בג"ץ מאותת על פגמים בהליך סגירת גל"צ - אבל לא בטוח שיעצור את הסגירה
הוועדה המייעצת שהמליצה על הסגירה כללה שניים שהתבטאו מראש נגד התחנה; נציג היועמ"שית טען ל"זיהום" שחלחל לכל ההליך - אך בית המשפט מתלבט האם להתערב בהחלטת מליאת הממשלה
שתי אובססיות גדולות מניעות את ראש הממשלה בנימין נתניהו – איראן הגרעינית והתקשורת הביקורתית. לא ברור מי מסומן כאויב המסוכן יותר, אבל את שניהם הוא שואף להשמיד. שניים מתיקי האלפים שהוגשו נגדו בוחנים האם האובססיות האלה חצו את הרף הפלילי. מלבדם, הונחו על כוונת ההפיכה המשטרית, כמעט כל כלי התקשורת שחשודים בביקורתיות כלפי נתניהו – הארץ, התאגידֿ, גלי צה״ל. במקביל, הזדרזה הממשלה להשלים מינויים ברשות השנייה כדי לסכל את החייאת רשת 13 בידי אסף רפפורט וההייטקיסטים. ועוד במקביל – מנסה הוועדה המיוחדת, עוקפת ועדת הכלכלה של ביטן, בראשות דיסטל-אטבריאן, להעביר את חוק התקשורת של השר קרעי. חוק שמתוך סבך תכליותיו ומורכבויותיו מזדקר היעד המרכזי – להחליש את שידורי החדשות באמצעות ריבויים, שחרורם מפיקוח, ובעיקר שיבוט ושכפול של ערוץ 14. כמות המהלכים הזו מחייבת את השופטים לבחון כל אחד – גם בנפרד, אבל גם כחלק מהתמונה הגדולה.
היום התקיים בבג״ץ הדיון על סגירת גלי צה״ל. זאת לאחר שהוצאו צו על תנאי וצו ביניים שעצר את סגירת התחנה עד להכרעה בחמש העתירות שהוגשו. עתירות של ארגון העיתונאים (עו״ד אמיר בשה), ועד עובדי התחנה (עו״ד בעז בנצור), מועצת העיתונות (עו״ד יעל גרוסמן), האקדמיה למען דמוקרטיה (עו״ד רועי בלכר). את הממשלה ייצג עו״ד דוד פטר ואת היועצת המשפטית לממשלה, שכמעט כרגיל נפרדה מהממשלה, ייצג ראש מחלקת בג״צים עו״ד ענר הלמן.
ההרכב שיקף תמהיל מעניין: שני פרופסורים, דפנה ברק-ארז ואלכס שטיין ועו״ד שהגיע מהשוק הפרטי יחיאל כשר. שלושתם מונו ישירות לעליון. ברק-ארז טרחה להבהיר את המובהר כמעט בכל עתירות ההפיכה – "איננו עוסקים בשאלה האם ההחלטה לסגור את גלי צה״ל היא נכונה או לא, אלא רק בשאלה האם היא חוקית או לא". כלומר, אנחנו בודקים אם נפל פגם מהותי בפרוצדורה - האם ההליך כשר, האם כשר אבל מסריח, האם מסריח ולא כשר. תחילה הוקמה ועדה מייעצת, שנה וחצי אחרי שוועדה בראשות הרמטכ״ל הנוכחי אייל זמיר ישבה על אותה המדוכה. בוועדה שהקים השר ישראל כץ לא ישבו בכירי הצבא שהתחנה מופעלת במסגרתו. וישבו בה שניים (מתוך חמישה) שהתבטאו מראש נגד התחנה כולל ״הבית של המחבלים״. בממשלה שאימצה את המלצת השר והוועדה נרשמו עמדות מראש של שרי התקשורת והביטחון. "הזיהום", אמר הלמן, "השתרשר מהוועדה לשר ולהחלטת הממשלה". הוועדה המייעצת הזו מזכירה את ועדת שיקלי להדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. בשתי הוועדות, "הלב הפתוח והנפש החפצה" של שתיהן ביחס לחיסולם של גלי וגלי צה״ל שאפו לאפס ואפילו מלמטה.
העותרים הצביעו על פגמים נוספים כמו הצורך בחקיקה כדי לסגור, כמו העדר תשתית עובדתית מספקת. וגם החיפזון – לקח לממשלה חודשיים לסגירת כלי תקשורת שמשדר 75 שנים, ההוכחה האולטימטיבית לשיקולים זרים. ועוד לפני בחירות. אלה כבר נימוקי מהות שחורגים מהפרוצדורה ובעצם משלימים אותה וחושפים את המניעים האמיתיים שנשקפים גם מהתמונה הגדולה.
עו״ד פטר השיב לפגמים הרבים שנמנו בוועדה: "לממשלה יש סמכות לסגור גם בלי ועדה מייעצת. לכן משקל הפגמים הוא קטן". פטר חזר על נימוק הברזל שממסגר את הא-נומליה של גלי צה״ל - לא ראוי שחיילים יעסקו באקטואליה. וכמובן, שעל הממשלה למשוך ידה משידור ציבורי במיוחד כשהוא מתקיים בידי "חמושים בגיוס חובה". השופט כשר טען שפטר מזכיר לו את קאטו הזקן שסיים כל נאום במשפט "את קרתגו יש להחריב". פטר הסכים בשינוי קל – את גלי צה״ל יש לסגור. כשר זעם על רימוז של פטר כאילו בגלי צה״ל הכשירו טענות לפשעי מלחמה. ״לא היה ולא נברא״, הטיח כשר ופטר שיפר עמדות: ״ניתן פתחון פה לבכירי החמאס״.
השופט שטיין חזר על תהייתו המפוקפקת מהדיון שקדם להוצאת הצווים – מה ההבדל בין גלי צה״ל לפלס״ר נח״ל? את שניהם יכול הצבא לסגור. ובכן יש הבדלים מהותיים. כמו מי ממנה את המפקד, כמו מידת העצמאות, כמו התרומה לדמוקרטיה וחופש הביטוי. העובדה ששטיין חוזר שוב על ההקבלה המופרכת הזו מטרידה למדי.
ומה באמת יעשה בג״ץ עם תפוח האדמה הלוהט הזה שמצטרף לסדרת תפוחים נוספים שבו בג״ץ נדרש להתערב בהחלטות שלטוניות. וכאן נוסף גם הקושי של התערבות בהחלטה של גוף קולקטיבי כמו מליאת הממשלה. פתרון אפשרי נמצא במושיע החדש שצץ לו בכמה מהעתירות האחרונות, כמו זו שדורשת הקמת ועדת חקירה ממלכתית: בואו נשאיר את הצו ביניים עד אחרי הבחירות והעם יחליט על גורלה של גלי צה״ל.
