אחרי עיכובים רבים: נתניהו וסמוטריץ' ייפגשו ביום חמישי כדי להתניע את תקציב 2026
הפגישה מגיעה כשהממשלה כבר לא תעמוד בלוח הזמנים החוקי להגשת התקציב. באוצר מבטיחים שמרנות פיסקלית מול הביטחון, אך בוחנים במקביל הורדת מסים בשנת בחירות – כשהגירעון הצפוי עומד על 4.3% ויחס החוב-תוצר ממשיך לעלות
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' צפויים להיפגש ביום חמישי בכדי להחליט לקדם את תקציב 2026, זאת אחר עיכובים ממושכים מכיוונו של נתניהו בקידום התקציב. החוק מחייב את הממשלה להניח את התקציב על שולחן הכנסת בעוד פחות מעשרה ימים, גם אם נתניהו יחליט לקדם את תקציב 2026 הרי שהממשלה לא תעמוד בדרישות החוק.
מדובר בפגישה ראשונית, בה אין עדיין נוכחות של אנשי המקצוע, שנחשבת ל"התנעת תהליך התקציב בתוך הממשלה". פגישה זו מגיעה בהמשך להצהרת ראש הממשלה אמש במליאה כי "נעביר את תקציב 2026", אלא שנתניהו מחוייב גם להעביר חוק פטור מגיוס שירצה את המפלגות החרדיות בשביל להתקדם עם התקציב.
במסדרונות האוצר אומרים כי בימים האחרונות יש תחושה חזקה יותר של ניסיון להתקדם לקראת תקציב, אך עדיין מוקדם לדעת האם הכוונה היא באמת להעביר תקציב או רק לייצר מצג של "מעבירים תקציב". מבחינה מקצועית, גורמי המקצוע העבירו מעין טיוטת תקציב לסמוטריץ' לפני כמה חודשים, והוא עדיין לא קיבל החלטות לגבי הרפורמות אותם הוא ירצה לקדם.
אחד המסרים החוזרים ונשנים של משרד האוצר, גם בדרג המקצועי וגם בסביבת השר, הוא "נהיה חזקים מאוד מול תקציב הביטחון, השר לא יסכים לתקציב ביטחון שיפגע במדיניות הפיסקלית של ישראל". המסר עצמו כמובן נכון מבחינה כלכלית, אך לא ברור מה הסוגיה הקונקרטית שנמצאת במחלוקת תקציבית בין האוצר לבין צה"ל. זאת לאחר שתקציב 2026 כבר נסגר (42 מיליארד לשנים 2025 ו-2026) וכולל הדרישות של ועדת נגל, כשבשלב זה אין דרישה קונקרטית של צה"ל. באוצר מסבירים כי צפויים ויכוחים בגזרת היקף ימי המילואים, אימוץ של המלצות ועדת נגל, היקף וצורת העסקה של אנשי קבע וכדומה. כמו כן באוצר אומרים, ובצדק, שמדובר במעין מסר כללי שנדרש לתקופות של אחרי מלחמה. שכן המערכות הביטחוניות צפויות להגיע עם תיאבון תקציבי גבוה.
עם זאת, לצד המסר השמרני-פיסקלי של סמוטריץ' הרי ששר האוצר מעביר כבר זמן רב מסרים כי הוא בוחן "הורדת מסים" בשנת 2026. בין הדברים שהוא בוחן, הושמעו הצעדים הבאים: הגדלת הפטור על ייבוא אישי מחו"ל, הורדת המע|מ חזרה ל-17 אחוז, או ביטול של הקפאת מדרגות מס הכנסה. המוטביציה העיקרית להפחתת המס היא העובדה שאנו נכנסים לשנת בחירות אחרי 3 שנים קשות מבחינה חברתית כלכלית וביטחונית. ההצדקה העקרונית להפחתת המס שמושמעת על ידי התומכים בהפחתה היא שיש עלייה בגביית המס יותר מהצפוי בשל יעילות המאבק בהון השחור. עם זאת, מבחינה מאקרו כלכלית צריך להזכיר כי נכון לעכשיו, ההערכה היא (תחזית בנק ישראל) כי הגירעון הממשלתי בשנת 2026 יהיה 4.3 אחוז, זהו שיעור גירעון גבוה והפחתת מס כמובן תגדיל את הגירעון אף יותר.
צריך לזכור, שהחוב הציבורי ביחס לתוצר עולה ברציפות מאז 2023, ואם הגירעון יוגדל עוד הרי שלמרות שיעור הצמיחה הגבוה הצפוי ב-2026, יחס חוב תוצר יעלה גם בשנה הבאה. דינמיקה כזו תקשה על חברות הדירוג למהר ולהעלות את הדירוג חזרה.
בשלב מוקדם יותר דובר בין גורמי המקצוע לבין שר האוצר על תוכנית "סכום אפס", לפיה תהיה הורדת מסים רוחבית (כמו הורדת מע''מ ו/או מס הכנסה) בתמורה לתיקון עיוותים במערכת המס בדמות ביטול פטורים ממס. בין הפטורים שנשקלים לבטל נמצא הפטור ממע"מ לתיירים. התוכנית הזו אידיאלית מבחינת פקידי האוצר שכן היא גם מספקת לשר הישג פוליטי בדמות הורדת מס וגם משפרת את מערכת המס עמוסת הפטורים. אך כאמור, ההסתברות שהממשלה תיכנס למאבקים עם קבוצות לחץ בשנת בחירות נמוכה למדי.
בנוגע לשמרנות הפיסקלית כדאי גם להזכיר את התקציבים מדכאי הצמיחה המועברים למערכת החינוך החרדית (רבים מהם בתוך כספים קואלציוניים) שבהם סמוטריץ' גם יסרב לגעת בשנה זו. גם בנוגע לרפורמות מבניות, סמוטריץ' ומשרדו לא צפויים לקדם רפורמות משמעותיות בשנה זו, וכפי שסמוטריץ' אמר בעבר בתדרוך לכתבים "אני חש קצת תחושת אכזבה, כי בשנת בחירות אי אפשר לקדם הרבה רפורמות".
עוד בגזרת קידום התקציב, סמוטריץ' צפוי להביא לאישור הממשלה את מינויו של מהרן פרוזנפר לתפקיד ראש אגף תקציבים, זאת למרות העובדה שועדת המינויים פסלה את מינויו בגלל העובדה שסמוטריץ' והממשלה לא ממנים נשים לתפקידים בכירים. על המינוי בממשלה צפויה להיות עתירה לבג"ץ, בשלב זה קשה להעריך מה תהיה ההכרעה בבג"ץ, ומה תהיה עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה על המינוי.
