משרד האנרגיה נכנע לשברון והציבור ישלם על חוסר שקיפות ותחרות בשוק הגז
בשל כניעה ללחצי המשרד הוועדה העוסקת במדיניות הגז בישראל צפויה שלא להמליץ על הוצאת הענקית האמריקאית מאחד המאגרים בישראל; בנוסף, בניגוד לנהוג בעבר, דוח הוועדה לבחינת מדיניות משק הגז שיפורסם השבוע יכלול רק את סך עתודות הגז של ישראל, ללא פירוט נפרד לכל מאגר
אחרי מעל שנה של דיונים, הוועדה הבין־משרדית העוסקת במדיניות הגז בישראל צפויה להוציא לציבור את דוח הביניים ביום רביעי. אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, הבעיה המרכזית בדוח היא לא מה שיהיה בו, אלא דווקא מה שלא יופיע. בניגוד לוועדות הקודמות, הדוח הנוכחי צפוי שלא לכלול את ההערכות משרד האנרגיה לעתודות הגז הטבעי בכל מאגר בנפרד, אלא רק את הנתון המצרפי. כמו כן, בדוח צפויים שלא להמליץ על הוצאת שברון מאחד ממאגרי הגז - מהלך שיכול היה לקדם את התחרות בשוק.
ועדת דיין, שבראשות מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין, כוללת נציגים מרשות החשמל, משרד האוצר, רשות התחרות, משרד המשפטים ובנק ישראל. הוועדה בוחנת את מדיניות הגז הטבעי בישראל, וכן את ההיתרים ומדיניות היצוא מתגליות עתידיות. כמו כן, הוועדה צריכה לבחון את מידת התחרות בשוק הגז הטבעי בישראל, שכרגע רחוק מתחרות. בישראל פועלים היום שלושה מאגרי הגז: לוויתן (600 BCM), תמר (300 BCM) וכריש (100 BCM). ענקית האנרגיה האמריקאית שברון מחזיקה ב־40% במאגר לוויתן, הגדול שבחופי ישראל, וב־25% ממאגר תמר, השני בגודלו מבין שלושה מאגרים. שברון היא גם המפעילה של שני המאגרים, כך שבפועל לחברה יש השפעה ישירה על 90% מעתודות הגז של ישראל.
זו ועדה תקופתית, שאמורה להתכנס כל חמש שנים. אלא שבניגוד לעבר, במשרד האנרגיה בוחרים כעת שלא לפרסם לציבור את הערכות הגודל של כל מאגר גז בנפרד, אלא רק את סך עתודות הגז שבחופי ישראל. לגודל של מאגרי הגז השפעה משמעותית על המדיניות - לפיה ניתן לאשר את מכסות הייצוא, ולהעריך את המועד שבו ייגמר הגז מהמאגרים. את ההערכות הגודל מבצעות החברות, ובהתאם גם מדווחות לבורסה.
אלא שמדובר בהערכות, ולכן במשרד האנרגיה מבצעים גם הערכה עצמאית. לפי הערכת המשרד, נראה ששלושת מאגרי הגז בישראל מחזיקים יחדיו 850 BCM בלבד (הצריכה השנתית בארץ היא כ־13) – פער משמעותי מיותר מ־1,000 BCM, לפי הערכת החברות. בדוחות קודמים, למשל של ועדת אדירי, פרסם המשרד הערכת גודל של כל מאגר בנפרד וגם נתון מצרפי.
על מי מגן משרד האנרגיה?
לא ברור מדוע במשרד האנרגיה בוחרים להסתיר את הנתון. מעבר לערך השקיפות הציבורית הבסיסי בפרסום דוח שכזה, פרסום הנתונים המלאים מאפשר לבחון את מדיניות הייצוא בצורה טובה יותר, שכן לכל מאגר כיום רגולציה שונה בתחום. ייתכן והחשש הוא מיצירת סערה בחברות הגז המחזיקות במאגרים, אך ניתן לטעון שהגנה על החברות אינה תפקיד המשרד הממשלתי.
לפני מספר חודשים פורסם בכלכליסט שבכוונת משרד האוצר להוסיף למסקנות הוועדה המלצה להוציא את שברון מאחד ממאגרי הגז שהחברה מפעילה בחופי ישראל. במשרד האנרגיה מתנגדים להוספת ההמלצה. כעת ככל הנראה ההמלצה ששברון תמכור אחזקות לא תופיע בדוח הביניים – כך שלמעשה במשרד האנרגיה בחרו לוותר על הקרב מול הענקית האמריקאית במחיר אדיר לציבור.
ההשלכות של חוסר בתחרות בשוק הגז הטבעי יעלו מיליארדי דולרים למשק הישראלי. לפי ההערכה שהציג בינואר סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר איליה כץ, המשמעות של חוסר תחרות יכולה להתבטא בעלות עודפת של עד 45 מיליארד שקל לציבור עד 2040, כשמחצית מהסכום יחזור לקופת המדינה בצורת מסים.
העלות העודפת של הגז הטבעי מתבטאת ישירות במחיר החשמל. מחיר הגז הטבעי הוא אחד הרכיבים המרכזיים בתעריף החשמל, שכן הגז הטבעי משמש לייצור כ־70% מהחשמל בישראל. עם סגירת תחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל והעיכוב בקידום אנרגיות מתחדשות, לא מן הנמנע שבשנים הקרובות השיעור יגדל עוד יותר. לפי תוכנית הפיתוח של חברת ניהול מערכת החשמל נגה, עד 2035 יידרשו עוד כ־10 תחנות כוח הפועלות על גז טבעי בישראל.
כנגד עמדת האוצר ניתן להגיד שהוצאת שברון מאחד ממאגרי הגז, כלומר חיוב החברה למכור אחזקותיה במאגר, היא פגיעה בוודאות הרגולטורית בישראל, ושיש חשש מכך שחברות חדשות יסרבו להיכנס למשק הישראלי. אלא שבמתווה הגז קיבלו החברות הגנה רגולטורית ל־10 שנים. כמו כן, בחודשים האחרונים החליטה SOCAR האזרית לקנות נתח במאגר תמר מאהרון פרנקל וקיבלה רישיון לחיפוש גז בחופי ישראל (יחד עם ניו־מד אנרג'י הישראלית). ברישיון גם מחזיקה ענקית האנרגיה BP.
הציבור ישלם על הוויתור
לאחר הפרסום בכלכליסט הגבירו בשברון את הלחץ על חברי הוועדה למנוע המלצות שיפגעו בחברה. כפי שפורסם בכלכליסט, בחברה נפגשו עם ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון וגם עם מנכ"ל משרד האנרגיה דיין בתקווה להשפיע על מסקנות הוועדה. כמו כן, לפי פרסום בחדשות 12 לפני כשלושה שבועות, נציגי ממשל אמריקאים נפגשו עם בכירים במשרד האוצר הישראלי ודרשו שלא לפגוע במספר חברות אמריקאיות, ביניהן שברון.
שברון עברה גם לשלבים אופרטיביים יותר במאבק שלה נגד ההמלצה המסתמנת. בסוף פברואר היתה אמורה להיערך פגישה של החברה עם משרד האנרגיה והחברה הממשלתית נתג"ז, האחראית על תשתית הולכת הגז הטבעי בישראל. הפגישה היתה אמורה לעסוק בהקמתו של צינור הגז ניצנה - צינור גז באורך של מעל 60 ק"מ שנועד לאפשר לחברות להגדיל את הייצוא למצרים בכ־30%. על פי המתווה, החברות המחזיקות במאגרי הגז יממנו את ההקמה של הצינור, בעוד נתג"ז תהיה האחראית על ההקמה. נציגי שברון בחרו שלא להגיע לפגישה, כשההערכה בשוק האנרגיה היא שההחלטה לא להגיע נובעת מההתנגדות החברה למסקנות בוועדת דיין.
2 צפייה בגלריה
מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין. היעדר התחרות בגז יעלה עשרות מיליארדי שקלים לציבור עד 2040
(צילום: אוראל כהן)
חשוב להדגיש - ההחלטה להוסיף המלצה להוצאת שברון מאחד ממאגרי הגז – לפחות לדוח הביניים – אינה מחייבת, אך יכולה להוות בסיס למשא ומתן עם החברה. הוויתור המסתמן של משרד האנרגיה על ההמלצה מראש מראה שהציבור הישראלי ימשיך לשלם את מחיר חוסר התחרות בשוק. הרגולטור האמון על שוק האנרגיה הישראלי נכנע לתכתיבים של חברות הגז עוד לפני שהמאבק החל.
כלומר, גם אם סוגיית מכירה של הנתח של החברה מאחד המאגרים נראית כמו יעד שאפתני במיוחד של משרד האוצר, הוספת ההמלצה היתה יכולה לאפשר להתחיל משא ומתן עם החברה על מחירי הגז בישראל שיטיבו עם הציבור הישראלי. אלא שבוועדה טרם דנו בחלופות לסוגיית המכירה על ידי שברון.
ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר כי "במסגרת הדו"ח נכללים כלל הנתונים הנדרשים לבחינת סוגיות הליבה שעלו בדיוני הוועדה. הוועדה נתנה את דעתה וייצרה איזון ראוי באשר לפרסום מידע רגיש שאינו נדרש לצורך גיבוש ההמלצות בסוגיות הליבה".
