פרשנות
המחירים התקררו, אבל הורדת הריבית בחודש הבא אינה ודאית
האינפלציה אמנם ירדה ל-2.5% בספטמבר, אבל 38% מסעיפי המדד התייקרו ביותר מ־3% בשנה. בבנק ישראל יחכו לראות אם המגמה תשתנה לפני שיחליטו על הריבית
בחודש ספטמבר ירד מדד המחירים לצרכן ב־0.6%, והאינפלציה השנתית הגיעה ל־2.5%. אלו חדשות טובות שכן קצב עליית המחירים השנתי הגיע לרמתו הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2021. האטה בקצב עליית המחירים היא חדשות טובות משתי סיבות. האחת, האטה כזו מלמדת שאנו משלמים פחות על המוצרים והשירותים שאנו רוכשים ולכן נוכל לרכוש או לחסוך יותר. והשנייה, האטה כזו תאפשר לבנק ישראל להתחיל בתהליך הורדת הריבית.
אלא שעדיין מוקדם מדי לחגוג. המדד הוא ללא ספק חיובי, אבל הוא כולל אלפי מוצרים ומאות חנויות, והוא מושפע במיוחד משינויי מחירים קיצוניים בחודש האחרון. כך, לדוגמה, מחירי הנסיעות לחו"ל ירדו ב־8.6% ותרמו למדד ירידה של 0.44%. מחירי הנופש ירדו ב־9.8% ותרמו ירידה של 0.1% למדד. ירידות אלו נובעות בעיקר מכך שבאוגוסט יש יותר ביקוש לטיסות וחופשות מאשר בספטמבר. בניכוי העונתיות, מדובר בירידת מחירים מתונה יותר של 0.3%.
מה קרה בשאר סעיפי המדד? למעשה, בספטמבר רוב הסעיפים (ובהם מזון) ירדו. שני סעיפים נותרו ללא שינוי (דיור, וריהוט וציוד לבית) ורק סעיפי הבריאות ושונות התייקרו ב־0.3% ו־0.1% . אבל כשמסתכלים על האינפלציה השנתית של הסעיפים מגלים שהמזון והבריאות עדיין ברמה של 3%, תחזוקת הדירה ברמה של 3.1% ו”שונות” ברמה של 4.8%.
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל אמורה ללמוד לעומק את נתוני המחירים, לצד נתונים אחרים, ומתוכם להבין האם אנו בתקופה שבה יש דינמיקה של עלייה או ירידה.
נהוג לחלק את המוצרים לסחירים ובלתי סחירים. מוצרים סחירים הם כאלה שניתן לייבא בקלות, והבלתי סחירים הם שירותים ודברים שלא ניתן לייבא. כשהמחירים הבלתי סחירים עולים (למשל מחיר של תספורת), הרי שיש דינמיקה של עליית מחירים שלא נובעת ממחירי האנרגיה. האינפלציה של המוצרים הסחירים היא 1.5%, ושל המוצרים הבלתי סחירים היא כפולה, 3.1%. ניתן לראות שסעיף השירותים התייקר בשנה האחרונה ב־3.5%. גם בחודש האחרון, שירותים רבים התייקרו (שירותים ציבוריים, חינוך, בריאות, ביטוח, בידור ושירותים עסקיים) בשיעורים שבין 0.2% ל־0.5%.
כמו כן יש לבדוק כמה סעיפים מהמדד התייקרו בשיעור הגבוה מ־3% בשנה האחרונה ומה משקלם. מנתוני ספטמבר עולה כי כ־38% מהסעיפים במדד שמשקלם כ־59% מהמדד התייקרו בשנה האחרונה ביותר מ־3%. זו מגמת ירידה לעומת ינואר 2025 שבו 55% מהסעיפים התייקרו ביותר מ־3% בשנה. אבל עדיין לא הגענו לנקודה שבה ניתן לומר שההתייקרויות מאחורינו.
יש להניח שבבנק ישראל שמחו על כך שיש להם עוד חמישה שבועות עד לקבלת החלטה על הריבית. זהו פרק זמן חשוב מאוד כדי לדעת מה קורה לרמת המחירים ולפעילות הכלכלית.
ישנם אנליסטים הסבורים כי המדד הזה הופך את הורדת הריבית ל"כמעט ודאית". אבל זו טעות. השאלה היא איך הכלכלה תתנהג אחרי המלחמה. אם למרות הריבית הגבוהה תהיה עלייה דרמטית בצריכה בכרטיסי אשראי (אנשים יבצעו רכישות שהם דחו שנתיים), עלייה בהשקעות (חברות שלא רצו להשקיע בזמן מלחמה יחזרו להשקיע), ומדד אוקטובר שיפתיע לרעה. נתונים כאלה עשויים לגרום לבנק ישראל להתעכב עם הורדת הריבית.
מנגד, ייתכן שהפעילות הכלכלית תהיה איטית, הביקושים לא יתחזקו, ובנק ישראל יוכל ואולי אף ירצה להוריד ריבית. מוקדם מכדי לנחש. בינתיים, אפשר ליהנות מהחדשות הטובות.
