצעו המשרד להגנת הסביבה ורשות המים גילו ממצאים מעידים על נוכחות של תרכובות PFAS בקידוחי ניטור מֵי תהום, בקידוחים להפקת מֵי שתייה, בנחלים, בשפכי תעשייה, בקרקע, בקולחי מט"שים ובבוצות ובתשטיפי מטמנות פסולת. עד 2026 הורה משרד הבריאות על סגירת 8 קידוחי מי שתייה בשל הימצאות המזהמים, ובתחילת השנה, לאחר אימוץ התקינה האירופית בנושא, נסגרו חמישה קידוחים נוספים.
רשות המים העבירה את הממצאים החריגים למשרד להגנת הסביבה כבר החל משנת 2022, אולם האחרון החל בבדיקות רק לאחרונה, שכן לא הייתה לו מדיניות סדורה בנושא. בשנה שעברה החלה אסדרה חלקית של התחום, לאחר בג"ץ שהגיש ארגון ״אדם, טבע ודין״. כעת אומרים ברשות המים כי לצד מתחם שדה דב, ישנם ממציאים חריגים במתחמים נוספים המיועדים לבינוי, וכעת נבדק חשד להימצאות PFAS בקרקעות פי גלילות ברמת השרון, בסיס חיל האוויר לשעבר בלוד ושדה התעופה בהרצליה. לאור החשדות, זרוע הביצוע של המשרד להגנת הסביבה (החברה לשירותי איכות הסביבה) כבר פועלת כיום במוקדים אלו.
עוד לפי רשות המים, בדיקות נערכו גם בכמה ממתחמי התע"ש המיועדים לבינוי, אולם לא נמצאו בהם תרכובות PFAS בריכוזים החורגים מתקן מי השתייה, או שהחריגות היו מינוריות. ״רשות המים ממשיכה לפעול לאיתור זיהומים בתרכובות PFAS באתרים שונים ובדיקות נערכות גם כיום במפעלים פעילים ובמתחמים בעלי פוטנציאל זיהום נוספים״, כך לפי הרשות.
מזהמי PFAS נפוצים בעולם, ומעוררים בשנים האחרונות את דאגתם של הרגולטורים. בניגוד למזהמים אחרים בהם שיטות הטיפול מוכרות, היכולת להתמודד עם הכימיקלים הנצחיים היא מוגבלת ולא תמיד אפשרית. ״בעולם מדובר על אלפים רבים של אתרים. חלק מהם נוצרו לאחר שלקחו קרקעות והעבירו אותן ממקום למקום בלי לדעת שיש בהן בעיה, וזה מזכיר גם את המדיניות של המשרד להגנת הסביבה", אומרת רוני בריל, מהנדסת סביבה ושמאית מקרקעין. ״מדיניות המשרד בנושא קרקעות מזוהמות (משנת 2025) בהתייחס לזיהום קרקע במסגרת תכנון ובנייה כוללת את המשפט "ברוב האתרים בהם קיים זיהום קרקע, לא צפויה השפעה על ייעודי הקרקע המתוכננים, מאחר וקיימות טכנולוגיות זמינות ומוכחות לשיקום הקרקע". קצת צניעות לא תזיק. קיימים חומרים רבים, כדוגמת PFAS שאין להם ׳טכנולוגיות זמינות ומוכחות׳ שאפשר פשוט לייבא לישראל, והבעיה לא נעלמת. אם היו טכנולוגיות כאלה לא היו בעיות של קרקעות מזוהמות בעולם״.
בריל מוסיפה: ״בבלגיה יש אזורים שבהם הוחלט על מדיניות של ׳ללא חרטה׳ (no regret policy) כדי לשמור על בריאות התושבים. כשיש זיהום משמעותי, לא בונים באזור כדי לא להתחרט אחר כך. לא משחקים על קרקע חשופה, לא אוכלים פירות וירקות שגדלים בגינות באזורים האלה, מבוצע ניטור אבק בבתים באזור. משבר הדיור באירופה עומד בין היתר על זה. צריך לקבוע קודם כל מדיניות נוקשה, ולאחר מכן אם צריך אז להקל, אחרי שבודקים היטב את הסיכונים ואת ההשלכות. יש מדינות למשל שבקרקעות מסוימות אסור לאכול בהן פירות מעצים שגדלים בגינה. נראה שהזיהום בישראל נרחב יותר ממה שחשבו בהתחלה, ודומה למה שקיים בעולם. המשרד להגנת הסביבה צריך לעדכן את בסיס הידע שלו. אלו לא שניים-שלושה אתרים. אין סיבה שבישראל המצב יהיה שונה ממה שרואים בעולם. צריך גם שיתוף פעולה הדוק עם משרד הבריאות. ראוי שהמשרד להגנת הסביבה יתן בהירות לרוכשים, למשקיעים ולציבור ויפרסם עדכונים שקופים בנושא הזה״.
