בדקה ה-90: משרד החוץ דורש לעצור את פרסום מסקנות ועדת יצוא הגז
ועדת דיין צפויה לפרסם מחר את מסקנות הביניים שלה - שלא צפויות לכלול שינויים מהותיים במדיניות יצוא הגז; במשרד החוץ טוענים: יש להגדיל את היקף עתודות הגז שישראל שומרת לעתיד, "עד שנקבל עבורן תמורה מדינית משמעותית"
מנכ"ל משרד החוץ עדן בר טל יוצא נגד כוונת משרד האנרגיה שלא להגדיל את עתודות הגז שישראל תשמור בידיה לשנים הבאות, וקורא לבטל את פרסום מסקנות הביניים של ועדת דיין, הבוחנת את מדיניות יצוא הגז, המתוכנן למחר.
למרות ששרי האנרגיה בשנים האחרונות אוהבים להדגיש את היתרונות שיש ליצוא הגז למצרים וירדן בכל הנוגע ליחסים הגיאופוליטיים עם המדינות, בר טל טוען כי ייתכן ששמירה על יותר עתודות גז תסייע לאינטרסים של ישראל בעתיד.
לפי מכתב ששלח ברטל השבוע למנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין, "עמדת משרד החוץ שואפת להגדיל את היקף הגז שנשמר לשימוש עתידי, וזאת ממניעים מדיניים. משאב הטבע של הגז הטבעי הוא גם משאב מדיני. שימוש יתר בהווה יהיה מוצדק במקרה שבו יש תמורה מדינית מובהקת ונחוצה, וזאת על חשבון האפשרות לעשות שימוש מדיני באותו משאב בעתיד. בהיעדר אינטרס מדיני מובהק מיידי, ראוי לשמר ככל שניתן את המשאב טבע-מדיני זה לזמן מתאים בעתיד, בו ניתן יהיה לקבל עבורו תמורות מדיניות משמעותיות. בניתוח מדיני של מצבנו כרגע, המדינות הנהנות מהמשאב, אינן מזכות אותנו בתמורה מדינית משמעותית שבגינה יש צורך לעשות שימוש יתר בהווה על חשבון העתיד".
במכתב נוסף ששלח בר טל לדיין הוא טען כי מאחר שבמשרד האנרגיה דחו תוספת המלצה לחייב את המשרד להיוועץ עם שר החוץ לפני קבלת החלטה מדינית חשובה כל כך – הוא דורש לקיים דיון נוסף של הוועדה ואף לבטל את פרסום מסקנות הביניים שלה הצפוי מחר.
ועדת דיין היא ועדה בין-משרדית, הכוללת את נציגי רשות התחרות, האוצר, החוץ, המועצה הלאומית לכלכלה וגורמים נוספים ותפקידה לבחון את מדיניות הגז הטבעי בישראל ואת מצב התחרות במשק המקומי. בראשות הוועדה הנוכחית עומד יוסי דיין, מנכ"ל משרד הארגיה. הוועדה מתכנסת כל חמש שנים ומגדירה את מדיניות ישראל בתחום בחמש השנים הבאות.
מחר צפויה הוועדה לפרסם את מסקנות הביניים שלה למדיניות הנוכחית – בדו"ח שככל הנראה הולך להתאים לנרטיב של חלק מחברות הגז, כשההמלצות בו לא יובילו לשינוי מהותי בשוק. כיום בחופי ישראל יש יתרות גז טבעי של 850 BCM לפי הערכת משרד האנרגיה וכ-1,000 BCM לפי הערכת החברות, בשלושה מאגרי גז – כריש (100 BCM), תמר (300 BCM), לוויתן (600 BCM).
חברות הגז מחויבות לפי הדו"חות הקודמים לשמור 440 BCM בלבד לשנים הקרובות, כשהצריכה בישראל עומדת כיום על כ-13 BCM בשנה וצפויה לעלות בקצב מהיר של עד כ-20 BCM בשנה בתוך כמה עשורים. היקף דומה של גז טבעי גם מיועד לייצוא, בעיקר למצרים וגם לירדן. אלא שטיוטת דו"ח הוועדה שהודלפה לפני כמה חודשים חושפת כי ללא שינוי במדיניות הגז הטבעי הנוכחית, תוך 20 שנה ישראל תאבד את העצמאות האנרגטית שלה ותיאלץ להתחיל לייבא גז טבעי. לכן בקרב הוועדה טענו חלק מהחברים שיש להגדיל את יתרות הגז לפחות ל-515 BCM, שישמרו יותר שנים של בטחון אנרגטי לישראל. אלא שבמשרד האנרגיה סירבו להמלצה.
עיקר הטיעונים לשמירה על הגז הטבעי היו כלכליים – כשמנגד עלה הטיעון המדיני שייצוא הגז הטבעי משפר את היחסים של ישראל עם המדינות השכנות. אלא שכעת נראה כי גם פה העמדה הקיצונית של משרד האנרגיה התומכת בהגנה על חברות הגז לא באמת מספקת את היתרון המדיני. יש לציין ששמירה על עתודות גז של 515 BCM המשמעות היא המשך הייצוא.
באוגוסט 2023 הגדיל שר החוץ ישראל כץ את היתרי הייצוא של מאגר תמר – והציבור שמע על כך בציוץ בחשבון הטוויטר שלו בלבד. בדצמבר של אותה שנה החליט כץ להגדיל שוב את המכסות של ייצוא מתמר, והפעם הציבור שמע על המהלך – עם השפעה משמעותית על החיים בישראל – דרך דיווחי החברות לבורסה.
