ניתוח
משרד האנרגיה מסרב לפתוח את "שיבר התחרות" במשק הגז - הציבור ישלם את המחיר
מסקנות הביניים של הוועדה הבוחנת את מדיניות יצוא הגז והתחרות בשוק לא צפויות לכלול שינויים מהותיים; המשמעות: כניעה לענקית האנרגיה האמריקאית שברון ועלייה במחיר הגז - שתתגלגל לצרכנים
משרד האנרגיה צפוי לקיים מחר מסיבת עיתונאים ובה יפרסם את מסקנות הביניים של הוועדה הבוחנת את מדיניות יצוא הגז הטבעי והתחרות בשוק. למרות שדיוני הוועדה נמשכו על פני יותר משנה, ככל הנראה המסקנות המתגבשות יעידו על כניעה של משרד האנרגיה שבניהולו של יוסי דיין לענקית האנרגיה האמריקאית שברון – מה שעלול להתגלגל ישירות לציבור, אם לא יהיה שינוי משמעותי בהמלצות.
הגז הטבעי משמש לייצור כ-70% מהחשמל בישראל, כשהיתר מופק באמצעות אנרגיות מתחדשות ופחם. בשנים הקרובות צפויות תחנות הפחם, המזהמות והיקרות להפעלה, להפסיק לפעול וחלקן יעשו הסבה לגז טבעי. במקביל, כדי לעמוד בעלייה בביקוש לחשמל (כ-3% בשנה בממוצע) מתוכננות לקום בשנים הקרובות כמה תחנות כוח. לפי תוכנית הפיתוח למשק החשמל של חברת ניהול המערכת נגה מסוף 2022, עד 2035 המשק הישראלי יידרש ל-10 תחנות כוח חדשות.
המשמעות היא שלמרות הרצון לעבור לשוק המבוסס על אנרגיות מתחדשות – בשנים הקרובות הגז הטבעי צפוי להישאר, ומחירו בשוק המקומי ישפיע על משק החשמל ויוקר המחיה. לכן, ועדת דיין הייתה יכולה להוות הזדמנות לרגולטור בישראל לעצב מחדש את השוק ולהטיב עם הציבור. ואולם במידה שלא יהיה שינוי משמעותי, זהו אינו המצב.
בשוק הגז הישראלי פועלים היום שלושה מאגרים: לווייתן (כ-600 BCM), תמר (כ-300 BCM) וכריש (כ-100 BCM). לשם השוואה, הצריכה השנתית בישראל היא כ-13 BCM, וכמות דומה, מעט פחות, מהמאגרים הישראליים מיועד ליצוא. כמות הגז צפויה לזנק בשנים הקרובות, ותוך כמה עשורים נגיע לצריכה של כ-20 BCM בשנה. שני המאגרים הגדולים בישראל, תמר ולווייתן, מופעלים על ידי שברון, שגם מחזיקה ב-25% ו-40% מהם, בהתאמה.
המשמעות היא שחברה אחת אחראית על הפעלה של 90% מעתודות הגז הטבעי של ישראל – לכן, כשמתכנסת ועדה שמטרתה לבחון את ההיבטים התחרותיים בשוק הגז – מצופה ממנה להתערב; ואולם ככל הנראה זה לא יהיה המצב.
כפי שנחשף בכלכליסט, במשרד האוצר רצו להוסיף למסקנות הביניים של הוועדה המלצה לפיה ענקית האנרגיה האמריקאית תיאלץ להיפרד מאחד ממאגרי הגז – לפחות כחברה מפעילה. אלא שנכון לעכשיו ההמלצה נותרה בחוץ, בשל התנגדות משרד האנרגיה. גם ברשות התחרות תמכו בשינוי המבנה של השוק.
ועדת דיין כוללת נציגים של רשות החשמל, משרד האוצר, רשות התחרות, משרד המשפטים ובנק ישראל. מדובר בוועדה שאמורה להתכנס כל חמש שנים, ולפרסם את מדיניות הגז הטבעי בישראל בשנים הקרובות. אלא שבניגוד לוועדות הקודמות, בהן למשרד האנרגיה היה חבר אחד בוועדה, כעת למשרד כמה נציגים – ויש ויכוח האם לכל נציג בוועדה יש קול נפרד, מה שייתן למשרד האנרגיה ארבעה קולות, בניגוד לוועדות הקודמות בהן החזיק בקול אחד. המשמעות היא שמשרד האנרגיה, שנכנע באופן עקבי לחברות הגז – מקבל השפעה קריטית בוועדה.
הדוגמה הטובה ביותר להשפעה על השוק היא הכניסה של אנרג'יאן לישראל. אנרג'יאן מחזיקה ב-100% ממאגר כריש ומפעילה אותו. כריש החל לפעול באוקטובר 2022, בחודשים הראשונים בתפוקה נמוכה יחסית (תקופת הרצה) ובהמשך היקף ההפקה מהמאגר גדל. מאחר שחוזי גז נחתמים פעמים רבות תקופה ארוכה לפני תחילת מועד אספקת הגז, את ההשפעה של כניסת אנרג'יאן על השוק ניתן היה לראות בירידה במחירי הגז כבר ב-2020 וב-2021. בעוד שברבעון הראשון של 2019 מחיר הגז הטבעי עמד על 5.5 דולרים ליחידת חום (MMBTU), בתחילת 2022 המחיר ירד ל-4.7 דולרים ובתחילת 2024 - ל-4.5 דולרים ליחידה.
אלא שכריש הוא מאגר הגז הטבעי הקטן ביותר בישראל. המשמעות היא שהיכולת של אנרג'יאן להמשיך להתחרות בשני המאגרים הגדולים ולספק את היקפי הגז הנדרשים למשק הישראלי מוגבלת.
לפי ניתוח של אגף התקציבים באוצר שהוצג בינואר, המשמעות של חוסר התחרות בשוק היא עלות עודפת של 45 מיליארד שקל למשק עד 2040. כמחצית מהסכום אמנם צפוי לחזור לישראל כמסים, אך גם בעלות עודפת של 20 מיליארד שקל ב-15 שנה אי אפשר לזלזל. החישוב נעשה על בסיס הערכה כי חוסר התחרות יוביל לעלייה של 2 דולרים במחיר ליחידת חום.
היתרי יצוא
כבר היום ניתן לראות שהמחסור בשוק הגז המקומי עלול להוביל לעליית מחירים, בין היתר כשלחברות הגז יש אינטרס מובהק לייצא את הגז – שם המחירים גבוהים יותר. ככל שהיתרי היצוא שמקבלות החברות גדולים יותר, כך יש אלטרנטיבה למכירות בשוק המקומי והמחיר עלול לעלות.
בימים אלה מתקיים מו"מ בין מאגר תמר לחברת החשמל על מכירת הגז הטבעי לחברה – אלא שהיועץ המשפטי של חברת החשמל, גרשון ברקוביץ', כבר הזהיר שהמחויבות ליצוא פוגעת במו"מ: "אין בידי השותפות כמות מספקת לשם התחייבות מסוג זה (פתיחת המחיר, ע"מ) בשל מחויבותה למכור את כמויות הגז הנוספות ללקוח אחר. בנסיבות אלה, קיים חשש כבד כי שותפות מאגר תמר יערימו קשיים ויעדיפו יצוא גז על פני אספקת כמות נוספת לשוק הישראלי מעבר לקבוע בהסכם, או לחלופין, יתנו את מכירת הגז במחיר מופרז שמנותק מהמחיר המקובל בשוק המקומי".
לאחר מכן, במשרד האנרגיה העבירו מסר לשברון שאם תהיה עליית מחירים בשוק המקומי המשרד יתמוך ביוזמת האוצר להוציא את החברה מאחד המאגרים – אלא שבפועל המו"מ נמשך ובוועדת דיין ויתרו על ההמלצה, נכון לעכשיו.
נכון להיום במשרד האנרגיה מחליטים על אישור היתרי היצוא של המאגרים באופן עצמאי, תוך התעלמות משימוע ציבורי. גם בסוגיה זו התנגדו במשרד האנרגיה לבצע שינוי כלשהו, אלא שהדין וחשבון בפני הציבור נעלם. כמה הדין וחשבון לציבור בסוגיה בעייתי? באוגוסט 2023 החליט שר האנרגיה אז ישראל כץ להסכים לבקשת מאגר תמר ולהרחיב את היתר היצוא שלהם ב-3.5 BCM למשך 11 שנה. לא רק שלא נערך שימוע ציבורי בנושא - אלא שהשר פשוט הודיע על כך בחשבון הטוויטר שלו. החלטה עם השפעה של מיליארדי שקלים לציבור – ללא דיון ציבורי ובמחשכים. בדצמבר, שבועיים לפני הסכם הרוטציה עם אלי כהן והמעבר של כץ למשרד החוץ, החליט כץ לממש אופציה ולתת לתמר להגדיל את היצוא בחצי BCM נוסף בשנה – על כך הציבור שמע מדיווח של החברות לבורסה.
כמו כן הוועדה לא צפויה להגדיל את יתרות הגז שישראל נדרשת לשמור לעתיד – למרות הגידול בצריכה. כיום מאגרי הגז מחויבים לשמור עתודות של 440 BCM בלבד – מה שיהפוך את ישראל ליבואנית של גז טבעי תוך 20 שנה בלבד, ולפגיעה בבטחון האנרגטי של המדינה ללא צורך.
חוסר שקיפות
במשרד האנרגיה בחרו ללכת אחורה לא רק בתחום התחרות – אלא גם בשקיפות. את הגודל של מאגרי הגז מפרסמות החברות במסגרת דיווחים לבורסה. אלא שבמקביל במשרד האנרגיה עורכים גם בדיקה נפרדת להערכת הגודל של המאגרים. מכיוון שמדובר בהערכות, ייתכן שיהיו פערים – ואכן יש פער של 15% בין הערכת הגודל של מאגרי הגז על ידי החברות לבין ההערכה של משרד האנרגיה. אלא שבניגוד למקרי עבר בהם דיווח משרד האנרגיה על ההערכה שלו לגודל של כל מאגר – הפעם החליטו במשרד לפרסם רק את הנתון המצרפי לשלושת המאגרים ביחד, בטענה שלא מדובר בנתון המשפיע על מסקנות הוועדה. אלא שלכל מאגר מאפיינים משלו, ורגולציה שונה בתחום היצוא – ולכן הטענה מוזרה. חוסר השקיפות מקשה על היכולת להעריך את פעילות הוועדה.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "האינטרס הציבורי הוא בראש מעיניו של משרד האנרגיה והתשתיות, ומחויבותו למשק האנרגיה, החשמל והגז אינה מוטלת בספק. משרד האנרגיה והתשתיות סבור כי המהלך שהוצע על ידי האוצר, יש בו כדי לסכן את יציבות המשק וייפגע בהשקעות זרות שכה נדרשות למדינת ישראל בעת הזו. עמדת משרד האנרגיה והתשתיות הינה מאוזנת, ראוייה ושקולה, מידתית ומגלמת את מכלול האינטרסים של מדינת ישראל, ובכך תשיג את יעדי התחרות להם מחוייב המשרד ומחויבות הממשלה כולה".
