סגור
חיפוש

"עשרות מאכערים ליד ועדת הסל, רוש מאוד אגרסיבית"

חקירת הקשרים בין עוזריו של יעקב ליצמן לגורמים מסחריים חשפה חשד ללחץ של מנכ"ל רוש ישראל להכנסת תרופות לסל הבריאות; "זו מלחמה מתישה, צבא שלם עובד על זה בכל החברות", אומרים לכלכליסט בכירים בתעשיית התרופות ופותחים צוהר למאבק על הגביע הקדוש של התעשייה

"המלחמה על סל התרופות היא נואשת ומתישה, צבא של אנשים עובד על זה בכל חברת תרופות, בעיקר הגדולות, ובחצי השנה שלפני החלטות ועדת הסל, החיזורים אחרי אנשי המפתח מגיעים לשיא", כך מתארת בכירה לשעבר באחת מחברות התרופות הבינלאומיות שפועלות בישראל את האירועים שעומדים כעת במוקד חקירת השחיתות בחסידות גור.
לדבריה, "חברות התרופות מפעילות מכבש לחצים כבד שמהלך לעתים על הגבול הדק של כשר אבל מסריח. הן ממוקדות בעיקר באנשי המפתח בקופות החולים וברופאים שעומדים בראש איגודים מקצועיים של רופאי התחום. כולם יודעים שחברי הוועדה, ברובם, לא נולדו עם הידע הרפואי בכל תחום והם מתייעצים עם גורמים רבים, ומקבלים חוות דעת שעל בסיסן מתקבלות ההחלטות מה להכניס לסל ומה לא".
3 צפייה בגלריה
אבי דנציגר מנכ"ל חברת רוש ישראל
אבי דנציגר מנכ"ל חברת רוש ישראל
אבי דנציגר, מנכ"ל חברת רוש ישראל
(עמית שעל)
ענקית התרופות השוויצרית רוש (ROCHE) היא מהשחקניות החזקות, העשירות והוותיקות במשחק הזה. אף שמדובר בחברת התרופות הגדולה בעולם הן במונחי נתח שוק במרשמים והן בשווי שוק, השוק הקטן בישראל חשוב עבורה והסניף המקומי נלחם את מלחמת סל התרופות בכל הכוח. את הסניף המקומי מוביל כבר יותר משני עשורים המנכ"ל אבי דנציגר, שנחקר השבוע יחד עם מנחם גשייד, יועצו של שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן. דנציגר נחשד במתן שוחד, גשייד בלקיחת שוחד – כשהחשד הוא שמתן השוחד נועד להפעיל לחץ פסול במטרה להכניס תרופות לסל. ״מערכת הלחצים של סל הבריאות בישראל פסיכית ועובדים בזה עשרות מאעכרים", אומר גורם בכיר בתעשיית הפארמה הישראלית. ״רוש תמיד היתה מאוד אגרסיבית במשחק הזה, עם הרבה נוכחות בשטח".
בדיקת כלכליסט חושפת כי לאורך העשור האחרון, שבמשך רובו (להוציא השנים 2014-2013) כיהן במשרד הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה), הכניסה רוש 12 תרופות לסל הבריאות הישראלי. עם זאת, גורמים המעורים בתעשיית התרופות אומרים כי מספר זה נמוך יחסית ליעדים שהציבה ההנהלה העולמית וכי "דנציגר לא הצליח להכניס לסל כמה תרופות, וגם התוויות חדשות של תרופות שכבר קיימות בסל – נותרו בחוץ״.
3 צפייה בגלריה
מימין שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן ועוזרו לשעבר החשוד בקבלת שוחד מנחם גשייד
מימין שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן ועוזרו לשעבר החשוד בקבלת שוחד מנחם גשייד
מימין: יעקב ליצמן ועוזרו לשעבר החשוד בקבלת שוחד מנחם גשייד
(צילום: אוהד צויגנברג, כיכר השבת)
אפשר לראות כי הרוב המכריע של התרופות האונקולוגיות החדשות של רוש נכנסו בכל שנה לסל הבריאות ולצדן גם אוקרבוס לטרשת נפוצה ואסברייט למחלות ריאה. התרופה החדשה היחידה שהושקה על ידי רוש בשנים האחרונות ולא נמצאת בסל הישראלי היא xofluza. מדובר בתרופה חדשנית לטיפול בשפעת הניתנת במנה אחת ואשר הושקה ב־2018 מתוך מחשבה להחליף את טמיפלו הוותיקה של רוש. עם זאת, נכון לעכשיו המכירות שלה לא מתרוממות גם בשוק הבינלאומי ומסתכמות בעשרות מיליוני דולרים בודדים.
מכה בתחום האונקולוגי
החולשה בישראל היא חלק מהאתגרים שעמם מתמודדת רוש בכל השווקים שבהם היא פועלת כתוצאה משתי טלטלות דרמטיות שהתרחשו בפעילותה ולאחת מהן יש משקל גדול דווקא בשוק הישראלי. רוש ידועה היסטורית כחברת התרופות החזקה ביותר בתחום האונקולוגי שהביאה לעולם פריצות דרך כמו תרופת ההרצפטין לטיפול בסרטן השד. אלא שבשנים האחרונות פגו הפטנטים על הרצפטין ושתי תרופות בלוקבאסטר נוספות של רוש – ריטוקסן ואווסטין. הנתח של שלוש תרופות אלה במכירות של רוש ירד מ־40% ב־2019 ל־29% בלבד ב־2020 (כשההיקף הכולל של המכירות לא השתנה). מי שנכנסה לתחרות מול רוש עם גרסאות גנריות מתוחכמות בשם ביו סימילר היא לא אחרת מאשר טבע שהשיקה בשנה שעברה גרסאות משלה להרצפטין ולריטוקסן. לקהילת הרפואה המקומית יש זיקה לטבע, לצד השיקול הכלכלי הטהור של תרופה זולה יותר, ובשוק התרופות המקומי מעריכים כי המכירות של רוש בתרופות אלה נפגעו בישראל יותר מאשר בשווקים אחרים.
הסיבה השנייה לקשיים שעמם מתמודדת רוש הן בשוק הישראלי, אבל גם בשוק העולמי, קשורה לעיכוב בהבאת תרופה לסרטן שמבוססת על אימונותרפיה לאישור ה־FDA, מה שאיפשר למתחרותיה לעקוף אותה. תרופות אימונותרפיות הן קבוצה חדשה יחסית של תרופות פורצות דרך לטיפול בסרטן שגורמות להפעלת המערכת החיסונית של הגוף לתקיפת הגידול הסרטני.
כדי להבין את משמעותו הדרמטית של אובדן ההובלה בשוק האימונותרפי, צריך לחזור כמה צעדים אחורנית. רוש היא מה שניתן לכנות "אצולת תעשיית התרופות" שהוקמה בשוויץ עוד במאה ה־19. אחד מפרטי הטריוויה המעניינים לגביה הוא היותה היצרנית המסחרית הראשונה של ויטמין סי החל מ־1934. פיתוחים ותיקים ומוכרים נוספים שלה הם ואליום ורוהיפנול – תרופות שמשווקות מאז שנות החמישים של המאה הקודמת. רוש נחשבה לאורך השנים כחברת תרופות המקור המובילה עם נתח של 5.5% מהשוק ב־2019, כאשר נוברטיס, ענקית תרופות שוויצרית נוספת, מחזיקה ב־5.3% ממרשמי התרופות, ופייזר, שהפכה לשם מוכר מאז חיסוני הקורונה, מזנבת אחריהן עם נתח שוק של 5%. עם זאת, בשנים האחרונות חל מהפך בתחום התרופות האונקולוגיות, שבו רוש הובילה באופן היסטורי, וההערכה היא כי בשנים הקרובות מרק הגרמנית תדיח אותה מהמעמד המוביל. בשנים האחרונות רוש כמעט ולא צומחת, אם כי מצליחה לשפר את הרווחיות. הכנסותיה ב־2020 הסתכמו ב־64 מיליארד דולר, וחרף האיום, רוש נסחרת בבורסה השוויצרית לפי שווי של כ־300 מיליארד דולר ונחשבת לאחת ממכונות הדיבידנד היציבות בעולם, כאשר בשלוש השנים האחרונות היא גם הקפידה להגדיל את שיעור החלוקה מתוך רווח נקי של כ־10 מיליארד דולר בשנים האחרונות.
רוש היא גם חברת התרופות הוותיקה הרווחית ביותר כיום, וזאת במידה רבה גם מכיוון שבניגוד לחברות פיתוח תרופות רבות שהתרחבו לתחום הגנרי, רוש בחרה בכיוון שונה, אבל כזה שמוכיח את עצמו. היא פיתחה חטיבה חזקה של דיאגנוסטיקה עם בדיקות מהירות למגוון מחלות, החל מצהבת ועד סוכרת. חטיבה זו גם העלתה אותה לכותרות בשנה האחרונה בהקשר של בדיקות קורונה. חטיבת הדיאגנוסטיקה, שנחשבת לפעילות הצומחת ביותר בחברה, כבר מייצרת רבע מההכנסות שלה כשהיתר מגיע מהתחום המסורתי של התרופות.
התרופות האונקולוגיות של רוש נמצאות גם בלבת פעילותה בישראל. כמו בחברות תרופות רבות שמחזיקות משרדים בישראל, ובהן פייזר ונוברטיס, כך גם לרוש יש קבוצת עובדים בישראל, שרובם עוסקים בצד השיווקי ומיעוטם בהיבט המחקרי. השוק הישראלי הוא ייחודי למדי לעומת מרבית מדינות העולם בזכות מבנה מערכת הבריאות המקומית – כמעט ולא קיים כאן שוק פרטי של תרופות ורוב התרופות נמכרות במסגרת סל התרופות. מצד אחד, צריך להתאמץ מאוד ולהשקיע משאבים לא מבוטלים כדי להכניס תרופה לסל הבריאות. מצד שני, מהרגע שהיא בפנים, זה לתמיד. התרופות שבסל נגישות לכלל החולים ומחיר הטיפול שקוף מבחינתם.
רק במקרים נדירים למדי של ביטוחים פרטיים או ביטוחים משלימים של קופות החולים, ניתן לקבל בישראל תרופה שאינה נכללת בסל הבריאות.
לשם השוואה: בשוק הבריאות האמריקאי חברה כמו רוש צריכה להשקיע מאמצי שיווק מתמשכים כדי לשכנע רופאים לרשום תרופה מסוימת לחולים שלהם, וגם אם הרופא רוצה, לא כל החולים מסוגלים להרשות לעצמם את הטיפול. חלק מהביקורת על התרופה לאלצהיימר של ביוג'ן שאושרה שלשום לשימוש על ידי ה־FDA בארה"ב טמון במחיר שלה – 56 אלף דולר לשנה. לכן גם עבור ענקיות התרופות העולמיות הכנסת תרופה לסל הבריאות הישראלי היא בגדר ״גביע קדוש״ ובכך גם נמדדים מנהלי הסניף המקומי. במקרה של רוש, מנכ"ל רוש ישראל אבי דנציגר הוא אחד הוותיקים והמקושרים בשוק. דנציגר החל את עבודתו בחברה עוד ב־1989 כתועמלן ומאז 2000 משמש כמנכ"ל. בשוק התרופות המקומי אומרים כי עובדי רוש בישראל נוטים להישאר בחברה שנים ארוכות – למרות התחלופה הגבוהה בשוק הפארמה המקומי – ועובדה זו מיוחסת לדנציגר.
התרופה שצמצמה מעט את הפער
חזרה לאישור ה־FDA: רוש היתה זקוקה במיוחד להישג בתקופה האחרונה, לאחר שמרק ובריסטול מאיירס עקפו אותה במירוץ המכריע לתרופות אימונuתרפיות לסרטן. תרופות אימונותרפיות נחשבות היום כמאריכות את החיים לחולים עם מחלה גרורתית מתקדמת ולכן מכירותיהן מזנקות חרף העלויות הגבוהות שלהן. התרופה המוכרת ביותר כיום בעולם היא קיטרודה של מרק שחוללה מהפך בתחרות בשוק האונקולוגיה ובמידה רבה בזכותה צפויה מרק לנגוס בנתח השוק של רוש ולהפוך לחברת התרופות הגדולה בעולם במונחי מרשמים.
רוש אמנם צמצמה את הפער כשהשיקה שלוש שנים אחרי מרק את טסנטריק, התרופה האימונותרפית המובילה שלה, אך קיטרודה עדיין פופולרית יותר במרבית ההתוויות וגם יעילה יותר מהמתחרה של רוש. המכירות השנתיות של קיטרודה הסתכמו בכ־14 מיליארד דולר ב־2020, אופדיבו, של מתחרה נוספת בריסטול מאיירס, נמכרה ב־7 מיליארד דולר וטסנטריק הסתפקה ב־3 מיליארד דולר. שלוש התרופות נמצאות בסל הבריאות הישראלי עוד מ־2017 ולאורך השנים ההתוויות הורחבו, אבל גם בישראל לקיטרודה יש היום את מספר ההתוויות הרחב ביותר.
רוש משקיעה מאמצים אדירים בקבלת אישורים להרחבת טסנטריק לסוגי סרטן נוספים וגם להגברת היעילות שלה. אבל כיום היא עדיין בנקודת חולשה מול קיטרודה בכל הקשור לתקופת הארכת החיים. ואולם לפני שנה היא רשמה פריצת דרך משמעותית עם קבלת אישור FDA לטיפול בחולים בסרטן ריאות גרורתי לאחר שהוכיחה הארכת חיים של שבעה חודשים בממוצע למטופלים.
כל אנשי התעשייה שעמם שוחחנו אומרים פה אחד שלא ניתן להשפיע ישירות על חברי ועדת הסל, המורכבת בין היתר מנציגי האוצר ונציגי הציבור. "זה כמעט קדוש", הם מחדדים. לכאורה גם מרבית התרופות המרכזיות של רוש נמצאות בסל הישראלי, אך החברה כל הזמן עורכת ניסויים כדי להרחיב את ההתוויות של תרופות קיימות, או במילים אחרות, להוכיח כי הן יעילות גם בסוגים נוספים של סרטן. הרחבת השימושים בתרופה והגדרתה גם כתרופת קו ראשון ולא רק כטיפול אחרון כאשר לא נותרו אמצעי התמודדות נוספים, הן גם מטרה חשובה מול ועדת הסל, אשר יכולה להגדיל דרמטית את ההכנסות בשוק המקומי.