סגור
פנאי ד"ר יורם זבה לשכת הספנות חיפה
יורם זבה. "זו תהיה טרגדיה אם מדינת ישראל תהיה תלויה בנמלים החדשים והקיימים יפלו" (צילום: גיל נחושתן)

ראיון
"אחרי 20 שנה שחברות הספנות הפסידו, מה שקרה בקורונה לא היה חזירות"

יורם זבה, נשיא לשכת הספנות, חושב ש"לממשלה לא אכפת מנמלי הים" וטוען כי "צריך להפריט את נמל אשדוד. בטורקיה גומרים בשלושה ימים פריקה שלוקחת פה חודש". בראיון ל"כלכליסט" הוא מזהיר שלתעשיית הספנות צפויות שנתיים קשות

יורם זבה (81)

  • גר בחיפה, נשוי + 3
  • נשיא לשכת הספנות, בקדנציה החמישית
  • שימש כמנכ"ל ונשיא חברת צים, ויו"ר UTI (היום DSV)
  • ד"ר לחקר ביצועים מהטכניון, הקים עם פרופ' יהודה חיות ז"ל את המגמה לספנות ונמלים באוניברסיטת חיפה

יורם זבה, אתה נשיא לשכת הספנות הישראלית. התחום עלה לכותרות בשנים האחרונות בגלל העיכובים בשרשרת האספקה, עליית מחירי השילוח, וגם בגלל הרווחיות המטורפת שהייתה לחברות הספנות. צים סיימה את 2022 עם רווח בלתי נתפס של 4.6 מיליארד דולר. ההיסטריה הזאת מאחורינו?
"כן, מאחורינו. מחירי ההובלה חזרו לרמה של 2019, אבל זה לא אומר שזה לא יקרה עוד פעם. הרווח ברבעון הראשון של 2023 אצל רוב החברות הוא פחות מרבע ממה שהיה מיד אחרי הקורונה. הסחר במכולות נמשך בזמן הקורונה כי שילמו יותר: שילמו 20 אלף דולר למכולה במקום 2,000 דולר. כמה אתה חושב עולה לקחת טלוויזיה של 50 אינץ' מסין לארץ, כולל טעינה ופריקה?".
דולרים בודדים.
"אפילו פחות מדולר. כשאתה משלם דמי הובלה של כמה דולרים על טלוויזיה של 2,000 שקל, זה באמת לא חשוב. אתה בוכה, אתה מיילל, אבל תשלם עוד. איפה שהייתה מכה זה במטען הכללי שאחר כך קיבל עוד מכה בגלל המלחמה באוקראינה. שם הייתה סטגנציה מוחלטת בזמן הקורונה: תקופה של קרוב לשנה שאוניות פשוט עמדו וחיכו עד יעבור זעם, ואז נגמרה הקורונה ופתאום מתברר שיש ביקוש אדיר שהתפרץ החוצה כי עמדו אוניות ובינתיים נגמרו המלאים. בינתיים התחילו להזמין אוניות חדשות, שזו טעות אסטרטגית, אז יהיו עכשיו שנתיים גרועות לספנות והמחירים יהיו למטה".
דיברנו על הרווחים העצומים של צים וחברות הספנות, הצד השני של זה הוא כאמור העלאת מחירים ליבואנים. אתה לא חושב שהייתה שם חזירות?
"זה ודאי לא חזירות. אחרי 20 שנה שחברות המכולות גבו מחירים ברצפה והפסידו מדי שנה עשרות מיליוני דולרים בעשור הקודם, הן לא מצאו לנכון להמשיך עם זה. מה זה 20 אלף דולר למכולה? 12 אלף דולר דמי הובלה ועוד 8,000 דולר שהקליינט הציע שישמרו לו מקום באונייה. התקופה הזו הייתה קצרה מאוד, עכשיו המחירים הם כמו ב־2019".
לפני פחות משנתיים נפתחו בישראל שני נמלים חדשים, נמל המפרץ ונמל הדרום. הם שינו את השוק המקומי? הימים של הדואופול של חיפה ואשדוד מאחורינו?
"חלקית. נמל המפרץ הסיני התחיל ברגל ימין. הוא כבר היום קולט יותר מכולות מנמל חיפה. הוא מאוד יעיל וההוצאות שלו הרבה יותר קטנות מאלה של הנמלים המסורתיים, יש לו משהו כמו 250 עובדים. הנמלים החדישים לא קמו בשביל להחליף את הקיימים אלא בשביל להוסיף תחרות. אני לא חושש שנמל חיפה יקרוס, אבל זו תהיה טרגדיה אם מדינת ישראל תהיה תלויה בנמלים החדשים והקיימים ייפלו.
"באשדוד המצב שונה: נמל הדרום החדש, בגלל כל מיני תקלות ציוד שהיו לו, לקח אולי 15% מהמכולות של נמל אשדוד. לפי מדדי השירות של רשות הספנות והנמלים וגם לפי הבנק העולמי בכל הנוגע לשירות — כל הציונים של אשדוד גרועים בכמה דרגות מאשר אלה של חיפה. נמל אשדוד מבין שזו רק שאלה של חודשיים־שלושה ונמל הדרום ינגוס לו במכולות. אין כל ספק שמה שקרה בצפון יקרה גם בדרום: נמל אוטומטי, 250 עובדים וניסיון בינלאומי מפה ועד הודעה חדשה".
למה התחרות לא גרמה לנמל אשדוד להתייעל?
"באשדוד באה אונייה ומקציבים לה במקרה הטוב יד אחת, שזה צוות אחד. אם באה אונייה של 60 אלף טונות עם חמישה מחסנים אז אשדוד יפרקו רק מחסן אחד, במקום להתנפל על האונייה עם חמישה צוותים. כל האוניות של מטען כללי וצובר יבש מקבלות יד אחת לאונייה למשמרת במקרה הטוב, וזה נובע מזה שהם רוצים שהעובדים שלהם יעבדו שעות נוספות עם פרמיות. לא רק זה, אלא שעובדים שם באופן לא רציף. אז אונייה נשארת בלי עבודה ומחויבת לשלם על שהייה. הרצחת וגם ירשת? בכתב ההסמכה של הנמל כתוב שהוא חייב לתת שירות רציף. במדינת ישראל יש תקנות, יש כתבי הסמכה, יש בעלי תפקידים, יש רגולטור, אבל לא אוכפים כלום. עכשיו התפוקה של הצוותים עצמם בסדר גמור, אבל התפוקה לאונייה על הפנים כי משרת אותה רק צוות אחד. נמל בטורקיה גומר בשלושה ימים את מה שפה לוקח 30 יום, הם צריכים לגייס עוד עובדים".
מה שאתה מתאר כאן זו רמאות, הם עושים ככה כסף. מה יעזרו עוד עובדים?
"יש סעיף 4א לחוק החברות ממשלתיות שאומר שחברה ממשלתית צריכה להשיא רווחים בדיוק כמו חברה פרטית, אלא אם הממשלה או ועדת הכספים החליטו אחרת. לפני כמה שנים הלכו לכנסת ויו"ר ועדת הכספים משה גפני אמר במפורש: 'אני קובע שהשירות קודם לרווח'. עברו הרבה מים מאז והם לא מקיימים את זה. כל הכלכלה הישראלית נמצאת עכשיו בצרות בגלל יד אחת למשמרת לאונייה".
הפרטה תעזור לנמל אשדוד?
"כן!. כבר היום מעל ל־80% מהטרמינלים של מכולות בעולם זה מפעילים פרטיים שהתשתית נמצאת בבעלות המדינה, כמו הנמלים הפרטיים אצלנו. צריך להפריט את אשדוד כמה שיותר מהר. זה לא רק לטובת הסחר הישראלי אלא גם לטובת העובדים. מכל הרגולציות, הדבר הכי משמעותי זה הממונה על השכר. בניהול פרטי זה לא קיים. יושב אחד בירושלים, כפוף לשר האוצר, אין לו יחסי מעסיק עם העובדים ומנהל הנמל תלוי בו. 65%-62% מההוצאה זה כוח אדם, והכל זה הממונה על השכר".
ציינת את הכנסת ואת ועדת הכספים, אבל איפה הממשלה? למישהו מהם אכפת?
"זה עובר גם במוח שלי שלממשלה לא אכפת מהנמלים. היו כמה שרים, כמו יצחק לוי מהמפד"ל, שהיינו ממש חברים. ישראל כ"ץ אפשר להגיד עליו הרבה דברים, אבל בשבילו הנמלים והספנות היו חשובים. אני חושב שהעדיפויות של מירי רגב וקודמתה לא היו בדיוק הספנות והנמלים. בכללי לא רק בספנות נמלים צריך לדבר עם הקליינטים ועם אנשים שמבינים. הם עושים רק דיונים פנימיים שכוללים את מנהלי הנמלים הממשלתיים".
דיברנו פה על בעיות של סוכני אוניות ויבואנים. זה משפיע בכלל על יוקר המחיה שממנו סובל הצרכן הישראלי?
"תעשיית הספנות והנמלים זה Business to Business, אנחנו לא עובדים עם הצרכן ולא אנחנו מעלים את המחיר הסופי. עכשיו עלו המחירים כמעט בכל דבר, נגיד חומרי הבניין שזה יבוא המלט, המתכות והמטען הכללי. זה משפיע על מדד תשומות הבנייה. ראיתי חשבונית אצל יבואן מתכת של 250 אלף דולר שהוא משלם לבעל האונייה על זה שהוא חיכה מחוץ לנמל חודש וחצי. זה פחות משפיע על מוצרי צריכה, השוק הקמעונאי ומה שמגיע במכולות".
יש בכלל תעשיית ספנות בישראל?
“כן. בן גוריון אמר: 'הים זה לא גבול, הים זה שער לעולם'. הוא צדק. עיקר הסחר של מדינת ישראל זה עם ארצות רחוקות. אנחנו לא עושים מי יודע מה איזה סחר עם לבנון, אפילו לא עם מצרים או ירדן, אבל אנחנו עושים הרבה מאוד עם דרום אמריקה, המיקום שלנו הוא פנטסטי. אלוהים דאג לשים אותנו על הכביש הראשי של הספנות, ופה כל האוניות עוברות דרך תעלת סואץ. כל החברות הגדולות בישראל הן יצואניות ו־99.6% מהיבוא לישראל מובלים בים".
אבל אנחנו צריכים חברות ספנות ישראליות?
"כן ולא. בארץ אוהבים לדבר עברית, ולחברות ישראליות יש מעמד מיוחד וקשרים יותר טובים עם הרגולטור במשרד התחבורה. לצים יש מעמד מיוחד בהחלט. חברה ישראלית היא היחידה שלא תעזוב את ישראל אף פעם. לצים, אגב, יש מניית זהב של המדינה אז היא באמת לא יכולה לעזוב את ישראל. כל הדירקטוריון צריך להיות ישראלי.
"ויש עוד עניין. קיים חוק שבזמן חירום חברות ספנות מגויסות. וצים במלחמת יום הכיפורים הייתה מגויס, ובמלחמת לבנון השנייה היא היחידה שבאה לארץ. לצד זאת, אפשר גם בלי חברה ישראלית, גם אם זה ייצור יותר תנודות. למשל, אין חברת ספנות מכולות אמריקאית או בריטית, ובשנה שעברה צים שילמה מס הכנסה בישראל של 900 מיליון דולר".
אז יש חברות ספנות ישראליות, בהן צים הענקית. אבל יש ימאים ישראלים?
"חסרים ימאים אבל לא רק, חסרים גם נתבים, אלה כבר אנשים די מבוגרים. זו עבודה של 24 שעות כל הזמן באקשן ומקבלים משכורת ים. זה מקצוע מאוד מכובד אבל בחוסר. אז עכשיו נביא קצינים שיכורים מהוולגה שינהלו את הנמלים של מדינת ישראל ואת האוניות היוצאות והנכנסות? זה מצב מאוד מסוכן. אין כוח אדם, ואנשים לא רוצים יותר ללכת לים. גם כששילבו את הקורס עם תואר ראשון בהנדסה זה לא הלך. מתברר שזו מדינה מפונקת. אנשים הולכים להייטק וטכנולוגיה. יש לנו בעיה. כשהייתי בצים היו לנו 2,000 ימאים, היום יש פחות מ־100. התקנות אומרות שאתה צריך שבעה קצינים באונייה, כולל רב חובל, ואין. אז הולכים למשרד התחבורה מקבלים פטור, וחצי מהצוות כבר זר — זה נורא".
מנמל אשדוד נמסר בתגובה: "חברת הנמל מקצה צוותים בהתאם ופועלת באופן עסקי ותחרותי. לאחרונה נפגשנו עם לשכת הספנות ומסרנו הסבר מקיף ומספק ואין לנו אלא להצטער שנשיא לשכת הספנות לא מפנים שיש במדינת ישראל שישה נמלים המתחרים ביניהם באופן משוכלל. אין מחסור בקיבולת במדינת ישראל והעובדה היא שיבואנים ויצואנים בוחרים להגיע לנמל אשדוד. במהלך החגים ובעקבות מזג האוויר הסוער היוצא דופן לאפריל, נוצרו צווארי בקבוק קטנים שנסגרים כעת לשביעות רצון היבואנים והיצואנים שנמל אשדוד משרת בהצלחה כ־26 אלף מהם בשנה".